פירוק התא המשפחתי: כך תחלקו את הדירה

השלב שבו מרבית הזוגות רוכשים דירה הוא אחד החשובים בבניית העתיד המשותף שלהם. אבל מה קורה אם הם נאלצים להתגרש? אפשר לשמור על כמה כללים לקראת חלוקת הדירה

עו"ד שירי מלכהפורסם: 29.07.12 , 08:22

השלב שבו רוב הזוגות רוכשים דירה מהווה חלק מהצמיחה המשפחתית והבנייה המשותפת של עתידם הזוגי, המשפחתי והכלכלי. מרבית הזוגות הרוכשים דירת מגורים הם זוגות צעירים עם ילדים או לקראת הבאת ילדים לעולם, ועל מנת לרכוש דירה הם בדרך כלל פודים את כל החסכונות שצברו עד אז ומבקשים עזרה מההורים. בחלק מהמקרים, עזרת ההורים מתבטאת במתן מתנה או הלוואה.

כתבות נוספות על קניית דירה בערוץ הנדל"ן :

מאחר ושלב זה של רכישת דירה או בניית בית הוא כה מרגש ומשמעותי בחייהם, מרבית הזוגות אינם טורחים להסדיר שלב זה בהסכם מתאים למקרה של גירושין. כך, במקרה שבו מגיעים למצב של פירוק הזוגיות או התא המשפחתי, נכס נדל"ני שאינו מוסדר עלול לגרום לעוגמת נפש רבה ולנזק כלכלי גדול לאחד הצדדים ולמשפחה המורחבת.

אז מה עושים?

על מנת להתמודד עם מצב כזה, ריכזנו כמה כללי הברזל.

1. הרישום בטאבו קובע (אלא אם יש הסכם חלוקת דירה). אין קשר מי מבין הצדדים הוא מקור הכסף העיקרי לדירה, כל עוד הרישום בטאבו אומר אחרת. כלומר, אם רשמתם חצי-חצי (או כל יחס אחר) אבל לא שילמתם חצי-חצי, אז בכך שרשמתם - נתתם מתנה לבן הזוג מחצית מהזכויות בדירה.

2. אופן הרישום בטאבו מעיד על הסכמת בני הזוג כי זה יחס החלוקה בשווי הנכס. גם אם מקור הכסף העיקרי לדירה הוא הורי אחד הצדדים, הרי שבעצם רישום הדירה בחלקים שווים (או כל יחס אחר), הביעו בני הזוג את הסכמתם לחלוקתה בדרך זו.

3. חוק המקרקעין אינו מחייב לרשום דירת מגורים על שם שני בני זוג בחלקים שווים. העובדה שבני זוג נשואים, אין משמעותה חובה חוקית של רישום בחלקים שווים של הנכס.

4. קיום הסכם נפרד לעניין חלוקת הדירה גובר על הרישום בטאבו. אם קיים הסכם נפרד בין בני הזוג, המתייחס לאחוזי הבעלות על הנכס על פי השקעתם במקרה של חלוקה, הסכם זה גובר על הרישום בטאבו. כנ"ל אם ישנו הסכם מתנה או הסכם הלוואה בין הורי אחד הצדדים לבין בני הזוג, הנוגע לכספים שניתנו לצורך רכישת דירה.

ויש עוד כמה טיפים

נשאלת השאלה מה עושים במקרה של גירושין, כאשר ההשקעה ברכישת הדירה הייתה לא שיוונית אך הרישום בטאבו הוא חצי-חצי.

במקרה כזה הדרך היחידה לא לחלק בחלקים שווים את הדירה היא או בהסכמה - באמצעות הליך גישור שנשען על ההוגנות וההגינות של הצד השני; או בדרך משפטית קשה וסיזיפית - הכרוכה בניהול משפט שרובו נשען על הוכחות עובדתיות, הסכמי הלוואה, הסכמי מתנה או הודאה של בני הזוג בתרומה הלא שוויונית.

לכלל זה יש חריג שהוא פונקציה של משך הנישואים. אם אין הסכם נפרד וככל שהנישואין ארוכים יותר, כך ניתן לטעון ביתר קלות לשותפות רכושית. כך, למשל, אם בני זוג חיו במשך 30 שנה בדירת מגורים משותפת, הרי שגם אם הדירה רשומה על שם הבעל והוא רכש אותה עוד לפני הנישואין או שקיבל אותה בירושה או במתנה - ייתכן שבית המשפט יקבע למרות זאת שהדירה שייכת לשני בני הזוג.

ואם כך הם פני הדברים, איך נוכל להבטיח את הרכוש הנפרד בלי להסתבך במקרה של צורך בחלוקת הרכוש? ניתן לעשות מספר פעולות:

כדאי לרשום דירה בהתאם לאחוזי הבעלות וההשקעה בה.

הפתרון הבטוח הוא לערוך הסכם ממון, שמסדיר את הבעלות בהתאם לגובה ההשקעה האישית.

אם לא רוצים לערוך הסכם ממון כולל, ניתן לערוך הסכם נקודתי הנוגע לדירה ולקבוע כי גם אם הדירה נרשמת בחלקים שווים בטאבו, החלוקה שלה תהיה לא שוויונית במקרה של גירושים.