הכינה נחמה באה לבקר: סיפורו של תכשיר
כמעט בכל משפחה זוכרים את המבצע השנתי לטיפול בכינים. החל בנפט וכלה בחומץ, כל האמצעים למיגור המטרד המגרד הזה מהראש של הילדים היו כשרים. מחקר ארוך הביא להשקת תכשיר חדש, יעיל ופשוט לשימוש. עקבנו אחרי תהליך פיתוחו
אם הן היו בני אנוש, סביר להניח שהיינו מתייחסים אליהן כאל ארגון טרור. אבל, למרות שהן צמאות דם ותוקפות במיוחד ילדים רכים בשנים, התוצאה של פעולתן היא "בסך הכל" גירודים בלתי פוסקים. גבירותי ורבותי, קבלו את הכינים - חרקים קטנטנים, שחיים בממוצע כחודש ימים, וכר מחייתן הוא הקרקפת של בני האדם.
כיני הראש ניזונות מדם הנמצץ מן הקרקפת. פיהן בנוי באופן המאפשר להן לחורר את העור ולהזריק רוק המונע את קרישת הדם, והפעולה הזאת גורמת לגירוד מטריד. רוב הכינים שנמצאות על הראש שלנו הן נקבות, ולכן ההתרבות שלהן היא מהירה כל כך. תקופת השיא של הכינים היא בדרך כלל בימי הקיץ החמים, ולרוב הן נפוצות במקומות צפופים והומי אדם כגון בתי ספר וגני ילדים.
בעבר, כל האמצעים לטיפול בכינים היו כשרים: החל בנפט (שנועד לחיסולן המהיר), דרך חומץ (שגרם להן מוות בייסורים), ועד לשימוש במרגרינה שנועדה להקל על הסרתן מהשיער באמצעות סירוק. במקרים קיצוניים, שגרמו לא פעם להרעלות ולאשפוזים, היו גם מי שהשתמשו למשימה במדביר התיקנים K300 (שלא נדע!).
בשנים האחרונות, הושק מגוון פתרונות עדכניים יותר לטיפול בכינים, אך זמן הפעולה שנדרש לטיפול היה עדיין ארוך במרבית המקרים, ואחוז ההצלחה של הטיפולים לא היה תמיד גבוה.
לאחרונה, זכה התכשיר "נחמה care" בפרס החדשנות של מוצר השנה בקטגוריית הטיפול בכינים. מסתבר, שמאחורי הקלעים ובתוך מעבדות המחקר שפיתחו את התכשיר, מסתתר סיפור מעניין שתחילתו בראש מגרד, המשכו במעבדות לחקר הכינים וסיומו בספר ילדים פופולרי, שגויס לטיפול במלחמה בכינמת הראש.
המשימה: משמיד כינים אפקטיבי
את "נחמה קאר" פיתחה חברת מכבי care, המותג הפרטי של קופת החולים מכבי. כחלק מהאסטרטגיה השיווקית של הקופה, הוחלט כי מלבד שירות רפואי היא צריכה גם לספק ללקוחותיה תכשירים רפואיים שיפתרו בעיה, שתוקפת אחת לשנה לפחות שלושה מתוך ארבעה ילדים בישראל בגילאי שנתיים עד 12.
עד לפיתוח המוצר החדש, היו קיימים בשוק מוצרים שפעלו כל אחד בשיטה אחרת. שיטה אחת עשתה שימוש בחומר שפוגע בדרכי הנשימה של הכינים ואמור לחנוק אותן בזמן שהתכשיר מרוח על ראש הילד לפחות 30 דקות, ושיטה אחרת שנועדה להרוג את הכינה דרך המסת השריון שלה בתהליך, שנמשך לפחות 15 דקות במהלכן התכשיר צריך להיות מרוח על קרקפתו של ה"נאשם".
פריצת הדרך נעשתה כאשר ניסו לייצר תכשיר שיפעיל ביחד את שתי השיטות: גם יקטול את הכינה דרך המסת השריון שלה וכ"וידוא הריגה" גם יחנוק אותה – והכל בתוך 10 דקות בלבד. על כל זה הוסיפו המפתחים גם סוג של סיליקון, שנועד להפוך את השערה לחלקה יותר ועל כן לנוחה יותר לסירוק ולהסרת הביצים בקלות באמצעות מסרק צפוף שיניים. לחיסול ביצי הכינים, לצער כולנו, עדיין לא פותח תכשיר מתאים.
"על הנייר" מדובר ברעיון מצוין. תכשיר דו-שיטתי יכול לוודא שגם אם הכינה נמלטת מגורלה בהמסה – היא תיקטל בחניקה. והוא גם יכול לקצר את הזמן, שבו התכשיר מרוח על ראש הילד.
