מעורבות חברתית בתערוכת בוגרי "בצלאל"

בוגרי האקדמיה לעיצוב מציגים פתרונות יצירתיים שפיתחו בעצמם למען הקהילה: הליכון שעושה חשק להסתובב איתו, טבעות מעוצבות שמכוונות כבדי ראיה במרחב, עזרים לסדנת נגרות לילדים בעלי מוגבלויות מוטוריות, מערכת אותיות מאוירות משותפת לשפות עברית וערבית ואפילו סרטון מאויר הבוחן האם שמשון באמת היה גיבור? מפגש עם צורת חשיבה שונה

ynetפורסם: 01.08.12 , 11:22

אילנה בריקמן - NEXTEP

האסוציאציה הראשונה העולה למשמע המילה "הליכון" היא זיקנה. אחר כך עולה דימוי של אנשים זקנים שברירים המדשדשים לאט ודוחפים בקושי מסגרת מתכת עם כדורי טניס במקום גלגלים. היום, אנשי גיל השלישי הם מחלוצי דור ההיי-טק והטכנולוגיה המתקדמת של היום. גופם אולי נחלש אך הרצון להיות אסטטיים, עצמאיים ומעודכנים מונעים מהם להשתמש במוצר החשוב לבריאותם הפיזי עד מאוד.

כאן ה-NEXTEP נכנס לתמונה. NEXTEP הוא הליכון רולטור הכולל ברקס להאטה ולעזרה בישיבה או קימה ותיק מרווח. שאיפתי היתה ליצור הליכון שיהווה אקססורי נחשק בקרב דור גיל השלישי. העיצוב שם דגש על הצרכים הפיזיים של אדם שנזקק להליכון אך אינו מתמקד בשלילי, אלא מנסה למצוא את המקומות החיוביים בצורך בשימוש בהליכון.

הליכון שיהיה אקססורי נחשק בקרב דור גיל השלישי.

אמבר עדרי -"ויה"

Via היא מערכת שנועדה להכווין עיוורים ולקויי ראיה במרחב הציבורי כדי לסייע להם להגיע למקומות בביטחון תוך מזעור תלותם בסביבה הרואה. המערכת בנויה מאפליקציית GPS וצמד אובייקטים חיצוניים המעוצבים כתכשיט שמתקשרים עם התוכנה ומכווינים את העיוור באמצעות רטט, פתרון זה נבע מהבנת הצורך להשאיר את חוש השמיעה פנוי.

בעיצוב חקרתי "מה יפה בעיני עיוור?" וכך נוצרה המבניות המשתנה, מדק לעבה ומקעור לבולט, אובייקטים שיצרו הכלאה בין מה שיפה לראות ו"יפה" להרגיש. בחרתי להציג את המערכת כצמד טבעות כשהאובייקטים מסווים את תפקודם ואינם נראים כמכשירי עזר אלא כתכשיט, מתוך התייחסות לרצון של העיוור להראות נורמטיבי.

האובייקטים אינם נראים כמכשירי עזר אלא כתכשיט.

נרייה חיים - "טורו"

כמטפלת ברכיבה אני יודעת שתחום הרכיבה הטיפולית מתחלק לשני הבטים מרכזיים, פיזי ונפשי. בזמן שיעור עוסקים בתרגילים פיזיים שנעשים על הסוס ומתמודדים עם הקושי. הרעיון הוא לגרום למטופל לעבוד קשה תוך כדי משחק.

הפרויקט שלי הוא גוף המעוצב במיוחד לפעילויות במגרש הרכיבה. אלמנט עמיד בתנאי הטבע, מושך, מתאים לכל גיל ובעל אין סוף אפשרויות. היום אין שום כלי עזר שמדריכים יכולים לקנות ולכן הם נאלצים לאלתר.

ה"טורו" הוא גוף פלסטיק אליו מתחברים אלמנטים קטנים יותר שמקנים 10 פעילויות בסיסיות עליהם אפשר להוסיף אין סוף תרגילים ואף, לצרף אביזרים נוספים מכלי המדריך. ה"טורו" מפתח את המוטוריקה העדינה והגסה, התמצאות במרחב, ראייה תלת ממדית, חוש המישוש תחושות, דחיית סיפוקים וסבלנות.

הרעיון הוא לגרום למטופל לעבוד קשה תוך כדי משחק

נדב אמבון - "שמשון הגיבור?"

"מדברים על שמשון" מספר את סיפורו של השופט השניים עשר, מנקודת המבט של ארבע דמויות משנה המציירות בעדותן שמשון אחר, כזה שגבורתו מוטלת בספק. בשום מקום בתנ"ך, שמשון לא מכונה "גיבור". כלומר, מדובר במיתוס שנולד בתקופה מאוחרת. העם היהודי סבל מדיכוי קשה והיה זקוק לדמות שתשמש דוגמה למאבק כוחני נגד הצורר המתחלף.

