מבחן הרפורמות: מה באמת השתנה בחינוך?

מאז כניסת השר סער לתפקידו זכה המשרד לתוספות של יותר מ-10 מיליארד שקלים. עד כמה הצליח המהלך לקיצור החופש הגדול? מה נעשה בשביל צמצום האלימות, ואיפה ההורים הרוויחו? חוזרים ללימודים - כתבה ראשונה

תומר ולמרפורסם: 06.08.12 , 11:40

הקדנציה הנוכחית במשרד החינוך מאופיינת בעשייה רבה שחולשת כמעט על כל המערכת, מהגיל הרך ועד שינוי מערך הבגרויות. אולם נראה כי לעתים ההכרזות על "רפורמות" ו"מהפכות" הקדימו את זמנן. בדיקת ynet מגלה כי לצד הצלחות גדולות דוגמת המעבר לחינוך חינם בגני הילדים והחלת התלבושת האחידה, ישנן לא מעט רפורמות מאכזבות כמו למשל פרויקט השאלת הספרים ואיחוד המכללות להוראה.

מאז כניסתו של שר החינוך גדעון סער לתפקידו זכה המשרד לתוספות תקציביות שנאמדות ביותר מעשרה מיליארד שקלים. התוספות אפשרו ליזום סדרה ארוכה של רפורמות שנועדו לחזק את איכות ההוראה ולשפר את הישגי התלמידים. בשורה התחתונה נדמה כי ההצלחה חלקית - רבות מהתוכניות ניתן למדוד רק בטווח הארוך, וחלקן התמודדו עם חבלי לידה קשים.

הצלחה חלקית בלבד (אילוסטרציה)(צילום: ויז'ואל פוטוס)

קיצור החופש הגדול - בקיץ שעבר הכריז משרד החינוך בחגיגיות על קיצור חופשת הקיץ שנועד ליצור רצף לימודי משמעותי טרם היציאה לחגי תשרי. בפועל, קוצר החופש הגדול בחמישה ימים בלבד, ואנשי חינוך רבים טוענים כי השינוי הוא מזערי ומיותר ואין לו שום השפעה פדגוגית. "עשו את הקיצור רק בשביל להרוויח כותרת בעיתון", אמר אחד המנהלים. "במקום לעשות שינוי אמיתי יצרו בלגן במערכת ופגעו בהכנות לפתיחת השנה". הציון: חלש.

פרויקט השאלת ספרים - לפני כארבעה חודשים המודעות בכלי התקשורת בישרו על "מהפכת הספרים" שתביא לחיסכון של מאות שקלים לכל הורה. התוכנית תוקצבה ב-120 מיליון שקלים אך בפועל מתוך כ-4,000 בתי ספר בכל הארץ רק 1,400 מוסדות חינוך כלולים בפרויקט. ההערכה היא כי מצד אחד לוח הזמנים היה קצר מדי ולא אפשר לבתי הספר להיערך לנושא. מצד שני, המנהלים מציינים כי האיסוף וחלוקת הספרים מצריכים מערך לוגיסטי שבתי הספר אינם מסוגלים לתת לו מענה. הציון: בינוני מינוס.

תלבושת אחידה בבתי הספר - בחודש ינואר 2010 הכריז השר סער על החזרת התלבושת האחידה לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. תחילה נשמעו קולות נגד שטענו כי הלבוש החופשי הוא חלק מההגשמה והביטוי העצמי של התלמידים. אך שנתיים אחרי, רבים סבורים כי מדובר היה בצעד נכון שתרם רבות לשיפור המשמעת והאקלים הבית ספרי. מורה ותיקה ממחוז תל-אביב אמרה: "ילדים זקוקים לסדר ומשמעת והתלבושת האחידה היא סממן חיובי מאוד בנושא". הציון: טוב מאוד.

צמצום בחינות הבגרות - במאי 2012 השר סער נעתר לקריאות נגד ריבוי בחינות הבגרות (כ-115 בחינות) והודיע על הקמתה של ועדה לבחינת הנושא. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה בעוד כארבעה חודשים, אך גורמים במערכת החינוך מעריכים כי השינוי המיוחל יהיה קוסמטי בלבד ובעיקר במקצועות ביזאריים (תיאטרון ורכיבה על סוסים), שכן הבגרויות שומרות על סטנדרטיזציה ארצית ובלעדיהן ייאלצו האוניברסיטאות לקיים מבחני כניסה משל עצמן. אין ציון.

