1.8 מיליון ש' למשפחת הילד שנהרג בגן באופקים

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

מת בן שלוש שנפל מחלון ביתו בירושלים

ילד בן עשר נדרס למוות בירושלים

באוגוסט 2008 הגיע דניאל קטיפיאן לגן תלמוד תורה באופקים, מוסד מוכר שבו החל ללמוד רק שלושה שבועות קודם לכן. בעודו משחק בחצר נפלה עליו גדר ברזל במשקל מאות קילוגרמים ולא הותירה לו סיכוי. הוא מת שעות ספורות לאחר שספג פגיעת ראש קשה.

קטיפיאן בבית החולים, לאחר שנפצע(באדיבות דוברות ביה"ח סורוקה)

כשנתיים לאחר האירוע קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי לתאונה המחרידה קדמה שרשרת מחדלים מצד משרד החינוך, העירייה והעמותה שהפעילה את הגן ללא רישיון. בהכרעת הדין ציינה השופטת נאוה בן אור כי האחריות המרבית היא של עמותת קרן התורה "אופקים" ושל המנהל החינוכי שלה, שהורה על פירוק הגדר והשארתה בחצר, כשהיא נשענת על הגדר ההיקפית במקום. השופטת ציינה כי קיבוע הגדר "נעשה בצורה שרלטנית", ללא היוועצות באיש מקצוע, וכך יצר מפגע בולט ובעל סכנה מובהקת. עוד הוסיפה, כי גם כשהקיבוע הוסר ומצב הגדר הידרדר, לא נעשה דבר.

מהכרעת הדין עולה כי הגן פעל ללא רישיון משרד החינוך. כשהעמותה הזמינה מנהל בטיחות מורשה היא ביקשה למעשה רק שייתן לה את אישור הבטיחות שלו נזקקה, "יהיו אשר יהיו הליקויים". לפיכך קבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות חמורה, "המבטאת זלזול חמור בחייהם של ילדים רכים". בעקבות הבדיקה הרופפת הוצא למקום אישור בטיחות במהלך חודש יוני 2010, למרות המצב בחצר הגן. 

בהכרעת הדין מתח בית המשפט ביקורת גם על אנשי ההנדסה של העירייה, שהוזמנו למקום בשל שינויים שבוצעו במבנים, אך לא הקפידו על בדיקת יתר מבני בית הספר. השופטת קבעה כי אם היו מבצעים את תפקידם, היו מבחינים בגדר המסוכנת, אך הם התרשלו.

בית המשפט מתח ביקורת גם על משרד החינוך, שלא סגר את המקום אף שפעל במשך חמישה חודשים ללא רישיון. בית המשפט גם תהה על נוהלי אכיפת הבטיחות בבתי הספר בארץ, וציין כי אין בבדיקות רנדומליות ובהצגת רשימת מנהלי בטיחות מורשים די לשמור על ביטחון התלמידים. כן צוין כי אילו היה נערך סינון רציני למנהלי בטיחות, לא היה נכנס לרשימת המורשים המפקח שנתן לבית הספר את האישור האמור. גם עליו מתחה השופטת ביקורת נוקבת. 

השופטת ביקרה בחריפות את ניסיונה של העירייה להטיל אחריות לאירוע על הוריו של הילד, עדנה ויוסף, ואף שלחו להם הודעה בעניין. "הודעה זו מוטב היה לה שלא תישלח" פסקה השופטת וציינה כי ההורים בסך הכול שלחו את ילדם לבית ספר שקיבל רישיון ממשרד החינוך, "אין הם יועצי בטיחות, אין הם חייבים לערוך ביקורת בחצר בית הספר". היא הוסיפה בביקורת: "חבל שעוגמת נפש זו לא נחסכה מהם", והתייחסה גם לחקירת האב מצד בא כוח העירייה: "שאלות אלה ודאי היה בהן כדי להוסיף כאב על כאבו בלא כל עילה". 

בגין פיצויים ועבור ההוצאות השונות פסקה השופטת כי על העמותה, העירייה ומשרד החינוך לשלם להורי הילד כ-1.8 מיליון שקל, מתוכם תשלם העירייה 50,000 שקל בגין האשמת ההורים ללא יסוד לכך. העמותה תשלם כ-70 אחוז מסכום הפיצויים, העירייה תשלם עוד 20 אחוז ומשרד החינוך יישא בכעשרה אחוזים מסכום הפיצוי.