אולם גם אם רעיון נראה טוב ומוצלח "על הנייר" חייבים לבדוק שהוא ישים וזאת על מנת לוודא, למשל, שמחיבור שני החומרים הנפרדים, לא נוצר חומר שגורם לנזק לקרקפת הילד. או שחיבורם של שני החומרים "מבטל" זה את זה והכינה יכולה להמשיך למצוץ דם ולהתרבות ללא חשש.
האתגר: להמיס, לחנוק ולקטול את הכינה
אחרי שערבבו את שני החומרים ויצרו דוגמא של תכשיר פעיל, הגיע שלב המחקר, אותו ערך המומחה מספר אחד לחרקים בישראל, ד"ר קוסטה מומצ'וגלו מהמחלקה לאנטומולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. במעבדה שלו, "נידב" ד"ר מומצ'וגלו 100 כינים, שעל כל אחת ואחת מהן נמרח התכשיר ונבדקה האפקטיביות שלו. לא ניכנס לפרטים, אבל רק נאמר שבתום הניסוי לא נותרו כינים שיכלו לספר לחברותיהן על שעברו. בעקבות הניסוי נמצא כי אכן בתוך 10 דקות מושמדות הכינים ששריונן הומס, ואלו שניצלו מהמסה והחזיקו מעמד מתו מחנק לאחר שהחומר הפעיל השני פשוט חסם את דרכי הנשימה שלהן.
למרות התוצאות המוצלחות במעבדה, נותר הצורך לבדוק את התכשיר בסביבה הטבעית שלו – על ראשי ילדים שנדבקו בכינים. ללא הוכחה אמיתית, שהתכשיר אכן מקיים את מה שהוא מבטיח ולא גורם נזק לקרקפות הילדים – משרד הבריאות בישראל לא מוכן לאשר תכשירים מסוג זה לשימוש.
על כן, השלב הבא היה לבדוק את התכשיר על אמת. לשם כך, ולאחר שהושג אישור רשמי לבצע את הניסוי על ילדים, נערך מחקר נוסף על ידי שני רופאי משפחה וילדים של מכבי, שהזמינו מתנדבים, שגילו שילדיהם נדבקו בכינים, להשתתף בניסוי לחיסול הכינים.
70 ילדים השתתפו במחקר במסגרתו הם השתמשו בתכשיר והוריהם מילאו שאלונים לגבי אפקטיביות התכשיר ותופעות הלוואי, אם היו. בסיום המחקר התגלה, שבעוד שבשימוש בתכשירים שכל אחד מהם עושה פעולה נפרדת מגיעים ל-90% הצלחה, הרי שבשימוש בתכשיר החדש מגיעים שיעורי ההצלחה ל-95%. כעת נפתחה הדרך לאישור רשמי של התכשיר לשיווק בישראל (אגב, ב-5% בהם נרשם כישלון בשימוש בתכשיר, שיערו עורכי המחקר כי הכישלון נבע לא מהתכשיר עצמו אלא משום שהיה מדובר בילדים וילדות בעלי שיער ארוך, שהשתמשו בכמות מועטה מדי של התכשיר).
מגייסים את הכינה נחמה
לאחר שפיתוח המוצר הושלם ואושר על ידי הרשויות, רצו במכבי care להפוך את השימוש בו לידידותי וללא מאיים. זו הסיבה, למשל, שאחד השמות שהוצע לתכשיר – קומנדו – לא אושר, משום שהוא לוחמני מדי.
על כן, עלה הרעיון להשתמש ב"ידוענית" מעולם ספרי הילדים, מי שעוד קודם לכן שימשה את הגננות, המורים וההורים כדי לחבב את הנושא על הילדים. הכינה נחמה, הגיבורה המאוירת של ספר הילדים המצליח הנושא את אותו שם, גויסה למהלך ואף נתנה למוצר את שמו: "נחמה care".
כיום, היא גם "מסייעת" לשיווק המוצר משום שדמותה מופיעה על האריזות ובפרסומים, התכשיר נמכר במארזים הכוללים גם את הספר ה"כינה הנחמה" ביחד עם מסרק שדמותה מופיעה עליו, והכל על מנת לאפשר לכם להמיס, לחנוק ולחסל את המפגע הזעיר, המטריד והמגרד כל כך שעשרות ממנו – בממוצע – רוחשים ממש ברגע זה על ראשם של ילדיהם של שלושה מתוך ארבעה גולשי ynet.
ערן יסעור הוא המוציא לאור של העיתון "פורום שיווק" וממארגני פרסי החדשנות של "מוצר השנה" בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
