הישרדות הורים: איך עוברים את אוגוסט בשלום?
הקייטנות הסתיימו, הילדים משועממים וההורים נדרשים להיות יצירתיים כדי להעסיקם במשך חודש שלם. אז איך שורדים את שאר החופש הגדול? ומה החלק של סבא וסבתא בכל הסיפור?
הקייטנות נגמרו, החום מעיק, המחירים גבוהים ואם כל זה לא מספיק - צריך עוד למצוא תעסוקה לילדים. אז מה עושים? בונים על סבא וסבתא, שימלאו את הזמן בין העבודות של ההורים לבין זמן השעמום של הילדים.
"ילדים זה שמחה", כתב פעם יהושע סובול, אבל דומה שלפעמים יש צורך לשתף גם אחרים בשמחה, במיוחד בימי החופש הגדול והארוך שבהם יש צורך למצוא להם תעסוקה. "אשתי נועה ואני החלטנו שעדיף שאני אקח כמה ימי חופש בסוף החודש ואשמור על הילדים", אומר עו"ד עמית גלזר מפתח תקווה, אביהם של דניאל בת ה-6.5 ועידן בן השלוש.
"אני אקח שישה ימי חופש מהעבודה ואבלה עם הילדים, בכל יום משהו אחר. אני לא הטיפוס שמתכנן דברים מראש. אני מעריך שיום אחד לבריכה ואחד לים, יום אחד בלונה פארק ויום לסרט ומסעדה, ואני גם מוודא שיום אחד נעשה טיול ברכבת לירושלים ולגן החיות".
גלזר משתדל להסתכל גם על הצד האופטימי שבעניין. "זו בעצם חופשה גם בשבילי. אני לא בטוח שהייתי עושה את אותם הדברים ללא הילדים. נכון שהייתי רוצה לנוח בחופשה שלי, אבל זה כבר לא הגיל הזה, אנחנו לא קטנים. כמובן שאנחנו בונים גם על ההורים ועידן אמור להיות תחת חסותם המלאה במשך שלושה ימים".
אשתו של עמית אומרת כי יש לקחת בחשבון גם את העובדה "שהחגים קרובים מאוד וצריך להתכונן גם אליהם. אז תיווצר אותה בעיה ונצטרך לשמור על הילדים, אז כרגע 'מתקמצנים' על ימי החופש שלוקחים עכשיו כי חושבים קדימה. את הילדים זה לא מעניין, הם הרי צריכים להתבטל בבית כדי להצדיק את החופש. אבל אנחנו כל יום עושים משהו כדי להעסיק אותם".
עוד בחדשות ynet:
ליאור בן ה-37 מהוד השרון, אב לשלוש ילדות בנות 10.5, 5.5 ושלושה חודשים, הכי פוחד שהן ישתעממו. "מספיק שיום אחד אין להן מה לעשות והן כבר בדיכאון וכועסות. משפטים כמו 'זה היום הכי גרוע בעולם' נשמעים בבית וזה מלחיץ", מספר ליאור. "שתי הגדולות סיימו את הקייטנה לפני שבוע ואני מקבל גיבוי מהמטפלת או מהבת הגדולה, שלעתים מעסיקה את אחותה. ככה שורדים".
הגיבוי השני מגיע מצד החברות וגם משידורי האולימפיאדה. בנוסף, יש חוגים כמו שחייה וכינור וכמובן את סבתא לכמה ימים. "זה מלחיץ ומאוד משפיע עליי", הוא
אומר. "אם הן יום אחד בבית בלי פעילות מבחינת הבנות זה נראה סופני, אבל מצד שני זה לא נעים לקחת אותן לעבודה. תוסיפי לזה גם את המחירים שהאמירו, ותקבלי מצב שבו אני נשאר מרושש כלכלית ונפשית".
מיכל ובעלה מנהריה לא נתנו לאירועים להכתיב להם את התוכניות. כבר בתחילת אוגוסט הם יצרו טבלה מסודרת לכל החודש, וכן, גם סבא וסבתא רשומים בה. "הם יודעים שזה חלק מהדיל שאליו נרשמו בעל כורחם", מספרת מיכל, שעובדת כיועצת יופי. "תלינו על המקרר בבית את הטבלה כך שהילדים יודעים מה מצפה להם, ואם יש טענות או בעיות אנו משתדלים להתכנס לפני ארוחת הערב ולפתור אותן, רק שהחודש הזה יעבור בשלום".
לפנייה לכתב/ת 
