תושבי הרצליה נגד טיילת: "תחסל את החוף"
אם לא די בכך שחופי אפולוניה וסידני עלי כבר נעלמו - כעת חוששים תושבי הרצליה שטיילת חדשה תגרום לאובדן של חופים נוספים. רגע לאחר שסיימו מאבק מוצלח אחר הם יוצאים למאבק נוסף, בתקווה שגם בעתיד יישארו בעיר חופים פתוחים לציבור
רגע לאחר שקצרו ניצחון במאבק אחד על חופי העיר, תושבי הרצליה כבר בעיצומו של מאבק נוסף: טיילת חדשה שהעירייה החלה בבנייתה השבוע בין חוף דבוש לחוף זבולון, מאיימת לדבריהם לחסל את רצועת החוף הצרה שנותרה במקום.
- מה יעלה בגורל הצעת חוק הבנייה בחופים?
- כולם רוצים את הים: מפת האינטרסים בחופים
- ב-2008: "חופי הרצליה ייעלמו בתוך עשור"
- גם בנתניה: היזם לא חיכה לערעור - החל לבנות בחוף
בינתיים הסכימה העירייה לעצור אמנם את העבודות, לאחר שגם בארגון אדם טבע ודין התערבו ופנו בבקשה לבחון את הנושא יותר לעומק. אך את התושבים - שכבר איבדו חלק מהחופים בעיר ושזה עתה סיימו מאבק אחר על החוף הדרומי - זה לא מרגיע. מחר (ש') בשעה 10:00 בבוקר בכוונתם לערוך צעדת מחאה שתצאה מחוף זבולון, בקריאה נגד הרס החופים.
"פיתוח רציני"
הטיילת מתוכננת בחופים המרכזיים של העיר, כהמשך לטיילת שבחופים שמדרום לשם. בעירייה מסבירים כי מטרתה היא לאפשר נגישות לנכים, אבל התושבים וארגוני הסביבה טוענים כי אם לא די בכך שהיא עלולה לחסל לחלוטין את רצועת החוף באזור, שמגיעה במקומות מסוימים למרחק של 25 מטר מקו המים בלבד.
עו"ד יניב צור, פעיל במאבק, מסביר כי בניגוד לשלב א' של הטיילת, שנבנה באזור עם חוף רחב מאוד - שלב ב' מתוכנן באזור עם חוף צר משמעותית וללא שוברי גלים. כתוצאה עולה חשש, שהגלים יכו בחורף בבטון עצמו ויגרפו איתם בחזרה אל הים את החול.
"הגלים מגיעים לקו המצוק שבו מתוכננת הטיילת, גם בסערות בינוניות", הוא מסביר. "כשגלים פוגעים במבנה, האנרגיה לא מתפזרת וכשהגל חוזר לים - הוא גורף כמות גדולה של חול. החשש שלנו הוא שעם השנים החוף פשוט ייעלם".
מלבד הנזק הסביבתי - עולה חשש כי בתנאים הנוכחיים, הגלים ישחקו את הבטון ולא יאפשרו לטיילת לשרוד לאורך זמן. "יש סיכון שבחורף הבא הטיילת הזו לא תהיה, כי המצב הסביבתי באזור שונה לחלוטין מהחופים מדרום", אומרת יעל דורי, ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין.
"אנחנו בעד הנגשה, אבל צריך לעשות זאת אחרי הליך תכנון ובדיקות ראוי", היא מוסיפה. "בקטע הזה יש חוף שרובו טבעי. הטיילת מתוכננת להיות גבוהה מהחוף, מרוצפת ורחבה, עם מדרגות שפונות לחוף. זה פיתוח רציני ברצועת החול הצרה. בחורף המים יכסו את המקום ועלולים לגרוף אותם בחזרה לים".
כהוכחה לצדקת טענותיהם, מדגימים התושבים מקרים דומים כמו רצועת חוף דדו בחיפה, שהתכווצה לאחר שהוקמו מבני בטון דומים בסמוך לקו המים.
"לאחר שנבנתה הטיילת בחוף דדו באו סערות החורף, פגעו בה ובבטון של מתקני הצל וגרפו את החול לים", מסבירה ענבל רשף, רכזת מטה המאבק למען חוף זבולון. "בסערות הבאות העצמה של האנרגיה גדלה ועוד חול סולק ולמעשה החוף חוסל ונשארה רק מדרכה".
החטא הקדמון
החטא ההיסטורי של חופי הרצליה, טמון במרינה, שנבנתה באופן שעצר את סחף החול הטבעי שמזין את החופים מדרום. תוצאותיה, כפי שאפשר לראות בצילומי לווין, היא שבאזור שוברי הגלים שבסמוך למרינה, החופים התרחבו בצורה משמעותית בגלל הצטברות חול. מצפונה לשם - החופים נהיים יותר ויותר צרים.
