מחוברים לכיבוש

בעלה של אפרת דאום, הלא הוא העיתונאי והפובליציסט חנוך דאום, מככב בסדרת הריאליטי "מחוברים", וזאת, כדרכה של בִּיצת המדיה, סיבה טובה לפתוח מיקרופון לרעיה התומכת. בראיון לתמי פולק מספרת דאום על חייה לצד הטאלנט ועל הקן לתפארת שבנו יחדיו בגוש עציון ובו הם מתגוררים עם ארבעת ילדיהם.

דאום רואה בעובדת היותה מתנחלת דבר טריוויאלי, ומתעקשת שמשפחתה נורמטיבית לחלוטין ומקיימת חיי שגרה: "הסיפור שלנו בעיניי הוא אוניברסלי. יש בו היריון, בניית בית, מעבר דירה, ברית ובר מצווה. יש אנשים שלא מכירים מתנחלים, ונראה להם שאנחנו עסוקים כל היום בלחפש שדה להצית או משהו לכבוש. הם מגלים דרכנו שהחיים הרגילים והפשוטים של בית, משפחה וילדים, מתרחשים גם בהתנחלויות ולא רק בתל-אביב".

עוד בערוץ הדעות של ynet:

רדיפת צרכני הקנאביס עולה לנו ביוקר / דקל-דוד עוזר

איציק שמולי, אתה לא מייצג אותי / דני מגנר

כל המתנחלים - יהיו מניעיהם אשר יהיו - הם עבריינים. חנוך דאום ב"מחוברים"

אני לא צופה בסדרה המתוקשרת ולא הייתי נדרשת לדבריה של אפרת דאום אלמלא ייצגו קו הסברתי רווח בקרב המתנחלים "המתונים", נעדרי הלהט המשיחי בעיניים, אלה שבנו ביתם בהתנחלות מסיבות של איכות חיים או ממניעים כלכליים. ובכן, מבחינת החוק הבינלאומי, כל המתנחלים - יהיו מניעיהם אשר יהיו - הם עבריינים. כאשר מדינה כובשת שטח ומחזיקה אותו תחת שלטון צבאי, אסור לה, על-פי החוק הבינלאומי, ליישב את אזרחיה בשטח הזה. בוודאי ובוודאי שאסור לה לשנות בצורה מהותית את ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה בשטח הכבוש.

חביבים פורעי חוק

מבחינת החוק הבינלאומי אין שום הבדל בין מתנחל ממגרון, למתנחל מקריית ארבע, מאריאל, או מגוש עציון, מבחינת החוק הבינלאומי אין הבדל בין נער גבעות לבין אפרת דאום. אף אחד במחנה השמאל אינו טוען שמתנחל הוא בהכרח אדם שמסתובב עם סכין ביד ושואל עצמו מדי בוקר "איזה פלסטיני אשחט היום" או "איזה עץ זית אעקור היום".

אוכלוסיית ההתנחלויות - כמו כל אוכלוסייה אחרת - היא הטרוגנית ויש בה כל מיני סוגים של בני אדם. חלקם בוודאי אנשים נחמדים, משכילים ותרבותיים (כמו בני הזוג דאום). אבל חביבותם ונועם הליכותיהם אינם משנים את העובדה שהם פורעי חוק. עצם התיישבותם בהתנחלות הוא מעשה עברייני, גם אם העבריינות חוסה בצִלּן ה"חוקי" לכאורה של ממשלות ישראל לדורותיהן, בלי קשר לאורח חייהם ולתכונותיהם האישיות.

הבית התל-אביבי הוקם באופן לגיטימי. לא בגזילה ולא באלימות(צילום: שאול גולן)

במרחק קילומטרים ספורים מביתה המרווח של דאום, שאליו היא כנראה נוסעת בכביש אפרטהייד, ליהודים בלבד, מתגוררים פלסטינים במחנות פליטים, תחת שלטון צבאי, בתנאי מחיה קשים מנשוא וללא זכויות אזרח בסיסיות. לא רק שהם אינם זוכים לצפות בסדרות טלוויזיה, שלא לדבר על לככב בהן, חלקם אף אינם זוכים למים זורמים. גם תושבי מחנות הפליטים הללו שואפים ל"חיים הפשוטים של בית, משפחה וילדים", כהגדרתה של דאום את חייה שלה.

סימטריה שגויה

ואי אפשר לא לומר כמה מילים על גוש עציון, ההתנחלות שבה בחרו בני הזוג דאום להקים את ביתם. מסע תעמולה רב ממדים וארוך שנים מנסה לקשור בין מיתוס הגבורה מתש"ח, שכולנו למדנו אותו בבית הספר, לבין התנחלות גוש עציון. אלא מאי, כל קשר בין עשרות ההתנחלויות של "המועצה האזורית גוש עציון", שפרושות על עשרות קילומטרים, לבין ארבעת הקיבוצים הנצורים הקטנים מ-1948, מקרי לחלוטין. "גוש עציון" מודל 2012 הוא מפעל התנחלות נרחב בין ירושלים לחברון, שמטרת קיומו היא לתקוע טריז בין היישובים הפלסטיניים ולטרפד כל אפשרות של רצף טריטוריאלי עתידי.

ורדית שלפי, מיוזמי מכתב האמנים נגד ההופעות באריאל 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il