חינוך חינם לבני 4-3 - בימים של צדק חברתי, הרפורמה בגני הילדים שחוסכת להורים כ-900 שקלים בחודש נתפסת כחברתית וכמוצדקת ביותר. לשם שינוי, עבדו גלגלי הבירוקרטיה במהירות וביעילות, ותוך פרק זמן מינימלי נבנו קרוב לאלף גני ילדים חדשים שייתנו מענה חינוכי חינם ל-260 אלף ילדים בכל הארץ (כ-85% מכלל הילדים בני 4-3). הציון: טוב מאוד.

גלגלי הבירוקרטיה עבדו ביעילות. יש מהפכה במחירי הגנים (ארכיון)(צילום: דודו אזולאי)

אופק חדש - ביוני 2008 יצאה לדרכה הרפורמה אופק חדש בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הרפורמה כללה את הגדלת שכר המורה בכ-25% ואת המעבר ללמידה פרטנית המתבצעת בקבוצות של שלושה עד חמישה תלמידים. מחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה קבע באחרונה כי על אף קשיים בירוקרטיים וליקויים בתשתיות מחצית מהמורים מביעים שביעות רצון גבוהה מהרפורמה. "הכיוון חיובי אך ייקח זמן רב עד אשר נראה שינוי אמיתי בחינוך", אמרה מנהלת ממחוז דרום. הציון: בינוני פלוס.

עוז לתמורה - אחרי עשור שלם של מאבקים והשבתות לימודים, בקיץ שעבר נחתמה הרפורמה בתיכונים. גולת הכותרת הייתה מעבר משבוע עבודה של 24 שעות ל-40 שעות שבועיות תמורת תוספות שכר של 42%. בשנה הראשונה כלל הפיילוט כ-70 תיכונים בלבד ובשנה הבאה הוא יוכפל. "מדובר ברפורמה בעלת פוטנציאל גדול אך עדיין מוקדם להעריך את הצלחתה", אמר מנהל באחד התיכונים. אין ציון.

איחוד המכללות להוראה - באוגוסט 2010 הצהיר השר סער על הכוונה לאחד את המכללות להוראה ולהעבירן לאחריותה של המועצה להשכלה גבוהה. המטרה הייתה "אקדמיזציה" ושדרוג תהליך הכשרת המורים בישראל. בפועל, למעט מכללה אחת (אחווה), המיזוג של יתר המכללות נכשל בעיקר מסיבות בירוקרטיות והתנגדותם של ועדי העובדים. הציון: חלש מאוד.

צמצום האלימות בבתי הספר - מחקר מקיף שערכה באחרונה הרשות הארצית למדידה והערכה בנושא ניטור האלימות בבתי הספר מצביע על ירידה מתונה של כ-25% במרבית מדדי האלימות לעומת השנה הקודמת (תשע"א). עם זאת, התמונה הכללית עדיין מדאיגה ולפיה אחד מכל עשרה תלמידים בכיתות ד'-ו' היה מעורב באלימות מינית. הציון: בינוני פלוס.

הרפורמה במזון בבתי הספר - מדובר ביוזמה חדשה של שר החינוך שנועדה להגביר את הפיקוח על האוכל הנמכר בדוכני המזון בבתי הספר. המטרה היא להגביל את מכירתם של מוצרי מזון עתירי שומן וסוכר כמו פיצות ובורקסים. הרפורמה עדיין נמצאת בשלבי חקיקה וגיבוש קריטריונים. אין ציון.

סבסוד המשלחות לפולין - ביולי 2011 הודיע שר החינוך כי הושג תקציב של כ-50 מיליון שקלים לסבסוד המשלחות לפולין, וכבר השנה נרשם גידול של כ-420% במספר התלמידים שנמצאו זכאים למלגה בתנאים שונים (11 אלף בתשע"ב לעומת 2,600 בתשע"א). היעד הוא סבסוד ממשלתי ל-40 אלף תלמידים ובהחלט ניכרת מגמת עלייה. הציון: טוב.

תוכנית התקשוב הלאומית - נתוני ה-OECD מדרגים את ישראל בתחתית הרשימה של מחשוב בתי הספר ביחס למדינות המערב. עם זאת, לפני כשנתיים הצהיר משרד החינוך על תוכנית לאומית שנועדה לתקשב את הכיתות במחשבים, באינטרנט ובלוחות חכמים. הפרויקט נעשה בעיקר בפריפריה והשנה הוא יכלול כ-1,400 בתי ספר מתוך כ-4,000 בסך הכול. "מדובר בתוכנית חשובה מאוד וצריך לקוות שיימצאו התקציבים המתאימים כדי להמשיך למנף אותה גם בשנים הבאות", אמר גורם במערכת החינוך. הציון: בינוני פלוס.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו