ריסון שכר הבכירים אושר לקריאה שניה ושלישית
על פי ההצעה, יוקמו בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח ועדות תגמול, שימליצו על הסכמי שכר לבכירי החברות. אלה יובאו לאישור הדירקטוריון ובעיקר לאסיפה הכללית של בעלי המניות
וועדת חוקה חוק ומשפט אישרה לקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק החברות, שנועד להגביל את שכר הבכירים. על פי הצעת הממשלה, יוקמו ועדות תגמול בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח, במטרה להמליץ על הסכמי שכר לבכירי החברות, שיובאו לאישור הדירקטוריון ובעיקר האסיפה הכללית של בעלי המניות.
עוד על שכר הבכירים - בערוץ כלכלה :
מדיניות השכר תיקבע על ידי ועדת התגמול בין השאר על פי היחס בין שכר נושא המשרה לשכרם של עובדי החברה בדרגים הנמוכים, לרבות של עובדי הקבלן בחברה. הוועדה גם תתחשב בהשפעת פערי השכר על יחסי העבודה בחברה - רעיון שאומץ מהצעות חוק פרטיות שלא הגיעו לוועדת החוקה. כל זאת בנוסף לכישורי הבכיר, השכלתו, מומחיותו והישגיו המקצועיים, הסכמי השכר הקודמים שלו והסיכונים שהוא ינהל.
עוד נקבע בתיקון, כי ועדות התגמול יקבל את הסמכויות של ועדות הביקורת הקיימות בכל הנוגע לאישור הסכמי השכר של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים בחברות. זאת למעט שכר המנכ"ל שיבוא ישירות לאישור האסיפה הכללית, אלא אם אין לו זיקה לבעלי השליטה ושכרו תואם את מדיניות התגמול של החברה.
על פי התיקון, רוב חברי ועדת התגמול יהיו מדירקטורים החיצוניים שאחד מהם גם יעמוד בראש הוועדה. הדירקטוריון יקבע את מדיניות התגמול לאור המלצות ועדת התגמול ואישור החלטתו, שתובא לאישור האסיפה הכללית, טעון תמיכה של הרוב מקרב בעלי מניות המיעוט. התנגדות האסיפה מחזירה את הכדור לדירקטוריון והחלטתו חייבת להיות מנומקת שהיא "לטובת החברה".
הצעת החוק תעלה לאישור סופי במליאת הכנסת מיד לאחר פגרת הקיץ והחוק ייכנס לתוקף חודש מיום פרסומו. עם זאת חובת החברות לקבוע מדיניות תגמול תחול רק כעבור 9 חודשים. בתקופת המעבר, החברות יאלצו להביא את כל הסכמי שכר הבכירים ישירות לאישור האסיפה הכללית כאילו הן חורגות ממדיניות התגמול.
"פתח לסחיטה"
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, התנגד בדיון המסכם להעצמת כוחם של בעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית. "זו תהיה טעות קשה לאפשר למיעוט לקבל החלטות, כשהם לא נושאים באחריות ואין להם המידע הנדרש לקבלת ההחלטה", אמר. פרופ' יוסף גרוס הוסיף, "זהו פתח לסחיטה ולפגיעה בזכות הקניינית של בעל השליטה".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, אמר בתגובה, כי מדובר רק ב"הסדר מאוזן לשכר הבכירים שלא מנטרל את בעל השליטה מתהליך קבלת ההחלטות. לא המצאנו משהו חדש. הלכנו למודל שקיים בעולם למעט בריטניה וארה"ב, שם מאשרים שכר בדיעבד, מה שלא מתאים לישראל, וכשבבריטניה מציעים כעת לאשר שכר מראש".
ועדת החוקה לא קיבלה הצעה לקבוע תקרת שכר. פרופ' אסף חמדני אמר בעניין זה כי "הפתרון של תקרת שכר אינו אפקטיבי", וכי בארה"ב יש חברת פרקליטים גדולה שעוסקת רק בחיפוש פרצות דרכן ניתן ולעקוף את מגבלות תקרת השכר בחוק האמריקני.
עו"ד ליכט גילה כי ההחלטה לחייב את החברות לשקול את רמות השכר הגבוהות ביחס לשכר הנמוך בחברה גם של עובדי הקבלן היתה בעצם "חלופה רכה" להצעה קודמת לקבוע תקרת שכר עד פי 50 משכר המינימום. "חששנו שחברות יגיבו בצמצום כוח האדם ובמקום העובדים הקבועים יתקשרו עם חברות קבלניות".
לפנייה לכתב/ת 
