נתניהו שם את כל הז'יטונים על רומני
ראש הממשלה מהמר בגדול על המועמד הרפובליקני, עם קבלת פנים שנתפשת בארה"ב כחלק מבחישה בבחירות. אם אובמה ייבחר, זה עלול להיות כואב. אבל אולי כבר אין מה להפסיד
אם לשפוט על פי יחסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי ביקורו של המועמד הרפובליקני מיט רומני בישראל - ייתכן שבידינו סקופ של ממש: ראש הממשלה, כך נראה, אוהב להמר. הוא אוהב לשחק עם הגורל, ללכת על הקצוות. ממש למתוח את החבל. על חשבוננו, כמובן.
כשבוחנים את היחס שצפוי רומני לקבל בארץ במהלך ביקורו, נחשפת לעיני כל החלטתו של ראש הממשלה להמר נגד הנשיא ברק אובמה, ובעד המועמד החבר. רומני, למען הסר ספק, לא מגיע לכאן לביקור מדיני רגיל. נחיתתו הלילה בארץ היא אות לפתיחת ביקור פוליטי פנים אמריקני, שיכלול, מלבד הזדמנויות הצילום הצפויות, גם אירועים פרטיים שכל ריחם וטעמם פוליטי. יש בביקור הזה ארוחת ערב אינטימית עם הזוג נתניהו, ויש ארוחת התרמה חגיגית שנועדה להעשיר את קופת הקמפיין של רומני, ויש גם נאום פומבי לעיני המצלמות. ונתניהו נותן לזה גב.
ותיקי משרד החוץ לא זוכרים מועמד אמריקני, מאף מפלגה, שהגיע לכאן לסיבוב הופעות כה אינטימי וכה פוליטי. נכון, גם ברק אובמה התקבל כאן לפני כחמש שנים בסבר פנים יפות, נפגש עם מי שהיה צריך ורצה להיפגש, סייר בדרום והצטלם בכל המקומות הנכונים שהבוחרים היהודים והפרו-ישראלים אוהבים. אבל זו לא הייתה אותה רמת אינטימיות, מה שמן הסתם מרתיח עכשיו את הדם של אובמה ושל אנשיו.
ראש הממשלה סבור, כך נראה, שיחסיו האישיים עם אובמה כה צולעים, שיריקה בפרצוף של הנשיא האמריקני, שרק שלשום חתם על הידוק היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות, חודשים ספורים לפני הבחירות - כבר לא יכולה להזיק. נתניהו גם מתעלם מהביקורת על מעורבות יתר של ראש ממשלה ישראלי בפוליטיקה הפנים אמריקנית, אם לא באופן ישיר, אז בוודאי בעקיפין - באמצעות תורמים, מממנים ושאר בוחשים בקלחת. נתניהו מהמר, והוא לא מתבייש בזה. את הז'יטונים שלו הוא מניח באופן חד משמעי על מועמד אחד, מטפח אותו ומסייע לו בקמפיין, למרות שלא ברור עד כמה הקול היהודי ינדוד לרומני בעקבות הגעתו לכאן.
מי שביקר בחודשים האחרונים בבית הלבן התרשם שאנשיו של אובמה מחכים ליום שאחרי הבחירות, מחככים ידיים בהנאה בחושבם על היום שאחרי הניצחון. "הם מדברים על נתניהו במונחים של נקמה", סיפר איש עסקים ישראלי שהיה לאחרונה בוושינגטון ונפגש עם בכירים בבית הלבן. "הם זועמים על מה שנתניהו עשה בשנה האחרונה, על המעורבות שלו בפוליטיקה האמריקנית ועל הלחץ שהוא מפעיל בנושא האיראני, נושא שמשפיע גם על הכלכלה האמריקנית - הסוגיה החשובה ביותר בבחירות השנה".
נתניהו רוצה את החבר רומני בבית הלבן מסיבותיו הוא, והן פוליטיות לא פחות מהביקור של המועמד הרפובליקני בארץ. לרומני אין מדיניות מגובשת באשר לעתיד ההתנחלויות, והוא בוודאי לא דורש לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים בכל מחיר. אפשר לנחש שאם ייבחר, הצעד הראשון של רומני לא יהיה לדרוש מנתניהו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. נקודה לנתניהו. באשר לאיראן, נתניהו פועל נכון: הוא יציף את רומני במידע מודיעיני חם, יסביר לו ויבהיר לו מדוע חשוב לפעול. אם המדיניות הישראלית היא לגרום לאמריקנים לפעול, ואם רומני ייבחר - הרי שכמה שעות עם נתניהו לא יזיקו למטרה הישראלית.
במשרד החוץ לא יכולים ולא רוצים להתערב. הם לא יכולים לומר לנתניהו מה לעשות וכיצד לנהוג. "ראש הממשלה", אומרים דיפלומטים ותיקים, "יודע את הרגישויות. הוא מכיר את המציאות. ועדיין, הוא בוחר לערוך למועמד רפובליקני קבלת פנים שלא נערכה לאף מועמד אחר, אף פעם. אם הוא רוצה להראות לאובמה שהוא יודע לבחוש בפוליטיקה האמריקנית, אז הוא עושה עבודה טובה. אבל אין לנו ספק שיהיה לזה מחיר, ואם אובמה ינצח - זה לא יירשם לטובת נתניהו. מצד שני, יש לאמריקנים כל כך הרבה סיבות לכעוס על נתניהו, שספק אם זה מה שישנה את היחסים בין נתניהו לאובמה. מה שלא מובן, זה למה בוחר ראש הממשלה להוסיף לעצמו נקודות שליליות. למה זה טוב?"
לפנייה לכתב/ת 
