"שחר חדש": איך זה בכלל הגיע לקולנוע?
בשמו המקורי, "The Howling: Reborn" מנסה להטעות ולהידמות לסדרת סרטים משנות ה-80. השם העברי "שחר חדש" מזכיר בצורה מחשידה את הסרט הבא של "דמדומים". ואיך שלא תקראו לו, אתם ממש לא רוצים לראות את הסרט הזה
בז'אנרים של סרטי המדע בדיוני-אימה ידועה זה מכבר התופעה של הפקת נחותונים המתלווים כטפילים להפקות הענק של הוליווד. כמו כל תופעה נפסדת בקולנוע האמריקני העכשווי, גם לזה יש כינוי: "מוקבאסטרס" (mockbusters), כלומר בלוקבאסטר מדומה.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
מי רוצה לראות את "הטרנסמורפרים" (2007) או את "מגה פיראנה" (2010)? הפקות זולות אלו לא זוכות להפצה מסחרית בבתי הקולנוע, אלא מופקות מתוך ידיעה כי יזכו, במקרה הטוב, למקום בספריות ההשאלה הנחותות. כל ערכן הוא ביכולת לבלבל את הלקוחות הלא בקיאים ולגרום להם להאמין כי לקחו את הסרט הנכון.
צפו בטריילר לסרט "שחר חדש" (The Howling: Reborn)
תיקון קטן: הם לא מופצים לבתי הקולנוע בארצות מתוקנות. אבל המפיצים בכמה מארצות העולם השלישי מאמינים כי ניתן לתעתע בילידים, לשווק אשפה זו לבתי הקולנוע ולמצוא צופים שישלמו עבורה מחיר מלא.
"שחר חדש" ("The Howling: Reborn") משתייך לקבוצה פסולה זו, אך הוא מתברך בהישג מיוחד. ניתן לראות בו ניסיון להתחזות לשני סרטים שונים, בו זמנית, ולעשות זאת בשתי שפות שונות. באנגלית "The Howling" מזכיר מיד (לפחות לחובבי האימה) את שמה של סדרת הסרטים אודות אנשי-זאב משנות ה-80. "Reborn" - כלומר לידה מחדש, מעוררת השערה כאילו מדובר בהשקה מחודשת (Reboot) של סדרה זו. לא שהסדרה הראשונה היתה כזו מציאה, אבל חובבי סרטי אנשי זאב מהעשור ההוא צריכים לדעת שאין כל קשר לסרט הנוכחי.
אבל למי אכפת מהונאה גבולית כזו, שממילא פונה רק לקהל המצומצם של חובבי אימה? מפיצי הסרט בארץ שמו על הכוונת מטרה גדולה הרבה יותר. השם המתורגם "שחר חדש" אמור לגרום לנערות פותות להאמין כי זהו "שחר מפציע", החלק הרביעי בסדרת סרטי "דמדומים", שאמור לעלות על המסכים רק לקראת סוף נובמבר.
ואיך השם מתחבר ל"עלילה"?
יש שיאמרו - מי שמחכה בשקיקה כזו לסרט הרביעי בסדרת "דמדומים", מגיע לו ליפול בפח ולשלם כסף עבור זיבורית כמו "שחר חדש". אכן, טענה שיש בה היגיון. ובכל זאת שיווקו של "שחר חדש" בדרך זו הוא מעשה מפוקפק למדי.
בניסיון למצוא נסיבות מקלות ניתן לטעון כי הבחירה בשם זה אינה נטולת היגיון. היא מצביעה על האופן שבו העלילה מנסה לקחת אלמנטים המוכרים מסדרת "דמדומים" ולהעביר אותם לעלילה המתמקדת אך ורק באנשי זאב (כלומר, ללא ערפדים עם פני יהלומים מנצנצים). למרבה תסכולן של הבנות לא מדובר באנשי זאב אינדיאנים הנוהגים לרוץ ללא חולצות ביערות, אלא בחנון המגלה את ייעודו ויכולותיו בעודו מנסה להשיג את הבחורה שבה הוא מאוהב.
וויל קידמן (לאנדון ליבוריון), תלמיד תיכון ממושקף וביישן, מאוהב מרחוק באליאנה (לינדסי שאו), הבחורה ה"מגניבה" עם החבר האלים והמוזר. לוויל יש רקע טרגי המובהר בדקות הפתיחה של הסרט. כשאמו נשאה אותו ברחמה היא הותקפה יל-ידי יצור שלא הוצג ישירות, אך קל לנחש לאיזה זן של מפלצות הוא משתייך. אירועים אלו יחזרו לרדוף את הגיבור כשבעקבות תקרית אלימה המתרחשת בתחילתו, הוא יגלה כי הוא נהפך לאיש זאב.
כנראה כדי לזרות מלח על הפצעים של מעריצות "דמדומים", וויל לא רק מלווה את ההתרחשויות בהגיגים רדודים המזכירים את אלו של בלה סוואן, אלא גם מתייחס לקשר בין הסרט בו הוא נמצא לסדרה השניה. כשהוא מגלה, לאחר כ-40 דקות משמימות, שככל הנראה הוא הפך לאיש זאב, הוא אומר: "ערפדים?
יש להם חיים קלים. הם הגשמת משאלות. ואני? אני לא יכול לקרוא מחשבות. אני לא באמת מבוגר, חכם ובוגר יותר מכפי שאני נראה. אני רק בחור שרוצה לעשות דברים ממש רעים לבחורה". וואו.
92 הדקות של הסרט הם לא זמן רב להשתעמם, אבל הסרט מפיק מהן את המקסימום. דלות התקציב מכתיבה שימוש מאוד מוגבל ביצורים שניתן לכנותם אנשי זאב. למעשה, רק בעשר הדקות האחרונות של הסרט, וגם זה לפרק זמן שאינו נמשך יותר מארבע דקות, יש תצוגת תכלית של אפקטים חובבניים שאמורה לפצות על למעלה מ-80 דקות של ייבוש. זה מעט מדי, מאוחר מדי ובעיקר עלוב מדי.
