ערב של חילופי משמרות

במונחים של מרחב הזמן, אף אחד לא יקח ממייקל פלפס את תואר השחיין הגדול בהיסטוריה. שמיניית הזהב שלו מבייג'ינג חרוטה לעד כסלע יצוק. סך 14 מדליות הזהב האולימפיות שצבר ואפשר להגיד כי אינן האחרונות, למרות הופעתו החיוורת בבריכה האולימפית בלונדון, הן מצבור בלתי ניתן לתפיסה. אלא שלכל תקופה יש מלך ובשנתיים האחרונות זהו ראיין לוכטה.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי של ynet ספורט
  

חגיגת תקצירי לונדון 2012:

• הישראלים יצאו לדרך: נבו החמיץ גמר אולימפי
• עמית עברי הצליחה הרבה פחות
• צפו בלוכטה זוכה בזהב ומשאיר את פלפס ללא מדליה 
  

הערב נראה לוכטה כמו אוסיין בולט מול מתחריו בריצות הגמר ל-100 ו-200 מ' באולימפיאדת בייג'ינג ובאליפות העולם בברלין. הוא השאיר אותם מאחור במרווחים גדולים. כולו עוצמה ונחישות להוכיח כי לא נידון לנצח להיות מספר 2 של פלפס. אם עד עכשיו פלפס צבר את המקדמות שלו בפרפר, לוכטה חתך אותו כבר בסגנון הזה. למעשה, כל סגנון שלו היה מושלם, הסיבובים היו מצויינים והכל התנקז לערב משובח שבו לפלפס השפוף והמוכה החל מסגנון הפרפר, לא היה סיכוי.

אבל אל תספידו את פלפס. צריך לקחת בחשבון שלמעט שנגחאי ומבחני ארה"ב, פלפס לא שחה מרחק של 400 מ' ברצינות מאז אולימפיאדת בייג'ינג. ההערכה שבמרחקי ה-100 וה-200 מ' הוא יהיה טוב יותר, אם כי סביר להניח כי ב-200 מעורב-אישי לוכטה ינצח שוב. פער כזה קשה לבטל.

חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

• שטילוב מלך ישראל
• פדרר הזיע בדרך לסיבוב השני
• התספורת של צוברי תפסה את הכותרות   
• וההצדעה מעוררת המחלוקת
  

כל ספורטאי גדול זקוק גם לגרם מכריע של מזל. בבייג'ינג פלפס זכה ב-6 מדליות זהב קלילות, אבל ב-2 הנוספות הוא נזקק לסיום הירואי של ג'ייסון לזאק בשליחים, ולסיוע הפוטו-פיניש ב-100 מ' פרפר מול הסרבי מילוארד סאביץ'. בגמר, המזל נגמר. בינתיים.

המלך הבלתי מעורער של הבריכה. ראיין לוכטה(צילום: רויטרס)

פלפס שנדחק מהפודיום, אבוי לביזיון, נראה באולימפיאדה הרביעית שלו בערך

כמו בראשונה בסידני, לשם הגיע בן 15 כשחיין חסר נסיון. הערב, בגיל 27, בדיוק כמו לוכטה, הוא נראה מעבר לשיא. עם כל 14 מדליות הזהב שלו, אני בטוח שהוא לקח קשה את ההשפלה, ולו הזמנית. פלפס מוביל מול לוכטה 4:14 בזכיות בזהב לאורך האולימפיאדות, אבל הערב של לוכטה היה כולו עוצמה, כשרון ונחישות.

חוץ מלוכטה, זה היה הערב של סין, שהשיגה דאבל מרשים ועם חלון לעתיד במרחקי ה-400 מ'. שיוואן בת ה-16 גזרה למעלה משנייה משיאה של סטפני רייס האוסטרלית בין הנשים במשחה בסגנון מעורב אישי, בעוד שסון יאנג, שיאן העולם ב-1,500 מ', התקרב עם זהב לכדי 7 מאיות השניה לשיא של פאול בידרמן הגרמני ב-400 חופשי. בהתחשב בגילו, 21, הוא עוד ישבור את השיא העולמי. בידרמן מנגד, אפילו לא עלה לגמר ביום של חילופי משמרות.

הפעם נגמר לו המזל. מייקל פלפס(צילום: AP)

בלתי ניתן לעצירה. ראיין לוכטה(צילום: רויטרס)

הפתיחה הישראלית איכזבה. לא ביזיון, הלוואי שהאתלטיקה הייתה כך, אבל שני כמעטים הם יותר מדי. כשליאוניד קאופמן, המאמן הלאומי, מצהיר שהמטרה היא שיא לאומי או אישי בכל משחה, הוא לרוב עומד בכך. הפעם זה לא עבד אצל גל נבו, שאמנם התקדם למקום ה-10 בעולם, בהחלט מכובד, וגם עבור עמית עברי, לה חסרו 4 מאיות כדי להעפיל לחצי הגמר.

ילדה בת 16 גנבה את ההצגה. יה שיוואן(צילום: AFP)

כשנבו סיים במקום ה-11 באולימפיאדת בייג'ינג והפתיע, ובהמשך קטף את המקום השישי

בגמר אליפות העולם ברומא ב-2009, האמנו כי יהיה בגמר בלונדון. אמרו שהאיסור על השימוש בחליפות פגע בו פחות מאחרים ובכל זאת הוא עדיין רחוק מהישגו אז. נבו שחיין מאוד תחרותי וצריך לבדוק מקצועית מדוע לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה.

בסך הכל, כפי שכתבנו אחרי אליפות אירופה בדברצן, היה צורך בשמירה על פרופורציות. אין דין אליפות אירופה נטולת חלק מהכוכבים, לאולימפיאדה. ובכל זאת, צריך להאמין שמישהו, אולי יעקב טומרקין, יצטרף לאיתן אורבך ויהיה הישראלי השני בגמר אולימפי בשחייה.

• מי לדעתכם יחזור לישראל עם מדליה? הצביעו בעמוד הפייסבוק של ynet