תקציב התרבות לפריפריה: מתנחלים וחרדים נהנים יותר
תוך שלוש שנים זינק תקציב תקנת תרבות בקהילה, שדרכה משרד התרבות מזרים כספים לרשויות מקומיות ללא קריטריונים מוסדרים, מ-7 מיליון שקל ל-13.9 מיליון. ומי נהנה יותר? התנחלויות, חרדים וראשי עירייה מהליכוד. תגובת המשרד: "ניסיון דמגוגי שנועד לשרת את פורום מוסדות התרבות"
אם ב-2009 היה תקציב התקנה 7 מיליון שקלים, כיום היקפו עומד על 13.9 מיליון, שמחולקים אמנם בהמלצת המדור לתרבות בקהילה, אך ללא קריטריונים מוסדרים ומפורסמים. בתקנות אחרות, שמיועדות לתיאטרון, פרינג', מוזיקה, מחול, מוזיאונים ובתי הספר לאמנויות, נרשם גידול צנוע בהרבה - שנע בין שלושה לתשעה אחוזים בלבד ואינו מכסה את תוספות היוקר במשק ואת עליית המדד.
במשרד התרבות שותקים מזה חודשים. בקשות חוזרות ונשנות להסברים בנוגע לאופן חלוקת עוגת התקציב והכספים הייעודיים, שהוגשו למשרד מטעם ynet ופורום מוסדות התרבות, נהדפו או זכו לתשובות חלקיות. נתוני תמיכה שהעבירה בשבוע שעבר אורלי פרומן, מנכ"לית המשרד, למנהלי מוסדות התרבות, התבררו כחלקיים אף הם. מהנתונים עולה כי תקנת "תרבות בקהילה" תהנה מעוד 1.15 מיליון שקל, מתוספת של 9 מיליון שקל לבסיס תקציב התרבות הכולל בהתאם להסכם רב-שנתי שנחתם מול האוצר. כך למעשה, בעוד שתקנת תרבות בקהילה מהווה כ-2.6 אחוזים מכלל תקציב התרבות - חלקה היחסי בתוספת שממנה אמורים ליהנות כלל מוסדות התרבות, הינו פי חמישה משיעורה בתקציב הכולל.
תקציב התקנה הוא רק חלק מהכסף שמעביר המשרד לרשויות מקומיות. בנוסף לגידול של כ-7 מיליון שקל בתקנת תרבות בקהילה, מעביר המשרד השנה כ-8 מיליון שקל נוספים לרשויות מקומיות דרך צינורות אחרים. עיקר הכסף מוזרם דרך "תרבות לישראל", גוף שמשמש קבלן מבצע של משרד התרבות ואחראי על פעילות בפריפריה. בנוסף הועברו כספים דרך תקנה למימון שיפוצים, פרויקטים מיוחדים וסבסוד שיתופי פעולה בין מוסדות תרבות במרכז לבין מוקדי פעילות תרבות ביישובים, כמו מתנ"סים.
בין הפרויקטים המיוחדים השיק המשרד יוזמות חדשות שהבולטות ביניהן הן אירועי "לילות לבנים" (3.4 מיליון שקל) ופרויקט "אפיקומן לפסח" (3 מיליון שקל). מימון היוזמות מקורו בתקציב "צבוע" שהעביר האוצר למשרד התרבות למטרת קידום וחיזוק התרבות בפריפריה.
מצוקת מוסדות התרבות אינה זרה לשרה לימור לבנת. רק בשבוע שעבר אמרה בישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת: "לא רק שגובה התקציב אינו מספיק, הוא מביך, מביש ומעליב. התקציב הקיים לא יכול לספק את הצרכים. למרות הסכם התרבות, הבעיה נעשית קשה יותר ויותר ככל שהשנים חולפות". באותה ישיבה גלגלה לבנת את האחריות למצב למשרד האוצר והוסיפה: "לא אכפת לי לגרד מפה ומשם כמו קבצנית אם בסופו של דבר מי שנהנה מזה הם המוסדות".
בפועל, מוסדות התרבות אינם הנהנים העיקריים מתוספת התקציב שהצליחה השרה לגרד. מתוך 21 מיליון שקל, תוספת ייחודית שהעביר האוצר לקידום התרבות בפריפריה, חילק משרד התרבות, כך על פי הנתונים שהציג, רק 5.5 מיליון שקל ישירות למוסדות תרבות בפריפריה כתמיכה בפעילותם השוטפת.
