ניגוד העניינים של זליכה - לציבור אין זכות לדעת
במסגרת עבודתו כיו"ר הוועדה הציבורית להגברת התחרותיות בשוק הרכב, חתם ירון זליכה על הסדר למניעת ניגוד עניינים. מדוע מסרבים במשרד התחבורה לחשוף לציבור את מהות ניגוד העניינים?
משרד התחבורה מסרב לחשוף את ניגוד העניינים של ירון זליכה. למה? לפני כחמישה חודשים, הגישה ועדה ציבורית בראשות זליכה 53 המלצות להגברת התחרותיות בשוק הרכב. מבלי שהדבר יובא לידיעת הציבור, חתם זליכה על "הסדר למניעת ניגוד עניינים". על-פי מידע שהגיע לידי ynet, לזליכה קשרי משפחה עם חברה העוסקת בתחום חלקי החילוף לכלי רכב - תחום שבו הרבתה הוועדה לעסוק, ואף הגישה 11 המלצות בעניין.
אם ייושמו המלצות אלה, צפויות חברות המייבאות ומשווקות חלקי חילוף לשפר את עסקיהן, ולגרוף רווחים נאים במיוחד. למרות פניות חוזרות ונשנות של ynet, סירבו במשרד התחבורה לחשוף האם אכן קיים קשר בין קשרי המשפחה של זליכה והסדר ניגוד העניינים עליו חתם. במשרד גם מסרבים לחשוף את ההסדר שנחתם, או את הסיבה לחתימתו.
"פגיעה בפרטיותו של זליכה"
על-פי המידע שהגיע ל-ynet, אחיו של זליכה נשוי לבת משפחה שבבעלותה חברה גדולה בתחום חלקי החילוף. בין ההמלצות שהגישה ועדת זליכה - הסרת חסמים בפני יבואני חלקי חילוף. כתוצאה מהסרת החסמים, כך מעריכים במשרד התחבורה, תיגבר התחרותיות בתחום.
ירון זליכה מסר בתגובה כי המידע אודות הקשר המשפחתי שהועבר על-ידי ynet "אינו מדויק". זליכה הוסיף כי המידע הרלוונטי "נמסר במלואו לייעוץ המשפטי של משרד התחבורה ובהתאם להנחיותיו, כמופיע בהסדר ניגוד העניינים שנחתם עימי, פעלתי".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "את המידע המדויק והמלא העביר פרופסור זליכה למחלקה המשפטית במשרד התחבורה, ובהתאם הוכן הסדר למניעת ניגוד עניינים לפיו פעל. לגבי פרטי הסדר ניגוד העניינים ואופן יישום ההסדר, מדובר במידע אישי שחשיפתו מהווה פגיעה בפרטיותו של פרופסור זליכה".
בלשכת שר התחבורה, ישראל כץ, שמינה את זליכה לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית, סירבו להתייחס לשאלת ynet, האם עודכן השר על ניגוד העניינים לפני שהחלה הוועדה בעבודתה.
"אובייקטיבי וחסר פניות"
הוועדה שבראשה עמד זליכה עסקה בכל תחומי הפעילות בשוק הרכב הישראלי - יבוא מכוניות, ליסינג, מוסכים, חלקי חילוף, מחירונים, שמאות וביטוח. 53
ההמלצות שהגישה הוועדה זכו ברובן המכריע לתמיכתו של השר ואנשי משרדו. צוות בין-משרדי שהקים השר כץ ליישום דו"ח הוועדה, אימץ את מרבית ההמלצות ופרסם באפריל את מסקנותיו המפורטות.
על תפקודו הראוי של יו"ר ועדה ציבורית, אמר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כי "יו"ר (הוועדה) אמור להיות אובייקטיבי וחסר פניות, ועליו לשקול באופן ביקורתי ובלתי-תלוי את המסקנות ואת ההמלצות המקצועיות של היועצים - נותני השירותים, בטרם יחליט לקבלן או לדחותן".
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין מינוי ועדות ציבוריות, קובעות כי "יש לחייב מועמד למינוי כחבר ועדה מייעצת לחשוף כל עניין אישי או סקטוריאלי בנושא הנבחן". ולכן על כל חבר ועדה ציבורית למלא שאלון המפרט את קשריו או קשרי משפחתו עם התחום שבו עוסקת הוועדה.
כאמור, זליכה ומשרד התחבורה הבהירו ל-ynet כי במסגרת עבודת הוועדה אכן נחתם הסדר למניעת ניגוד עניינים - הסדר אותו שני הצדדים טוענים כי קוים במלואו. אולם, במשרד התחבורה סירבו לפרט מה היה אופיו של אותו ניגוד עניינים, וכיצד נדרש זליכה לנהוג. במשרד גם סירבו עד כה להעביר לידי ynet פרוטוקולים של דיוני הוועדה, שעשויים היו לשפוך אור על התנהלותה.
מה זה הסדר ניגוד עניינים?
הסדרים למניעת ניגוד עניינים נועדו לחשוף את הקשרים בין נושא תפקיד ציבורי והתחום שבו הוא מתעתד לעסוק, ולמנוע את ניגודי עניינים שעלולים להתעורר במהלך עבודתו. למשל, אורי יוגב, ששימש בין השאר כיו"ר רכבת ישראל, חתם על הסדר למניעת ניגוד עניינים לפני שהחל לכהן כיו"ר הוועדה המייעצת של המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה.
בהסדר עליו חתום יוגב, מפורטים כל קשריו העסקיים - ישירים ועקיפים. בנוסף, על-פי ההסדר התחייב יוגב "שלא לעסוק במסגרת (תפקידו) כיו"ר הוועדה המייעצת על כל הכרוך בו, בנושאים העלולים להעמיד (אותו) במצב של חשש לניגוד עניינים". שני עניינים עיקריים מוזכרים בהקשר זה - ענייניו האישיים של יוגב, וענייניהם של קרובי משפחה ובני משפחה.