שתף קטע נבחר
 

הדינמו מסקארסדייל

לתנועת היהדות הגדולה בארה"ב יש מנהיג חדש, ציוני אוהב ישראל שמתכוון להבהיר למדינת היהודים שלא רק לאורתודוכסים יש מה להגיד בשאלת "מיהו יהודי?"

"לישראלים יש אלרגיה לבתי כנסת. הם לא שייכים למסגרת של בית כנסת והמוסד הדתי הזה לא מעניין אותם". הדובר: הרב ריק ג'ייקובס, הנשיא החדש של התנועה הרפורמית. ג'ייקובס נבחר לכהונה הרמה לפני למעלה משנה אך התחיל בפועל למלא את התפקיד בחודש שעבר. הוא ממלא מקומו של הרב אריק יופי, שהיה נשיא התנועה הרפורמית במשך 16 השנים האחרונות.

 

"בית הכנסת הוא זירה לפעילות רוחנית וחברותית". הרב ריק ג'ייקובס (צילום: קלארק ג'ונס באדיבות URJ) ()
"בית הכנסת הוא זירה לפעילות רוחנית וחברותית". הרב ריק ג'ייקובס (צילום: קלארק ג'ונס באדיבות URJ)

 

דבריו של הרב ג'ייקובס על ה"אלרגיה" של ישראלים למוסד בית הכנסת אינם נאמרים בכעס ולא מורגשת בהם אף לא נימה של התמרמרות. ג'ייקובס הוא איש מקסים, נעים הליכות, רך דיבור וכל ישותו מקרינה אהבת הזולת. אבל לג'ייקובס, המכהן ברבנות למעלה משלושה עשורים ושהנהיג בתי כנסת גדולים, איכפת, מאוד איכפת, וכואב שישראלים מדירים רגליהם מבית הכנסת. "הם לא מבינים שבית הכנסת זה לא רק מקום תפילה", אומר ג'ייקובס. "בית כנסת זה מוסד מרכזי בחיי היהודי ועולמו. בית הכנסת הוא זירה לפעילות רוחנית וחברותית, הוא המקום שמעניק את הכלים לעיצוב הזוגיות וחיי המשפחה". קרה לי", מספר ג'ייקובס, "שישראלים פנו אלי וביקשו לקיים בר מצווה לבניהם בבית הכנסת. אבל הבן לא ידע עברית. ומאין ידע? אם כף רגלו של אביו לא דרכה בבית הכנסת והילד לא ביקר בבית ספר עברי. האתגר הוא", אומר הרב, "איך לשכנע ישראלים באמריקה שהם גם יהודים".

 

לקראת התחלת תפקידו בראשות התנועה הרפורמית, שהיא הזרם הדתי הגדול ביותר ביהדות אמריקה המונה כמיליון וחצי יהודים חברים, פרש הרב ג'ייקובס מרבנות פעילה וסיים את כהונתו כרב והמנהיג הרוחני של בית הכנסת והקהילה הרפורמיים בעיירה סקארסדייל, שמצפון לעיר ניו-יורק, כהונה בה החזיק 20 שנים. קודם לכן כיהן עשר שנים כרב בית הכנסת הרפורמי בברוקלין הייטס. ג'ייקובס הביא עמו לתפקידו הרם בצמרת התנועה הרפורמית מטען גדול של הכרה ומודעות לחשיבותו של בית הכנסת ומרכזיותו בחיי היהודי כיחידי וכחלק מהקהילה. בשיחה ארוכה עמו ציין כי בראש סדר העדיפויות והאתגרים שעמם הוא מתכונן להתמודד בתפקידו החדש הציב את מה שהוא מגדיר "פתיחת כותלי בית הכנסת", או בלשונו "לפתוח את האוהל". היעד, לדבריו, רחב ומקיף מאד. הישראלים בניו-יורק ובאמריקה הם פלח מקהל היעד שלו. הוא שואף לרתק ולמשוך לבית הכנסת יהודים שאינם שייכים לקהילה ואינם מעורבים בחיים היהודיים. "הגישה של 'אנא, בבקשה, היכנס לבית הכנסת' היא פסולה ואיננה יעילה במיוחד עם בני הדור של היום", אומר ג'ייקובס. "רבנים ומחנכים ממתינים לאנשים שיכנסו לבית הכנסת. הם מביטים בשעוניהם ומצפים לאורח. אם לא נצא החוצה למצוא אנשים הם לא יבואו בעצמם".

