השקעה ביו"ש - זה כדאי לישראל

בתקופה האחרונה מועלות שוב ושוב טענות הנוגעות לעלויות הכלכליות של ההתיישבות ביש"ע. לפני שאפרט מדוע מדובר לא רק בדמגוגיה אלא בעובדות חסרות בסיס, אבקש להדגיש: בחינת ההתיישבות בארץ ישראל בעיניים כלכליות בלבד מעמידה את 120 שנות הציונות באור מגוחך. זה לא היה "נכון כלכלית" להקים את מדינת ישראל וגם לא את ההתיישבות בנגב ובגליל.

אך כמובטח, הנה העובדות: בעשור האחרון מדינת ישראל לא משקיעה ביהודה ושומרון כל השקעה עודפת ביחס לשאר אזורי הארץ. לצערנו יש אפילו ירידה בהשקעות המדינה בתשתיות למגורים ופרויקטים ציבוריים ביש"ע. על פי נתוני הלמ"ס המעודכנים, עד שנת 2009 ירדו תקציבי הממשלה ליש"ע ביותר מ-50% וזאת בעוד אוכלוסיית המתיישבים הכפילה את עצמה. חלק גדול (לעתים יותר מ-50%) מהתקציב המועבר לרשויות ביהודה ושומרון עבור חינוך משמש בכלל עבור הסעות ממוגנות ירי - המדינה מחייבת את הרשויות להשתמש בהסעות אלו עבור התלמידים בעקבות הסכמי אוסלו ולאור הטרור שהחריף מאז שנת 2000.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

בלי האמריקנים זה לא יילך / איתן בן אליהו

החזירו את תת-ניצב אדרי לשירות / כינרת בראשי-עוזיה

השקעה בתשתיות - חתירה לשלום

תקציבי משרד הפנים ניתנים על פי קריטריונים הנמדדים בהתאם לניהול התקין של המועצות, עמידה באחוזי גביית ארנונה ותשלומים אחרים, והצרכים הביטחוניים המיוחדים של הרשויות הנובעים מהמצב המיוחד ביש"ע. תקציבים אלו משמשים לאספקת צורכיהם הבסיסיים של התושבים וניתנים להם על פי מפתח החלוקה המקובל ביתר אזורי הארץ. גם לתושבים עצמם אין הטבות מיוחדות. תושבי יהודה ושומרון משרתים במילואים, עובדים במגזר הפרטי והציבורי, משלמים מס וממלאים את כל חובותיהם כלפי המדינה, ובכך מסייעים לפיתוח הכלכלי בישראל. לעתים אפילו יותר מאזורים אחרים במדינה. זו תעמולה זולה להאשים אותם בכך שהם חיים על חשבון הציבור.

ההטבה היחידה שממנה "נהנים" תושבי יהודה ושומרון היא הנחה בתחבורה ציבורית שנועדה לעודד תושבים לנסוע באוטובוסים ממוגני ירי ובכך לחסוך עלויות מיגון של רכבים פרטיים. בכל פריפריה ניתן למצוא סוג של הטבה או עידוד המתאימים לצורכי המקום – וביש"ע אלה האוטובוסים הממוגנים. ומה עם התשתיות הציבוריות ביש"ע - כבישים, מים וחשמל? רובן המוחלט משותפות ליהודים וערבים, כך שאת ההשקעה בהן ראוי לסווג כפיתוח של דו-קיום וחתירה לשלום.

האם ה"מחקר" של שלום עכשיו, שמציג את 360 אלף תושבי יהודה ושומרון כטובלים בשמן התקציב, קיזז את כל התחומים שבהם אזור יהודה ושומרון מקופח, לעומת שאר אזורי הארץ? נראה שלא. למעשה, המתנחלים מוכנים לעסקה: קחו מהם את כל "הסכומים העודפים" ושלמו להם את כל הכסף שהם מקופחים בו. הם ייצאו ברווח.

לא צודק ולא חברתי

ומה הפתרון שמציעים מחשבי החישובים? לפנות את ההתנחלויות? זה המהלך שיציל את כלכלת ישראל? העלות המתוכננת של פינוי גוש קטיף עמדה על כ-6 מיליארד שקלים, אולם עד כה עומד תקציב ההתנתקות על יותר מ-13 מיליארד שקלים שנגרעים מקופת המדינה. חישוב עלויות אלו באופן יחסי לגבי פינוים של "רק" כ-150 אלף מתנחלים שאינם תושבי הגושים ביהודה ושומרון, יביא אותנו לסכום הוצאות מינימלי של כ-250 מיליארד שקל (!) - סכום הזהה לכל תקציב המדינה (ביטחון, בריאות, חינוך, כלכלה ועוד) למשך שנה. עצם גירוש התושבים מבתיהם מנוגד כמובן למוסר ולצדק, אך גם בהיבט הכלכלי מהלך כזה יביא להוצאות לאומיות עצומות, ויוביל להחרפת הצפיפות והלחץ על ערי המרכז יחד עם עלייה חדה במחירי הדירות. זה בוודאי לא צודק ולא חברתי.

ומה עם עשרות המיליארדים שתצטרך מדינת ישראל לשלם כדי למגן את חדרה, ערד וכפר סבא? לאור תוצאות ההתנתקות ומצב החירום המיוחד שחל ב"עוטף עזה", ניתן רק לדמיין מה יקרה לערי "עוטף פלסטין" - מעפולה עד באר שבע.

מדיניות השמאל בעשורים האחרונים לא הייתה זולה כלל וכלל. כמה עלו הניסיונות הכושלים לשלום? כמה עלו לנו הסכמי אוסלו והטרור שבא בעקבותיו? כמה עלו לנו המבצעים חומת מגן ועופרת יצוקה? כמה תקציב הושקע ברכישת אמצעי לחימה, פיצויים לניזוקים על אבדן ימי עבודה ונזק לתעשיות? המשמעות הכלכלית של שגיאות אלו כמעט בלתי אפשרית לחישוב. חלומות השווא שמכר לנו השמאל עלו לנו כבר הרבה. הרבה מאוד. עדיף שאת העצות הכלכליות שלה, תקבל מדינת ישראל מכיוונים אחרים.

יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il