לטענת התושבים, לא נעשה דבר לשיקום קבוע של נזקיה. את המחיר כבר שילמו חופי אפולוניה וסידני עלי שמצפון, שנעלמו לחלוטין. הגלים נגסו תקופה ארוכה במצוק הכורכר ומאחר שזה איים על יציבותו ועל העתיקות שבראשו, ייצבו אותו באמצעות ערמות סלעים גדולים שהונחו למרגלותיו, לא לפני שהדבר עמד במרכזה של מחלוקת סביבתית חריפה.
"על חוף אפולוניה וחוף סידני עלי קיימת גדר עם השלטים המודיעים כי זה חוף רחצה שאינו מוכרז ו'סכנה מפולת'", קובלת רשף. "החופים האלה כבר לא קיימים כדי למנוע מהגלים להתנפץ על צוק הכורכר שמעליו".
כעת מקווים התושבים שהתמונות לא יחזרו על עצמן בחופים נוספים. דרישתם: למצוא תוכנית לשיקום כלל החופים בעיר, לפני ביצוע כל תוכנית שעלולה להחמיר את מצבם. הדרישה חשובה שכן הצטמצמות קו החוף מאיימת גם על בתים שנמצאים בראש המצוק ומחריפה את תופעת התפוררות מצוקי הכורכר מצפון לעיר.
"בנייה של הטיילת על חוף כה צר בלי לשקם אותו לפני כן, תהרוג אותו סופית", טוענת רשף. "טיילת תאיץ את הסחף של החול. זה גזר דין מוות".
"היינו מצפים מעיריית הרצליה שבמקום לבנות מבנים שיחמירו את הבעיה, ינסו לפעול לפתרון שלה", אומר עו"ד צור. "זה לא שאנחנו נגד מרינה והנגשת החוף, להיפך. אנחנו רק חושבים שלפני שבונים, ראוי למצוא פתרון ירוק ונכון לבעיית רוחב החופים שמצפון למרינה".
"התושבים לא בראש סדר העדיפויות"
המאבק נגד בניית הטיילת מצטרף למאבק נוסף שהתנהל הקיץ על החוף הדרומי בעיר, שהסתיים בהצלחה אמנם אבל את תוצאותיו יראו בשטח רק החל מהשנה הבאה. מדובר על חוף טבעי שבצמוד לשובר הגלים של המרינה, אותו רוחצים וגולשים רבים נהגו לפקוד דרך קבע. השנה הם הופתעו לגלות שהוא נסגר לשימוש אופנועי ים בלבד, מהלך שלווה בפיתוח תשתיות הטבעי ובקנסות כבדים שספג כל מי שנכנס למים.
הדבר הביא להקמת מטה המאבק של גולשי הגלים המתרחצים בחוף הדרומי, שהצליחו בתום מאבק ארוך להגיע לאחרונה להסכמות מול העירייה, לפיהן החוף יוכרז כמיועד לספורט ימי והמתחם המיועד לאופנועי ים יזוז דרומה. עם זאת בקיץ הזה, האיסור על כניסת רוחצים וגולשים למים עדיין עומד בעינו.
הקשר בין המאבקים לדברי התושבים, הוא הפקעה שיטתית של הים - ממשאבי הטבע הבודדים שניתנים בחינם בעיר, אם לא היחיד שבהם. "למרות שהים זה הדגל של הרצליה לכאורה, ניכר כי צורכי התושבים והסביבה החופית אינם נמצאים בראש סדר העדיפויות שלה, אם באמצעות בניית טיילת ואם באמצעות הפקעת השטח לקבוצה מצומצמת", אומר עו"ד צור. "אנחנו קוראים לכל מי שרוצה חופים ולא מדרכות, להצטרף לצעדה שתערך ביום שבת בבוקר".
באדם טבע ודין מדגישים כי הם תומכים בהנגשת המקום, אך מאחר שמדובר בתוכנית ישנה שנמצאת בתחום רצועת ה-100 מטר בחוף - יש לבצע אותה בהליך תכנוני מסודר ובאישור הוועדה לשמירה על הסביבה החופית. גם בחברה להגנת הטבע מצדדים בתושבים ופנו במכתב לעירייה, בבקשה להימנע מקידום הטיילת עד לגיבוש מסמך סביבתי ודיון בועדות הנדרשות, במטרה למנוע נזקים כדי למנוע פגיעה אפשרית בחוף.
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "הטיילת נועדה להנגשת חוף הים לכלל האוכלוסיה, היא מוקמת על תוואי מידרך קיים ואינה גורעת מרצועת החוף. אנו מכבדים את זכותם של הגולשים להפגין, אך בעוד שהם יכולים לרדת אל החוף, אוכלוסיות מוגבלות, קשישים והורים לילדים עם עגלות, אינם יכולים לטייל על החוף ובכך, משאב טבעי שהינו הבילוי הזול ביותר והיפה ביותר נמנע מהם".
לפנייה לכתב/ת 
