השכנה שלי כופפה את הפייסבוק של נתניהו
טלי עוז-אלבו לא הצליחה לשתוק מול היחס של ראש הממשלה כלפי אלה שקורסים תחת העול הכלכלי. אז היא כתבה לו סטטוס על הקיר וגרמה לצונאמי של לייקים. אריאנה מלמד ראיינה את גיבורת הרשת, שלגמרי במקרה מתגוררת בדירה ממול, ושמעה ממנה על המעמד החדש בישראל: ביניים-קורס
ובינתיים בירושלים - נתניהו ממשיך לקצץ:
- הקיצוץ ואתם: פגיעה במעונות יום ובנערים עניים
- חשש בברזילי: קיצוץ יפגע בחדרי המיון הממוגנים
- ח"כים בקואליציה: "תירוצי האוצר - ניצול ציני"
- השר לביטחון פנים על הקיצוץ: היכונו ליותר פשע
- ב-2013: עוד 5 מיליארד שקל יקוצצו מהתקציב
באוהלי המחאה של הקיץ שעבר למדו הילדים שלה (רז וסתיו, שניהם מקסימים עד בלי די) דברים אחרים. זה קרה בעוד עוז-אלבו (38) נאנקת תחת עול המיסוי של עצמאית קטנה בחברה לשיווק אינטרנטי שהקימה וניהלה מתוך פינה בסלון של הדירה השכורה שבה היא מתגוררת עם בן זוגה גולן, מנהל קריאייטיב בחברת הפקות. אותו פגשתי לא אחת כשהוא טרוט עיניים מחוסר שינה, מחובר למחשב ולעבודה גם תוך כדי שהוא מלווה את רז בן העשר וחצי בטיול של בית הספר.
סיכמנו לא אחת בתמציתיות שכולנו עובדים קשה מדי, ולא דיברנו על המחאה החברתית. מה יש לדבר? הלוא כמעט כולנו, הורי הילדים שעולים לכיתה ה', שייכים לאותו מעמד עצמו, מעמד חדש בארץ ישראל העובדת: ביניים-קורס. וכן, בכיתה של ילדינו
ביום רביעי שעבר היה ברור לטלי שבנימין נתניהו הגדיש את הסאה, וכבר אי אפשר לשתוק לו. זה היה כששמעה מפיו ש"אין ארוחות חינם", ובזעמה העלתה פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, ובו הוכיחה אותו על הארוחות המרובות שחילק, על הבוז שהפגין כלפיה וכלפי כל אזרחיו הנאנקים, על חוסר האחריות. זעמה, כתבה, יצאה – ולא חשבה לרגע שתחולל צונאמי ברשת.
בשעה שהדברים האלה מתפרסמים צבר הסטטוס שלה יותר מ–37,310 לייקים (והזרוע עוד נטויה), הרבה יותר מכפי שאיזו הודעה של ראש הממשלה קיבלה מעולם. מאחורי כל לייק, היא מבקשת להזכיר, עומד אדם. "אין לך מושג כמה פוסטים כואבים, זועמים ומרגשים קיבלתי בימים האחרונים, וגם מאות מיילים", היא מספרת. "מוסכניק שמשלם מס כאילו היה טייקון, שוטר יס"מ שאמרו לו לפזר הפגנת מחאה בכוח, והוא עמד אחר כך בצד ובכה, והוא מרוויח עוד פחות ממני. חד הוריות, נכים, אזרחים, בני אדם שלא קיבלו אף ארוחת חינם, שלא ישנים בלילה מרוב דאגות לחודש הבא. לא רק שלא גומרים את החודש, אלא מתחילים אותו במינוס".
מלח הארץ, לא גומרת את החודש
תכירו, משפחה מקסימה. מלח הארץ של ממש. טלי מנהריה, גולן מהמרכז. אקדמאים, בוגרי שירות צבאי, אבל הגיעו מבתים שלא יכלו לסייע להם כלכלית לרכוש דירה. בצבא, טלי שירתה בתל אביב והתגוררה שם עד שרז נולד. "עברנו לצפון כי הבנו שלא נוכל לגדל ילדים ביוקר המטורף של העיר הגדולה, וחשבנו שכאן, בנהריה, נוכל איכשהו להתבסס קצת – אבל זה כמובן לא קרה. מחירי השכירות עולים בטירוף אפילו פה, חמישה קילומטר מהחיזבאללה", היא אומרת, ואני יכולה לאשר שהיא צודקת לגמרי. בבית ממול, בדירה שכורה, משפחה אחרת – זו שלי – ואותן חוויות בדיוק.