 

לא פחות חשוב, לדעתו של הרב ג'ייקובס, לשנות את תדמיתו המקובלת של בית הכנסת. "בית הכנסת איננו רק מקום המעניק למתפלל שירותים. זהו מקום שצריך וחייב לעורר ולדרבן את היהודי והיהודיה לסייע לאחרים, להעניק מכישוריהם לשירות הציבור והזולת ולגלות במסגרת בית הכנסת פעילות בקידום ערכים כמו צדק חברתי. לקבל שירות בלי לשרת הוא אורח-חשיבה פסול ומנוגד לכל מה שעושה אותנו יהודים".

 

המטרה של ג'ייקובס היא להביא לבין כותלי בית הכנסת את הזוגות המעורבים, כשאחד מבני או בנות הזוג אינם יהודים. ממחקרים וסקרים עולה כי 30% מזוגות מעורבים באמריקה מגדלים את ילדיהם כיהודים. יתרה מזאת, סקר שנערך בבוסטון גילה כי 60% מקרב הזוגות המעורבים בעיר מעניקים חינוך יהודי לילדיהם. ההסבר שניתן לכך הוא שאירגון הפדרציות היהודיות בבוסטון משתף פעולה ומקיים קשרים הדוקים עם אירגונים ומוסדות יהודים, כולל עם התנועה הרפורמית.

 

מי אתה, רבי?

ריצ'ארד ראובן יעקב ג'ייקובס, הנקרא בפי כל ריק, הוא דמות ידועה ומוערכת בתנועה הרפורמית. בחירתו למנהיג הזרם הגדול ביהדות אמריקה עוררה גל של שבחים ומחמאות. "ניו-יורק טיימס" הכתיר דיווח אוהד ומחמיא על בחירתו במלים, "רב ניו-יורקי הידוע כמחדש ויצירתי". העיתון כינה את ג'ייקובס "הדינמו מסקארסדייל". עמי הירש, רבו של בית הכנסת הרפורמי הגדול במנהטן "סטיבן ווייז", המכיר את ג'ייקובס שנים רבות, אומר: "הוא דמות רבנית מקורית ומיוחדת במינה".

 

ג'ייקובס עם נשיא המדינה שמעון פרס  ()
ג'ייקובס עם נשיא המדינה שמעון פרס

 

ריק ג'ייקובס גדל בדרום קליפורניה. פרק לא כל כך ידוע בקורות חייו הוא הקריירה הקצרה שלו כרקדן. ג'ייקובס, גבה קומה ורזה, השתלם בצעירותו באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים ושקל ברצינות עתיד של רקדן. בכתבת פרופיל שהתפרסמה לא מכבר בביטאון התנועה הרפורמית סיפר ג'ייקובס כי לפני שנים, באחת הטיסות הראשונות שלו לישראל, שאל אותו הנוסע שישב לידו, מה בדעתו לעשות בישראל. ג'ייקובס השיב כי הוא מתכוון ללמוד בירושלים. הנוסע סיפר כי הוא עצמו נוסע כדי ללמד בירושלים. "אולי אתה תהיה אחד המורים שלי", תהה ג'ייקובס בקול רם. אבל הנוסע מיהר לשלול את האפשרות: "אני לא חושב כך. אני מלמד ריקוד ומנהל סטודיו לריקודי בלט בניו-יורק והוזמנתי על ידי האקדמיה רובין". ג'ייקובס סיפר לאיש כי הוא רקדן ומבקש להשתלם בריקוד. הנוסע החל לגלות עניין, "בוא תראה לי איך אתה רוקד". ואכן, סיפר ג'ייקובס, הוא קם וביצע כמה צעדי ריקוד בין המושבים במטוס.

