סקאזי: "מקנאים בי כי אני לא דופק חשבון"

מאז שעלתה לאוויר "מחוברים", אני מוצא את עצמי ערב ערב כמו זבוב על הקיר בסלון שלכם. תמיד רציתי לדעת מה חושבים עליי ואיך מגיבים אליי, ומתגובות הרחוב אני מצליח לקבל תמונה מאוד ברורה: מקנאים בי. להבדיל מאחרים, מקנאים בי לא בגלל שאני עושה את מה שאני אוהב, אלא בגלל שאני פשוט לא דופק חשבון לסביבה, ונותן הרבה יותר קרדיט לסובבים אותי מאשר אלה שבוחרים לבקר אותי על צורת החיים שלי.

למרות מה שאולי נראה לכם, כל מי שבחר להיות חבר שלי ואני שלו, יודע טוב מאוד מי החבילה שנקראת סקאזי, לטוב ולרע. אני לעומת מבקריי, בוחר לתת להם קרדיט שהם יודעים טוב מאוד למה הם בוחרים להיות מקורבים אליי.

את שלי החלטתי כבר מזמן: או שאני מתקמט, או שאני חי איך שאני רוצה. האמת, שזה כבר מזמן מעבר להחלטה, זו דרך חיים. לא מתקמט, חי איך שנכון לי, אבל גם לא מקמט אחרים. כן, גם לא בנות זוג, מכרות או שותפות לסטוץ. אין לזה קשר למה שאני עושה או למקומות בהם אני מסתובב. יש לזה קשר רק למי שאני. לא צריך להגיד את זה או להצהיר על זה. ככה זה. כנראה חלק מהכנות הכללית שלי.

בחרה בו. סקאזי ובת הזוג אווה(צילום: ענת מוסברג)

אני מודע לזה שהכנות שלי נראית לא פעם כמניאקיות או כהתעללות. אבל מה שלכולם קל לשכוח, זה שיש פה צד שני: בחורה. בחורות, מישהו חשב להעביר עליהן קורס מזורז בגרוש וחצי בפסיכולוגיה? נשים הן צדיקות, תמימות, חסודות, קורבנות תמיד. אנחנו, הגברים, בין אם אנחנו מזן הלא מתקמטים ובין אם אנחנו סתם מניאקים רגילים, אשמים תמיד.

אז יש לי כנראה כמה דברים לחדש: שם, בחוץ, מסתובבות אלפי סקאזיות ממין נקבה. אני אישית מכיר כמה כאלו. נשים, אמזונות, שלא מתקמטות. הן חיות

בדיוק איך שהן בוחרות כי ככה טוב להן. האם עליהן מישהי הייתה מעבירה ביקורת? מה פתאום!. המחמירות היו מסתפקות במילות גנאי. המקלות היו מוצאות איזה פאק בעבר שלהן שגרם להן להיות ככה.

ולמי שלא הבין: יש בדיוק כאלו נשים. לסרב להן? שהן יסרבו לי? למה?! הרי שנינו רוצים את אותו הדבר. מפגש אחד, אלף שעות זיקוקי די נור והביתה. ככה שני הצדדים יוצאים מרוצים.

הצד שלו, הצד שלה

וכן, יש גם את הצד השני, כאלה שאינן משתייכות ל"אומת הסקאזי". הצד בו אנחנו מתעללים בו, מבטיחים הבטחות, משלים ומשפילים. גם לגבי אלו הרשו לי לחדש: אף אחת לא נמצאת שם כי מכריחים אותה. אותה בחורה נמצאת שם מרצון מלא ומתוך הבנה מלאה שככה זה, וככה הדברים קורים. נשים הן עם חזק וחכם. הן קוראות את המפה ומבינות אותה, הרבה לפני שאנחנו הגברים החלטנו להוריד אותה באינטרנט ולהדפיס. אם הן הולכות על זה, "שלא בדרך הטבע", יש להן כנראה סיבה מספיק טובה, ויכולת להתמודד עם כל מה שזה אומר. 

וכך יוצא שנשים שמבקרות אותי עושות זאת מתוך חוסר ביטחון וחשש שמא זה קורה או יקרה להן, או שמא כבר קרה, ואוטומטית אני על הכוונת. וגברים שמבקרים אותי פשוט מקנאים שאני מסוגל לעמוד מאחורי המעשים שלי באופן כן וישיר אל מול הקרובים אליי.

לא מתגונן. סקאזי

אני כותב את הטור הזה לא כהתגוננות ולא כדי להסביר את עצמי. אני כותב אותו כדי לתת דוגמא למי שעוד נותן לעצמו סיכוי ליהנות ולחגוג את החיים האלה ולעשות מה שטוב לו. מה שנכון לו. אם זה לקום בבוקר לעבודה שאתה אוהב ומספקת אותך, או לקום לצד בחורה (או בחור) שאתם שלמים איתו והוא מקבל אתכם, או פשוט לבחור אנשים שעושים לכם טוב בחיים. הרי אם לא זה, מה הטעם לחיים? לרצות את הסביבה ולחיות בקו בינוני של פשרה אינסופית?

אני בז לשבלונה, אני בז לשעמום, אני בז לכל צביעות שאיננה האני מאמין הסובייקטיבי של האדם. מי שבוחר להבין מאיזה מקום אני כותב, מברוק. וולקאם לחיי החופש בהם אתה ורק אתה בוחר מה לעשות בחייך הפרטיים. כל עוד אתה לא פוגע בזדון בסביבה שאתה אוהב.