"משרד התרבות משדר כלפי חוץ מדיניות ואג'נדה של פיתוח התרבות בפריפריה, אבל למעשה ההיפך הוא הנכון", אומרים ל-ynet מנהלי עוגני תרבות פריפריאליים, "המשרד מעודד פעילות של מוסדות תרבות מהמרכז בפריפריה באמצעות תוספות תקציב, בעוד שהמוסדות הקיימים בפריפריה ממשיכים לעבוד בתנאים שלא מאפשרים להם להתפתח. יצירת מראית עין באמצעות הקצאת תקציבי ענק לאירועי ראווה חד פעמיים אינה מסייעת לפיתוחם. כדי להביא לחיזוק הפריפריה מבחינה תרבותית, נדרש טיפול מעמיק בעזרת קביעת קריטריונים שיעודדו מגורים ויצירה ביישובים ומדדים לתקצוב ראוי שיסייע בצמצום הפערים הקיימים. מן הראוי שמשרד התרבות יבחין בין גודל וכמות לבין איכות וחשיבות. הדרך לחזק ולקדם את התרבות ביישובי הפריפריה היא בחיזוק הגופים הפועלים בהם באופן שיאפשר להם להתפתח".
לשם השוואה - עלות תקציבו של פרויקט "לילות לבנים", שמתקיים במשך ערב אחד בלבד בשבע רשויות, הוא יותר מכפל התקציב השנתי (1.66 מיליון שקל) שמקצה המשרד לכלל המקהלות הפועלות בישראל. לשם השוואה - לכל אחת מהרשויות בהן מתקיימים אירועי "לילות לבנים", מקצה משרד התרבות בממוצע 485 אלף שקל, סכום שגדול פי ארבעה מהממוצע השנתי שמקבל כל אחד מ-43 הגופים הנתמכים על ידי המשרד בתחום האמנותי הפלסטית (106 אלף שקל). ועלות אותו פרויקט, גדולה פי 1.7 מהתקציב הכולל שמעניק המשרד ל-28 פרויקטים חדשים של פרינג' בשנה.
"נוגסים בתקציב של מוסדות על סף קריסה"
במוסדות התרבות פוחדים לדבר. שלא לייחוס אומרים מנהלי מוסדות ל-ynet: "אם נדבר באופן גלוי, התקציב שלנו עלול להיפגע. גם ככה קשה להרים את הראש מעל למים במלחמה מול הבירוקרטיה המתישה והסחבת. גם כך נותנים לנו להרגיש שאנחנו האויבים וחובת ההוכחה שלא כך, היא עלינו. יש לנו אחריות כלפי העובדים שלנו ומאבקי ההישרדות של המוסדות לא יכולים להיערך על גבם".
בפורום מוסדות התרבות, גוף שמייצג את כלל המוסדות הנתמכים בישראל בכל תחומי התרבות, טוענים כי בניגוד למתבקש, גם התוספת השנתית של 9 מיליון שקל לבסיס תקציב התרבות, מורה על מגמה מטרידה. "העדפת תקנה מסוימת באופן בלתי פרופורציונלי שכזה, נוגסת בתקציב מצומצם ממילא של מוסדות על סף קריסה", מסבירים שם. "כלל המוסדות מתמודדים עם אינפלציה, תוספות יוקר וגידול טבעי במספרם של הגופים הנתמכים וחולקים את אותה העוגה. מעל במת הכנסת אמרה השרה כשהניחה את הצעת חוק הסופרים, שהיא רואה כחובתה להגן על היצירה ועל זכות הדורות הבאים ליהנות ממנה. היא אמרה שמוטלת עליה החובה, כשרת תרבות, לשמור ולשמר את יכולתם של העושים במלאכה ליצור יצירות איכותיות. האם זה לא תקף גם לגבי שאר תחומי היצירה כמו התיאטרון, המוזיקה, המחול והאמנות הפלסטית?".