 

את שנתו הראשונה כתלמיד לרבנות בילה ג'ייקובס בין לימודי דת לשיעורי ריקוד באקדמיה למחול ע"ש רובין. אבל, הוא מסביר, "בסופו של יום חשתי צורך עז להקדיש את חיי לשליחות דתית-רוחנית ובחרתי ברבנות".

 

לג'ייקובס, 56, הדובר עברית רהוטה והחובש כיפה סרוגה לראשו, מוניטין של אקטיביסט ציוני. הוא ידוע בין עמיתיו הרבנים כמי שמקפיד לקיים ולטפח קשרים הדוקים עם ישראל. "ג'ייקובס ימשיך את חזונו של קודמו, אריק יופי, שהעמיד את הציונות כערך מרכזי ומשפיע בראש סדר העדיפויות של התנועה הרפורמית", אומר הרב עמי הירש. "ג'ייקובס ימשיך את המסורת הציונית של אריק יופי ויוסיף הרבה לאנרגיה הציונית של התנועה הרפורמית".

 

ואכן, הרב ג'ייקובס מאשר באופן נחרץ: "קודם כל ומעל לכל, אני ציוני ואוהב ישראל". וכדי לא להשאיר מקום לספק הוא מדגיש, "אהבתי לישראל ונאמנותי לה הן מרכיב נפשי ויסודי ואינן תלויות בדבר או מושפעות מאופיה או ממדיניותה של הנהגת המדינה".

 

לא פחות ציונים

קשריו של הרב ג'ייקובס לישראל מעוגנים בתקופת לימודיו בירושלים, בעקבותיהם הוסמך לרבנות ב'היברו יוניון קולג''. במשך 20 שנים שהה לסירוגין בירושלים ולמד במכון הרטמן היוקרתי, שהעניק לו תואר של רב-עמית. "ראש המכון הוא הרב דוד הרטמן, רב והוגה דעות אורתודוכסי. בהתחלה חשבתי, ביני ולבין הרב האורתודוכסי הרטמן מפריד עולם, מה כבר אני יכול ללמוד ממנו?" אבל התברר כי הרב הרטמן היה המורה הנפלא ביותר שהיה לי. החלטתי להתנסות בחיי דת אורתודוכסים ושהיתי ששה שבועות בקיבוץ דתי אורתודוכסי". מעצם מינויו הנוכחי של הרב ג'ייקובס ברור כי הוא הסיק כי הזרם הרפורמי מתאים לו יותר.

 

שורשים ירושלמים. עם ראש העיר ניר ברקת ()
שורשים ירושלמים. עם ראש העיר ניר ברקת

 

ג'ייקובס מחזיק דירה בירושלים והוא ומשפחתו – רעייתו סוזן, בתו שרה ובניו אהרון ודוד – מרבים לבקר בישראל. הקהילה שלו בסקארסדייל הקימה קהילה-אחות במבשרת ציון בהנהגת הרבה מאיה ליבוביץ, הצברית הראשונה שהוסמכה לרבנות בתנועה הרפורמית. ג'ייקובס גם יזם הקמת בית כנסת רפורמי במודיעין.

 

"הקשרים שלי עם ישראל הם חלק בלתי נפרד מעולמי", הוא מעיד.

 

ג'ייקובס מספר בחיוך כיצד בביקורו האחרון בישראל, לפני שבועות אחדים, הפתיע את כתב העתון "מקור ראשון" כאשר בראיון עמו הצהיר, "אני ציוני דתי". ג'ייקובס הסביר לכתב העיתון, המהווה שופר לציונות הלאומית-דתית, כי "התנועה הרפורמית היא התנועה הציונית הגדולה בעולם ואנחנו כמובן גם תנועה דתית". ג'ייקובס טען בראיון ל"מקור ראשון" כי "המושג 'ציונות דתית' מנוכס בידי חובשי הכיפה הסרוגה האורתודוכסים בישראל, וזאת ללא שום סיבה מוצדקת. אנחנו, התנועה הרפורמית, ציונים ודתיים לא פחות מהם".