בחברה הישראלית המודרנית - האם אנחנו עדיין זקוקים למודל גבורה שכזה? יהודי נוקם ששם את עצמו מעל לטובת הכלל, כמו רסקולניקוב מקראי, המעיר את חמתם של בני עמו ואפילו אלוהיו? סיפור שמשון הוא מקסים ושובה לב, אך יש פער גדול בין היותו חלק מהפולקלור היהודי, לבין הצגתו כדוגמא ומופת. פער שראוי לעמוד עליו ולבחון אותו בקריאה ביקורתית, דרך משקפיים מצפוניות עדכניות.

צפו בסרטון האנימציה של נדב אמבון:

אחרי אלפיים שנות גלות, במזרח התיכון 2012, אנחנו לא רוצים גיבורים כאלו. אנחנו לא רוצים שאהידים באוטובוסים ולא רוצים "תג מחיר" בשטחים. קיצוניות בשם קיצוניות אינה גבורה. פעולות מידתיות לאור מטרה ערכית, באמות מוסר עכשוויות, זו גבורה בעיניי. ברוך גולדשטיין הוא לא גיבור, אפילו משה סילמן לא גיבור ועם כל הזעזוע שכרוך בניפוץ מיתוסים, גם שמשון כבר אינו גיבור. לא בחברה שאני רוצה לחיות בה.

יעל אלטשולר - "מייסון"

Wood Toolkit היא ערכת עזרים לסדנת נגרות לילדים בעלי מוגבלויות מוטוריות וקוגניטיביות. מטרתה היא לתת לילדים תחושה של עשייה ועצמאות, תוך שמירה על ערכים של בטיחות, אסתטיקה וממשק ידידותי ואינטואיטיבי המותאם ליכולותיהם של המשתמשים השונים.

היום מסגרות החינוך המיוחד מציעות סדנאות תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות, בהן הכלים והעזרים הם לרוב מוצרי מדף הדורשים שימוש ביצירתיות רבה בכדי שיוכלו להתאים למוגבלויות השונות. בבית ונצואלה, בי"ס לילדים עם פיגור שכלי ושיתוק מוחין בעלי רמה תפקודית נמוכה, ניתן למצוא סדנת נגרות, בה הילדים משייפים, צובעים ומייבשים עבודות עץ בעזרת צוות מסייע וכלים ורגילים.

מתווך בין מרחב המחייה האישי של הילד לכלים איתם הוא משתמש

לכל ילד יש לו את המוגבלויות שלו וכל מוגבלות דורשת פתרון שונה, ויצירה של עזרים אוניברסליים היא מאוד בעייתית. לכן מאמצים מוצרי מדף ועושים להם אדפטציה למטופל ספציפי. מתוך המחקר, התמקדתי ביצירת אובייקט המתווך בין השולחן האישי של כל ילד, מרחב המחייה האישי שלו, לבין הכלים איתם משתמש בסדנא. אובייקט המסוגל להיות שמיש בסדנאות נוספות ומתאים למוגבלויות נוספות ואחרות.

דניאל קוץ -"גופן מתקדם"

לא ניתן להתעלם מהדמיון הקיים בין העברית והערבית, מקורן, כתיבתן מימין לשמאל ומספרן הלא מבוטל של המילים הזהות, בפרויקט הגמר שלי אני רוצה להראות דמיון זה על ידי שילוב של עולמות שונים אך קרובים מאוד לכדי חוברת אחת הטומנת בתוכה ערכים שונים, ערכי עולם האיור מול עולם העיצוב והמחקר החזותי, תוך כדי לימוד האלפבית העברי מול האלפבית הערבי.

הדרך בה בחרתי ללמד דימיון זה הוא דרך הבאת מילים זהות בשתי השפות והצגתם דרך האיור. השיטה היא קלה: ביטול משמעות הדימוי ומשיכת האות הראשונה ממנו תלמד את צליל האות הרלוונטי, לדוגמא - ראש בעברית וראס בערבית יהפכו למה שמסמל את האות ר' בשתי השפות.

אני רוצה להאמין שדרך איור ניתן יהיה לנתק אמונות שונות וללמוד בצורה חדשה ומרעננת כל אחד את האלפבית של האחר ויותר מכך, בעזרת הדימויים השווים לשתי הצדדים יהיה אפשר לפתוח בעבודה משותפת שתהיה נעימה לשני הצדדים.

אבישר כספי - "Nadned", בקר משחק פיזיותרפי

ה-Nadned הוא משחק פיזיותרפי המיועד עבור ילדים בעלי בעיות התפתחותיות, כדוגמת שיתוק מוחין (CP) והפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD). כחלק מתהליך ההתפתחות, נאלצים הילדים לעבור טיפולים כדי לשפר את יציבותם, ולמעשה לזכות ליותר עצמאות ולאיכות חיים.

ה-Nadned הוא משטח משחק, המשתמש בשיווי משקל להפעלת משחקי מחשב המותאמים לקצב התקדמות הילד. הילד מסיט את משקלו לצדדים כחלק מהמשחק, ובכך דעתו מוסחת מהיבט הטיפולי. מהירות וקושי המשחק מוזנים מראש, וניתן לתת דגש על גפה מסוימת (הפגועה יותר). המשחק מתאפשר במגוון תנוחות בעלי אופי טיפולי שונה, ומהווה תמריץ לשיפור יעילות הטיפול.