העדפה מובהקת באה לדי ביטוי לא רק בחלוקת הכסף בין התקנות, אלא גם בהעדפת התנחלויות ביהודה ושומרון ויישובים ומוסדות בעלי צביון חרדי. לדוגמה - עיריית ההתנחלות החרדית, בית"ר עילית, קיבלה ב-2009 תמיכה של 95 אלף שקל. שלוש שנים לאחר מכן העביר משרד התרבות לעירייה 254 אלף שקל ותוספת של 50 אלף שקל לשיפוצים. התקציב שהקצה המשרד להתנחלות החרדית מודיעין עילית הוכפל בשלוש השנים האחרונות מ-95 אלף שקל ליותר מ-214 אלף שקל. המתנ"ס בהתנחלות מעלה אדומים קיבל ב-2009 סכום של 50 אלף שקל לפעילות שוטפת, וכן 20 אלף שקל נוספים לשיפוץ. שלוש שנים לאחר מכן שופץ המתנ"ס שוב, הפעם בתקציב גדול פי חמישה. גם התמיכה השוטפת הוכפלה. ההתנחלויות אלקנה, אלפי מנשה ואורנית לא זכו כלל לתמיכות בעבר אך אשתקד הקצה המשרד לכל אחת 20 אלף שקל.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר בעיתון "כלכליסט", לא מדובר בהפתעה גדולה אלא במגמה ממשלתית כוללת. נתוני הלמ"ס מורים כי ההשקעה הממשלתית מעבר לקו הירוק גדלה אשתקד בהיקף של 38 אחוז לעומת השנה הקודמת. עוד מורים הנתונים כי ההשקעה בתושבי ההתנחלויות גדולה ב-80 אחוז מול גודלם היחסי מכלל האוכלוסייה. בעניין זה, מתברר, גם משרד התרבות מיישר קו - ואף מגדיל לעשות. בשלוש השנים האחרונות הוגדל התקציב להתנחלויות וישובים חרדיים מתקנת תרבות בקהילה ב-170 אחוז.
ברשימת היישובים המשתתפים בפרויקט "לילות לבנים" בולט השיוך הפוליטי של העומדים בראש העיריות והמועצות. בפרויקט נבחרו להשתתף היישובים אריאל, נתיבות, דימונה, כרמיאל, חדרה, רחובות ואשקלון. ראש עיריית אריאל, רון נחמן, הוא חבר מרכז הליכוד וכמותו גם ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, ראש עיריית חדרה, חיים אביטן וראש עיריית רחובות, רחמים מלול. לצד נציגי המפלגה שמור מקום של כבוד בפרויקט גם לבכירים במרכז השלטון המקומי כמו ראש עיריית דימונה, מאיר כהן שמשמש במקביל כיו"ר פורום התרבות במרכז השלטון המקומי, וראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, ששימש משך שנים רבות כיו"ר מרכז השלטון המקומי והיום משמש כיו"ר האספה הכללית של המרכז.
בנוסף, על אף שבמסגרת התקציב הייעודי לקידום הפריפריה ניתנה תוספת של 1.7 מיליון שקל לתקנת פסטיבלים, ייעד משרד התרבות במקביל תוספת על התוספת של 800 אלף שקל עבור ארבעה פסטיבלי קולנוע חדשים שנערכו במגדל העמק, נצרת, שדרות ונתיבות. עד עתה לא ברור על פי אלו פרמטרים נבחרו הרשויות בהן נערכו הפסטיבלים. מה שכן ברור הוא שבשלושה מארבעת הישובים הללו, מכהנים ראשי עירייה החברים בתנועת הליכוד.
"סדר העדיפויות במשרד השתנה והתוצאה היא גסיסה איטית של מוסדות התרבות", אומרים נציגי המוסדות. "מוסדות נאלצים ללכת על בטוח ולפנות אל המכנה המשותף הרחב. מכאן שהחופש האמנותי הולך ומצטמצם. תקנת תרבות בקהילה, שאינה נסמכת על קריטריונים ברורים, הפכה לקופה ב' של משרד התרבות ולכביש עוקף תקנות. במקום להשיק יוזמות חדשות ולהעדיף תקנה כזו או אחרת על פני השאר, לא היה חשוב יותר לשמור על הקיים ולפעול להגדלת היקף היצירה גם בפריפריה?".
משרד התרבות: ניסיון דמגוגי לשרת את הפורום
ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "תקציב התרבות של המשרד גדל מאז 2009 בכ-100 מיליון שקל(מכ-543 מיליון שקל לכ-643 מיליון). הגידול בתקציב כולל גם תוספת תקציבית ייעודית בכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 בסך 21 מיליון שקל לקידום פעילות תרבותית בפריפריה. הודות לכך גדלה התמיכה של המשרד הן בגופי ומוסדות התרבות והן ברשויות בכל חלקי הארץ לרבות בפריפריה וביהודה ושומרון.