 

בחירתו של הרב ג'ייקובס לראשות התנועה הרפורמית, אומרים עמיתיו הרבנים, באה בעיתוי הנכון והקולע. כאשר במחקרים ובסקרים נטען שיהודי ארה"ב, כולל ישראלים לשעבר, הולכים ומתרחקים מישראל, דווקא התנועה הרפורמית, המספקת בית למספר הגדול של הליברלים בקהילה היהודית, העמידה בראשה נשיא, רב ואקטיביסט ציוני מובהק המטיף למעורבות ציונית ולהידוק הקשרים עם ישראל. "כשהדברים מגיעים לביטחונה של ישראל ולקיומה", מתריע ג'ייקובס, "אסור לנו לערער ולא להסכים. למדינת ישראל האהובה עלינו יש די שונאים ולנו אין רשות לומר משהו בגנותה". בדרשה שנשא ביום הכיפורים האחרון ושהופצה בקהילה בסקארסדייל קבע הרב ג'ייקובס באופן נחרץ: "אם אתה אוהב את ישראל – תמוך בה והתייצב לימינה בלי לשאול שאלות".

 

הרפורמה הרפורמית

משיחה עם ג'ייקובס ומתיאורי עמיתיו הרבנים הוא מצטייר כרב ומורה דרך רוחני המכיר באתגרים שהעולם המודרני והמתקדם מעמיד בפני התנועה והוא שש להתמודד עמם. לדוגמה, בית הכנסת שלו בסקארסדייל, הנחשב לאחד מהגדולים והמובילים בתנועה הרפורמית, ידוע כ"בית הכנסת הירוק", שאימץ את העקרונות והדרישות של סביבה ירוקה. כמו כן הקים בית מחסה למחוסרי בית ונזקקים הפועל ליד בית הכנסת. "בני האדם הם משפחה וזאת משפחה גדולה שצריך לדאוג לה בדיבור ובמעשה", אומר ג'ייקובס. ואכן הוא איננו רק דורש נאה אלא גם מקיים. לאחר רעידת האדמה בהאיטי לפני שנתיים, טס ג'ייקובס להאיטי כחבר במשלחת שתפקידה היה לבדוק את תוצאות פעולות ההצלה. ב-2005 נסע לביקור ממושך בדרפור וחקר מקרוב את תנאי החיים של הפליטים שהתגוררו במחנה בגבול צ'אד. כשחזר יזם מבצע איסוף כספים והשיג תרומות של יותר מ-250 אלף דולר למען עקורי דרפור. "הוא אדם שאיכפת לו", אומר הנשיא הרפורמי היוצא, הרב אריק יופי. "ג'ייקובס הוא רב שהצליח לשלב פעילות לתיקון עולם במאמץ לתיקון האדם". בשיחה עמו מציין יופי, שג'ייקובס בא להנהגת התנועה הרפורמית עם יתרון איכותי חשוב: הוא בא הישר מהשטח, מהנהגה של קהילה גדולה, תוססת ומצליחה והוא מכיר את המציאות היומיומית של הקהילה".

 

"יש לי הרבה עבודה", אומר ג'ייקובס. "אבל יש לי הרבה אנרגיה. יש לי הזדמנות לעשות מעשים גדולים". הוא נראה כמי שהתכונן היטב לתפקיד החדש. רשימת היעדים הדחופים שהציב לעצמו ארוכה. הוא דוחה ומסרב לקבל את ההערכות הפסימיות בדבר התכווצות התנועה הרפורמית בארה"ב ומאמין שהסיבה לירידה במספר חבריה נעוצה במשבר הכלכלי, שמנע מרבים לעמוד בתשלומי החברות בבתי הכנסת המגיעים לפעמים לסכום שבין 2000 ל-3000 דולר.

 

ג'ייקובס נמנה עם מייסדי וראשי "קבוצת ה-18", שמה של קבוצה, המונה הרבה יותר מח"י רבנים רפורמים, המצדדים בפעילות נמרצת של התנועה. רבנים אלה טוענים שיש לבנות את הקהילות ואת בתי הכנסת מקהלים של יהודים שאינם שייכים לתנועה הרפורמית. הם שואפים להקים תנועות נוער מקומיות ואחת המטרות החשובות של הקבוצה היא לסייע לקהילות בתחום הפיננסי.

 

"מספר מדהים של 80% מהנערים שחגגו אצלנו בר מצווה נושרים ממסגרת התנועה", קובל הרב ג'ייקובס. "אני מכיר רב, שלפני שנים אחדות הכין ואירגן בר מצווה ל-70 נערים. מהם רק שבעה נשארו היום במסגרת התנועה. זה מפחיד". ג'ייקובס מתכונן להקדיש הרבה ממרצו ומזמנו למאמץ ולפעילות מיוחדים במטרה ליצור קשר עם בני הנוער ולהבטיח את השתייכותם לתנועה גם לאחר בר-המצווה, תוך דגש על תקופות הלימודים בתיכון, בקולג' ובאוניברסיטה. "אלה הם פרקי זמן קריטיים שהיום הם מוזנחים", הוא מתריע.

 

השיחה עם הרב ג'ייקובס מתקיימת זמן קצר לאחר שובו מביקור בישראל שהיה ביקורו הראשון כנשיא התנועה הרפורמית. בשהותו בישראל נפגש ג'ייקובס כמעט עם כל צמרת ההנהגה הפוליטית בישראל, החל בנשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו, עבור בשרי ממשלה בכירים וכלה בחברי כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה. עצם קיומן של הפגישות העיד על שינוי חיובי בגישה וביחס לרבנים רפורמים מצד גורמים בכירים רשמיים בישראל. מי שדחף על הסף בקשה לפגישה עם ג'ייקובס היה הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר. הרב עמאר תקף באחרונה בחריפות את התנועה הרפורמית. תגובתו של הרב ג'ייקובס להתקפתו של הרב עמאר, כפי שפורסמה בישראל, הייתה: "הרב עמאר מבין שאנחנו גדלים בכמות ובעוצמה, ובעקבות כך הוא מפחד. איך הוא יכול לשלול זרם ביהדות? הוא הרי בתפקיד ממלכתי. המכתב שכתב ופרסם נגד התנועה הרפורמית היה כתוב על נייר רשמי עם לוגו של מדינת ישראל".

 

ג'ייקובס נזהר מאד בתיאור הפגישות שקיים עם ראשי המדינה. נראה שצפיותיו מתוצאות השיחות והשלכותיהן על מעמדה של התנועה הרפורמית בישראל אינן גבוהות. כתוצאה מהחלטת בג"ץ, קיבל לא כבר היועץ המשפטי של הממשלה החלטה, לפיה המשרד לשירותי דת ישלם גם את משכורותיהם של רבנים רפורמים וקונסרבטיבים. זוהי החלטה מהפכנית במערך הדת-מדינה בישראל ושצפויה להביא לקידום במעמדם הרשמי של רבנים שלא מהזרם האורתודוכסי בישראל, שעד כה חשו כי הם מופלים לרעה. בישראל הרפורמים הם מיעוט. אבל בארצות הברית, התנועה הרפורמית מונה מיליון וחצי יהודים ובמסגרתה פועלים מאות בתי כנסת ולמעלה מאלף רבנים.

 

בחזית זו, של קידום מעמדה של היהדות הרפורמית במדינת היהודים, החזות הג'נטלמנית השלווה של הרב ג'ייקובס עלולה להטעות. בשיחה עמו הוא איננו מנסה להסתיר את כוונותיו להשקיע מאמצים משמעותיים להעצים את נוכחותה של התנועה הרפורמית במרכז הזירה היהודית – לא רק בארה"ב, בה יש לתנועה שורשים עמוקים, אלא גם בישראל. אין ספק כי עוד נשמע הרבה מ"הדינמו מסקארסדייל".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים