אסתר רוט נרגשת: "אין אירוע כמו האולימפיאדה"
היא הייתה שם כשאירע טבח הספורטאים הישראלים והייתה הראשונה שכבשה גמר. אף שהתהילה כבר חלפה, אסתר רוט-שחמורוב מצפה לפתיחת התחרויות בלונדון ובונה על הצלחה לשייטים. ומה עם האתלטיות בדור הנוכחי? "הן מופיעות ערומות"
אסתר רוט-שחמורוב יודעת אולי יותר טוב מכולם איך מרגישים הספורטאים הישראלים שנמצאים כעת בלונדון ומחכים לפתיחת האולימפיאדה. היא חוותה זאת פעמיים: לראשונה באולימפיאדת מינכן 72' ולאחריה באולימפיאדת מונטריאול 76', אז הגיעה להישגה הגדול ביותר כספורטאית הישראלית הראשונה שעלתה לגמר אולימפי.
לונדון 2012
- העמוד האולימפי של ynet ספורט
"ימי האולימפיאדה הם ימים שבהם מבקשים מכל המדינות לא לצאת למלחמה, שבכל העולם יהיה שקט והעיניים תהיינה נשואות למקום אחד", היא אומרת. "זה אירוע מאוד מיוחד. כל אחד מהשחקנים מגיע עם ההתרגשות והגאווה האישית שלו וזה דבר גדול. אני לא חושבת שיש עוד אירוע בסדר גודל כזה".
רוט-שחמורוב נרגשת מאוד לקראת פתיחת המשחקים. את אירוע הפתיחה היא תראה בביתה וכבר מודיעה כי את הלילה תעביר בסלון. "זה בשעה מאוד מאוחרת, אז אני לא יכולה לעשות מזה חגיגה", היא מתנצלת. "אני אהיה כל הלילה בסלון ובטח אשן שם".
באולימפיאדת מינכן, פרשה רוט-שחמורוב מהתחרות לאחר שעלתה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, בעקבות טבח י"א הספורטאים הישראלים, בהם גם מאמנה האישי עמיצור שפירא. "האולימפיאדה הראשונה היא חוויה אחרת לגמרי", סיפרה רוט-שחמורוב. "זו הראשוניות, את לא יודעת למה את הולכת. הכל חדש ונוצץ ויפה, וכשמגיע הקהל זה הופך להיות חי ותוסס. כך זה היה עד למקרה. מבחינה מקצועית, עד האולימפיאדה, לא היו לי הרבה תחרויות ופתאום להגיע בזירה כזו להישגים - זו הייתה חוויה אדירה".
לאולימפיאדה השנייה במונטריאול הגיעה רוט-שחמורוב כבר למודת ניסיון. "מבחינתי זה היה כבר משהו אחר לגמרי, השלמת משימה. הגעתי אמא ואישה נשואה, ידעתי לקראת מה אני הולכת, וחוץ מלהשלים את המשימה לא עניין אותי כלום". ובכל זאת, רגע סמלי ומיוחד היה שם. "הובלתי את הנבחרת עם הדגל. לחזור לשם אחרי מינכן, אחרי הטראומה הזו ולהניף את הדגל זה היה מרגש. הייתה לזה משמעות: 'הנה, אנחנו פה. חזרנו'. הרי אחרי מינכן היה משבר, נרצחו ספורטאים ומאמנים מבטיחים ולא היה דור המשך. המסר היה שבכל זאת שיקמנו את עצמנו ואנחנו כאן".
כאחת שהשתתפה בשתי אולימפיאדות ומאז עוקבת אחרי כל אולימפיאדה, מעידה רוט-שחמורוב על שינויים שהתחוללו עם השנים באירוע הספורטיבי. "האירוע הזה הולך וגדל. כל פעם מכניסים עוד ועוד ענפים ובסוף יהיה קשה מאוד להשתלט עליו. בנוסף, היום שמים יותר דגש על עניין הביטחון. בכל מקום את רואה את הצבא, וזה קצת מעיב על הסיבה שלשמה נוצרה האולימפיאדה. הספורטאים שלנו מספרים שהם צריכים לדווח לאנשי הביטחון לפני שהם הולכים לכל מקום. קשה לי עם זה. אנשים פשוט התרגלו לזה, אנחנו לא עוצרים רגע לחשוב למה זה קרה?". ויש עוד שינויים: "בתקופתי אירוע האולימפיאדה היה יותר חובבני, לא היו מקבלים מענקים, והבנות באתלטיקה היו יותר לבושות. היום הן כמעט ערומות".
לדברי רוט-שחמורוב, העיניים נשואות לגולשת הרוח
לי קורזיץ. "יש לה הרבה ניסיון ואני מקווה מאוד שהיא תצליח". על המתעמל אלכס שטילוב אמרה: "הוא ספורטאי על, הוא גבוה מכולם ויש לו תנועה יפה ועגולה. אסתטי לראות את זה. עניין השופטים מטריד אותי בהתעמלות, יש דברים שלא תלויים רק בספורטאים". בסופו של דבר רוט-שחמורוב סבורה כי דווקא זוגות השייטים הם אלה שיפתיעו.
ואילו טיפים יש לה לחברי המשלחת הישראלית? "יש המון פיתויים בכפר האולימפי", היא מבקשת להזהיר, "וצריך לדעת להשתלט עליהם. מדובר בחבר'ה צעירים, מלאי הורמונים, וחשוב שהם יהיו ממוקדים. גם מבחינת האוכל, יש שם שפע שצריך לדעת איך להתמודד איתו. חוץ מזה מדובר בספורטאים שמופעל עליהם לחץ פסיכולוגי. הם הרי רגילים להתחרות, אבל מפחדים לאכזב. עליהם להתמקד רק במה שהם צריכים לעשות, לא להתחיל עם ראיונות לתקשורת, להתנתק מהכול, להיות קשובים למאמן, לעשות תרגילים מוכרים בלבד ולהשתדל לא להיפצע. להישמר מכל משמר. היה תענוג גדול לראות את התמונה שלהם בעיתון. כולם יפים ואני מאחלת להם שכמו שהם נראים, ככה הם יצליחו. בכל מקרה אעקוב אחריהם דרך מסך הטלוויזיה".
לפנייה לכתב/ת 