"מדיניותו המוצהרת של משרד התרבות בראשות השרה לימור לבנת היא קידום תרבות ויצירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. זאת הן באמצעות חיזוק מוסדות התרבות בפריפריה והן באמצעות פרויקטים ויוזמות שנועדו להצמיח אמנים ויוצרים מקומיים בפריפריה. ידוע לנו היטב שפורום מוסדות תרבות המייצג בעיקר את מוסדות התרבות הגדולים בתל אביב ובמרכז, מתנגד למדיניות זו של המשרד לעשיית צדק תרבותי ולקידום התרבות בפריפריה. זאת על אף שמוסדות התרבות הגדולים עדיין נהנים מהתמיכה הגבוהה ביותר מתוך תקציב התרבות, ותקצובם לא רק שלא נפגע ולו בשקל אחד, אלא שעלה ב-3 השנים האחרונות.
"הניסיון להציג את הגידול בתקציב התרבות בפריפריה כתלוי נטייה פוליטית הוא בבחינת אחיזת עיניים, ניסיון דמגוגי ומגמתי שנועד לשרת את עמדת הפורום המתנגד לקידום התרבות בפריפריה.
"ולראייה: מערכת ynet מביאה את עמדת הפורום, ובחרה באופן מגמתי שלא להציג את התמונה המלאה של גידול בתקציבי התרבות של 37 רשויות שונות בפריפריה ושל 57 רשויות נוספות שהצטרפו למעגל הרשויות הנתמכות בשלוש השנים האחרונות. לעומת זאת, ב-ynet בחרו להתייחס רק לחמש רשויות ביהודה ושומרון ובמגזר החרדי מתוך עשרות היישובים בפריפריה שזכו לתמיכה תקציבית מוגדלת בשנות כהונתה של השרה לבנת.
"כך לדוגמה: המועצה האזורית אשכול, ערד, קריית מלאכי, שלומי, עוספיה, ירכא, ינוח ג'ת, מעלות תרשיחא, נתיבות, רמת הגולן, ורשויות מקומיות נוספות, הגדילו בעידוד משרד התרבות והספורט את פעילותן התרבותית וזכו עקב כך להגדלת התמיכה מהמשרד.
"כמו כן, במהלך שלוש השנים האחרונות וכתוצאה ישירה ממדיניות המשרד המעודדת יצירה תרבותית מקומית, התווספו 57 יישובים שזכו לראשונה לתמיכה וביניהם: חוף אשקלון, יבניאל, כרמיאל, חבל אילות, צפת, רמלה, קריית מוצקין, נחל סורק, לוד, מ.א. ערבה תיכונה, בית ג'אן, כסייפה, ואחרים.
"תמונת התמיכה המלאה של משרד התרבות ברשויות המקומיות מבהירה באופן ברור ומעל לכל ספק כי קיימת תנופה של עשייה תרבותית בפריפריה ללא כל קשר להשתייכות הפוליטית של ראשי הרשויות. המשרד מעודד תרבות בפריפריה באשר היא פריפריה, ועל כן רשויות מקומיות ממגזרים שונים כגון: חרדים, דרוזים וערבים, קיבלו בשלוש השנים האחרונות תמיכה לראשונה.
"ניתן לראות מגמה זאת גם בפרויקט הראשון מסוגו, "לילות לבנים בפריפריה": הרשויות המקומיות בפרויקט זה, שהביא לראשונה הפנינג תרבותי לערים בפריפריה, נבחרו על פי אמות מידה מקצועיות של מנהל התרבות ו'תרבות לישראל', בין היתר על פי מידת ההתאמה המוניציפלית לפרויקט. דהיינו, האם קיימת תשתית עירונית לאירוח אירוע בסדר גודל כזה. האם קיימים מרכזי תרבות, בילוי ופנאי בעיר, והאם יש לעיר מוסדות תרבות משל עצמה. בחינה מדוקדקת של הערים שהשתתפו בפרויקט מגלה שיש בו נציגות לערים מכל חלקי הפריפריה : צפון, דרום, מרכז ויו״ש. יצוין גם כי משרד התרבות פעל לשילוב שתי ערים ערביות (נצרת ושפרעם) בפרויקט, אך לא זכה לשיתוף פעולה מצידן.
"הנתונים שהובאו לעיל מפריכים לחלוטין את התיאוריה על תמיכה של המשרד מתוקף שיוך פוליטי כזה או אחר על חשבון מוסדות התרבות הגדולים. מדובר בניסיון ציני ומגמתי להציג תמונה חלקית ומסולפת תוך הטעיית הציבור. כל ניסיון כזה הינו בגדר עלילה והוצאת דיבה חמורה, ומשרד התרבות שומר לעצמו את הזכות לממש את זכויותיו המשפטיות בגין כל פגיעה בשמו הטוב והנזקים שיוסבו לו כתוצאה מהפרסום".