לא נעים לשאול מישהי שאת מכירה מה רמת ההכנסה שלה, אף שבשנה האחרונה אנשים אומרים, בעוז ובגלוי, כמה הם מרוויחים. משפחת עוז-אלבו כאילו יצאה מספר נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: שתי משכורות שהן השכר הממוצע במשק, אבל לא בטוח שאכן יהיה כך גם בחודש הבא, כי טלי הרי עצמאית. שכר הדירה: 4,300 שקל לחודש. עם שני ילדים ורנו יד שלישית שהבוקר שבקה חיים. הטלפון מן המוסך שבישר על חור נוסף של 2,000 שקל בתקציב היה הרבה יותר כואב ממכה קטנה בכנף.
בנהריה אני פוגשת אותם מתניידים על אופניים. לפגישות במרכז הם נוסעים ברכבת. "אבל גם זה הולך להתייקר אחרי מחירי הדלק", אומרת טלי. לחו"ל נסעו על חשבונם בפעם האחרונה במלחמת שלום הגליל 2. ביקשו להרחיק את רז הקטן מגשם הקטיושות שנחת על נהריה בקצב מבהיל ומסוכן. אז הם לקחו הלוואה בבנק ונסעו לדוד בבולגריה. אותו דוד, שמצבו טוב משלהם, מימן להם חופשונת לפני חצי שנה. חוץ מזה הם יצאו לנופש באילת מטעם החברה של גולן. צ'ופר לעובד שלא יכול היה לממן דבר כזה בעצמו.
"עושים הכול כדי לא לפגוע בילדים", אומרת טלי, "וחיים בחרדה מתמדת ובידיעה שאנחנו עובדים כמו חמורים ולא יכולים יותר מזה, אבל לא יכולים גם להיחלץ מן המצב הזה. חיים על הקצה, כל הזמן על הקצה".
לזעוק את זעקת האזרח הקטן
לכן היא כתבה לנתניהו את מה שכתבה. היא לא חשבה שיקרא, לא חשבה שישימו לב, אבל שטף הלייקים התחיל להתפשט ברחבי הרשת והתברר שטלי אמנם משמיעה קול ייחודי, אבל היא לגמרי לא לבד. "אני לא כלכלנית. אין לי תוכנית מסודרת להציל את המדינה וזה גם לא תפקידי", היא מסבירה. "מה שאני צריכה לעשות הוא לזעוק את הזעקה של האזרח הקטן. זה בכלל לא משנה אם האזרח או האזרחית הצביעו לביבי או לא, אם הם גרים במרכז או בפריפריה, אם הם ימין או שמאל, חילונים או דתיים, יהודים או ערבים. כולם נפגעים פה ביחד, וכמובן מי שנמצא בפריפריה והצביע לנתניהו נפגע עוד יותר, כי היו לו ציפיות. אבל כולנו יחד באותה סירה והסירה טובעת. כשאני רואה את ארוחות החינם שביבי מחלק ואחר כך מעלה מסים – איך אני יכולה לשתוק?".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- כך מקצרת איראן את לוח הזמנים לפצצה / רון בן ישי
- תיעוד החטיפה: ה"הישג" של החבר של נסראללה
- אולימפיאדת לונדון: למי יינתנו המושבים הריקים?
התהודה העצומה הבהירה לה משהו שלא היה ברור לה לחלוטין: עד כמה המצב חמור שם בחוץ. אם עשרות אלפים חשבו כמוה ועשו לייק, כמה עשרות אלפים לא לחצו על העכבר?
ועם זאת, אני מזכירה לה,
השנה לא יצאו עשרות אלפים לרחובות. למה? "כי אני חושבת שרואים רק את הכותרת 'מחאה חברתית' ולא את המהות, שחשובה הרבה יותר: יש כאן אנשים שחייבים, פשוט חייבים לחולל שינוי כדי להמשיך ולחיות כבני אדם. והאנשים האלה, לא בנימין נתניהו, הם המדינה והעתיד של המדינה".אז מה עכשיו, אני שואלת: תמנפי את האהדה? מחלון ביתה ומחלון ביתי אנחנו יכולות לראות, יחד ולחוד, כיצד נבנה במגרש הסמוך לנו בית מידות שאת דירותיו לא נוכל לרכוש גם אם נעבוד עד יומנו האחרון. כמוה, גם לי אין פתרונות טובים, ואין זה מתפקידי למצוא אותם. היא רק מצפה "שראש הממשלה יתנהל באחריות ויידע לאזן את התקציב שלו בלי לפגוע בכל כך הרבה אזרחים".
לנפגעים, לזועמים ולכואבים היא פתחה קבוצת פייסבוק. "האזרח הקטן", קוראים לה. תבואו, תעלו רעיונות, תדברו. אחר כך היא רוצה שאזרחים כמוה, קטנים וגדולים, יגישו את הדברים לבנימין נתניהו. בהנחה שהוא מקשיב. או לפחות שומע.
לפנייה לכתב/ת 
