אדריכלות תחת אש: איך בונים בי"ס בעוטף עזה?
איך שינה המצב הביטחוני בעוטף עזה ובצפון הארץ את הדרך בה בונים מוסדות ציבור ובתים פרטיים? האם הרקטות שינו את פני האדריכלות? בדקנו כמה מבנים ממוגנים שנחנכו לאחרונה
כבר למעלה מ-10 שנים שתושבי עוטף עזה חיים תחת אימת רקטות הקסאם, ורק שלשום נורו ארבע רקטות לאזור הנגב המערבי . החיים בצל הרקטות משנה היבטים רבים בחיים - גם את ההיבט האדריכלי.
בימים אלה נאלצים התושבים להתאים את עצמם לאיומים: אם פעם הממ"ד היה חדרון קטן שנכפה על בעלי הבית, הרי שהיום בבואם של התושבים לתכנן את ביתם - הם משתדלים לעצב אותו לשהייה ממושכת.
שער הנגב: לימודים גם בהתקפת רקטות
גם בתי הספר עברו שינוי. לאחרונה חנכה המועצה האזורית שער הנגב משכן ממוגן חדש לבית החינוך המשותף, שהוקם בעלות של כ-100 מיליון שקל. המתחם החדש של בית הספר, המתפרש על פני 52 דונם, תוכנן כך שיתאפשר לתלמידים לקיים את שגרת הלימודים בתוך הכיתות ומחוצה להן - גם בעת התקפות רקטות.
יתרונות המתחם החדש, שתוכנן על ידי יובל גני אדריכלים ומנספלד קהת אדריכלים, נעוצים הן במיגון והן בסביבה החינוכית שהוא מייצר. על השאלה כיצד מתכננים בית ספר עם מגבלות המיגון משיב אדריכל יובל גני כי "גם אנחנו שאלנו את עצמנו את השאלה הזו".
לדבריו, "מצד אחד זה צריך להיות מקום ידידותי ופתוח, ומצד שני צריך למגן אותו על פי ההנחיות מפקע"ר (מפקדת פיקוד העורף - א.ק). זה היה מאוד קשה, אך המגבלות הללו נתנו לנו פתח לחיפוש פתרונות יצירתיים שיאפשרו לנו למגן - ובמקביל לא להשבית את שמחת היומיום".
כל פתח במבני בית הספר ממוגן מפני חדירת רסיסים, והקירות החיצוניים נבנו על פי הדרישות של מערכת הביטחון. "הפכנו את הגגונים, המגנים על הפתחים, לאלמנטים עיצוביים פיסוליים - כך שיהיו חלק מבניין קונבנציונלי ולא מצודה ממוגנת", מסביר גני. לדבריו, ברחבי המתחם פוזרו מיגוניות רבות בגדלים שונים, שישמשו את התלמידים כתשתית מעוצבת לשילוב עבודותיהם. ריבוי המיגוניות בשטחים הפתוחים של המתחם נועד לאפשר לתלמידים למצוא מחסה מיידי בזמן שנשמעת אזעקה.
משרד האדריכלים של גני היה הראשון לבנות גן ממוגן בשדרות, אך לדבריו לא היה לו ממי ללמוד. "היו לנו מגבלות כמו בכל פרויקט. לאחר שבג"צ החליט על המיגון בעוטף עזה, נבנו מבנים ממוגנים רבים בלי שום השראה. זמן התכנון היה ארוך, אבל את התוצאות ניתן לראות בשטח. קיבלנו זוויות ירי מפקע"ר והתייחסנו אליהן כשמיקמנו את הפתחים בבית ספר. המעטנו עד כמה שניתן בבניית פתחים הפונים לכיוון האיום".
החדר המוגן: עבר אבולוציה
גם החדר המוגן עבר אבולוציה עם השנים. בשנות ה-90 של המאה הקודמת הוא נחשב נטל תכנוני, אבל כיום (למרבה הצער) הוא הפך לחלק פונקציונלי הרבה יותר, שכן תושבי עוטף עזה כבר יודעים שהם יידרשו לבלות שם זמן רב.
דורון טרגרמן, תושב נחל עוז ושותף במשרד האדריכלות הירוקה גרין-טקטורה, מתכנן בימים אלה את ביתו בשדה אברהם. לדבריו, "אנחנו משתדלים לתת לחדר המוגן יותר התחשבות מאשר פעם. לא הרחק מהבית המתכונן שלנו, נפגע הבית של ההורים שלי מרקטה. החדר המוגן גם יאפשר שהייה ארוכה ונוחה יותר של כל המשפחה".
טרגרמן מוסיף כי "פעם היו עושים מהחדר המוגן מחסן או מזווה. הפעם, מבחינת הגודל שלו הוא יהיה כמו חדר שינה רגיל. לממ"ד יש הרבה מגבלות, אבל אנחנו משתדלים שיהיה כמה שיותר נעים. הילדים יישנו שם. בעוטף עזה בדרך כלל הילדים הם אלה שישנים בממ"ד".
אשכול: "השיקול הביטחוני ניצח את השיקול האדריכלי"
בית הספר נופי הבשור במועצה האזורית אשכול, שכנתה של שער הנגב, היה התיכון הממוגן הראשון שנבנה תוך תשעה חודשים. גם שם ניסו למזג בין דרישות המיגון לבין ההיבט האדריכלי. "חשוב לנו שהמבנים ישתלבו בנוף ולא ייראו כמבנה מוגן", אומר מוטי לבאן, מהנדס המועצה האזורית אשכול.
לדבריו, "המציאות שהשתנתה העמידה אותנו מול אתגרים חדשים. לפני עשר שנים הצרכים היו שונים ולא הייתה מודעות לעניין. דרישות פקע"ר השתנו בהתאם למציאות הביטחונית, והחלו במיגון מבנים רגילים קיימים, על ידי הוספת אלמנטים הנדסיים, שבלשון המעטה לא תרמו ליופיים ולסביבתם".
עוד מוסיף לבאן כי "השיקול הביטחוני ניצח את השיקול האדריכלי. יחד עם זאת, האלמנטים הללו הפכו להיות חלק מהנוף, ואני מניח שיש כאלה שהצליחו להתרגל אליהם. במבנים החדשים שנבנים כיום המיגון הוא חלק אינטגרלי מהעיצוב ואינו בולט לעין".
נהריה: צוללת מעל פני הקרקע
איום הטילים מגיע גם מצפון. בית החולים לגליל המערבי בנהריה, שתוכנן אף הוא על ידי גני, מהווה דוגמא נוספת למבנה ממוגן. "בנהריה נדרשנו לתכנן אגף ללא חלונות. זו ממש צוללת מעל פני הקרקע, מפני שהוא הוגדר כעמיד בפני פגיעות", מספר גני.
לדבריו, "במלחמת לבנון השנייה היו פגיעות ישירות בשטח בית החולים וזה דבר הזוי. היינו מאוד מוגבלים בקביעת פתחים בבניין, אפילו בכניסה הראשית. יצרנו מבואה ממוגנת לאמבולנסים עם תקרות בהתאם, על מנת שיהיה ניתן לפנות את החולים או הפצועים מהרכב ולהכניס אותם לבניין ממוגן".
למרות המגבלות התכנוניות, התוצאה מאירת עיניים ממש. "יצרנו חצר מקורה וממוגנת כדי שאנשים לא יאבדו קשר עם הסביבה החיצונית. אפיינו את החללים מבחינה נושאית על ידי שימוש באלמנטים מוארים, מעין חלונות דמה הנותנות תמונות נוף או שמים", מסכם גני.
לפנייה לכתב/ת 
