מרכז קליטה 2012: מקלחת עם בקבוקים מהסופר

בני זוג שמצטופפים על מיטת יחיד כשהם חולקים את חדרם עם דייר נוסף; שכר דירה שהאמיר תוך שנתיים מ-200 שקל ל-1,500, והפסקות יזומות של חשמל, מים וגז למשך שבועות - זו מנת חלקם של תושבי מרכז הקליטה במבשרת ציון. שם טוענים כי העולים "יכולים לשכור דירות בחוץ אבל הם לא רוצים", וכי תקופת זכאותם למגורים במקום כבר חלפה, לכן "העלו להם את שכר הדירה, כדי לגרש אותם מפה".

סיפורם של מאות עולים המתגוררים במרכז, חלקם יותר משש שנים, נחשף בשבוע שעבר ב-ynet, כשרבים מהם הפגינו במקום. משרד הקליטה העלה את שכר הדירה לחלק מהעולים ששוהים במרכזי קליטה ברחבי הארץ. כוח משטרתי הגן על משרדי ההנהלה של המרכז והפריד בינם לבין עובדי הסוכנות היהודית.

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

גם באשקלון: 'מנסים לזרוק אותנו ממרכז הקליטה'

התקציב מקוצץ, אמהות עובדות נפגעות

בתים וגעגוע: כשבישראל בנו דירות לציבור

בבית מספר 103 במרכז הקליטה מתגוררים בצפיפות שקשה לתאר שלוש משפחות ורווק: בסך הכול עשר נפשות בארבעה חדרים, עם שני חדרי שירותים ומטבח מרכזי אחד. אנתך בריהון, 34, מתגורר בחדר קטן עם אשתו ובתו בת השנה. כמעט שלא ניתן לעמוד בחדר, כיוון שהוא מכיל מיטה, לול, ארון ומקרר. לדבריו, "שכר הדירה קפץ מ-200 שקל ל-700 תוך שלושה חודשים, ומאיימים עלינו שבחודש הבא הוא יעלה לאלף". בריהון תיאר את תנאי המחיה של שלוש נפשות בחדר אחד. "זה לא חיים, כלב חי יותר טוב מאיתנו. שישה אנשים עם חדר שירותים אחד מתפורר? לפעמים כשיש תור אני הולך לקניון כדי להשתין".

משפחה בחדר אחד. שכר הדירה קפץ(צילום: גיל יוחנן)

כשיש תור - הולכים לקניון. שירותים בחדרם של העולים(צילום: גיל יוחנן)

לדבריו, זעקתם אינה נשמעת: "אנחנו צועקים ואף אחד לא סופר אותנו במשך חודשים. מנהל המרכז מהסוכנות היהודית לא רוצה לבדוק את מצבנו. הוא אמר לנו, 'תגידו תודה שאתם כאן, אם לא תשלמו נזרוק אתכם לרחוב'". בריהון סיפר כי "כדי לבשל, אנחנו משתמשים במטבח לסירוגין. לפני כחודש ניתקו לנו את החשמל, הגז והמים לכמה ימים. את המים והחשמל החזירו, אבל עדיין אין לנו גז. היו כמה מקרים שהגיעו עובדים של המרכז ופתחו לנו את הדלת בזמן שאשתי הייתה לבד בחדר".

"קשה בחדר אחד, אז יוצאים החוצה"

בשירותים ובמטבח המשותפים העזובה וההזנחה ניבטות מכל פינה. בחדר הסמוך לזה שבו מתגוררת משפחת בריהון, מתארים הדיירים סיפור בלתי נתפס: מלכה יאיה, 54, ובעלה אסמר עלו לישראל בנפרד לפני כעשור והתחתנו כאן. יחד איתם בחדר הקטן מתגורר כבר כחמש שנים, לדבריהם, אלבל אלמר, רווק בן 30. בני הזוג ישנים על מיטת יחיד אחת שאינה נפתחת כבר שנים. בצדו השני של החדר ישן על מיטת יחיד דומה אלבל. יאיה סיפרה: "ביקשנו מיטה זוגית, אבל לא נותנים, אפילו לא מדברים איתנו". היא הוסיפה כשהיא ממררת בבכי: "אין לנו ברירה, אין לנו מה לעשות, אין לנו לאן ללכת. בחודשים האחרונים העלו את שכר הדירה מ-200 ל-500 שקל".

שותפות שנכפתה. אלמר ובני הזוג יאיה(צילום: גיל יוחנן)

"קשה, אז יוצאים החוצה". מרכז הקליטה במבשרת(צילום: גיל יוחנן)

איך חיים בחדר אחד בני זוג על מיטה אחת עם עוד שותף שנכפה עליהם? "זה קשה מאוד, אין פרטיות ואין חיים. לפעמים אני בוכה כי אין מקום לנשום. זה הבית שלי ואני מתביישת. בלילה כשאני לא מצליחה להירדם בגלל הצפיפות במיטה, אני יוצאת החוצה". בגלל המחסור במקום, הבגדים בחדר מסודרים בתיקים שמונחים מתחת למיטה. אלבל הרווק עבד במאפייה באזור עד שפוטר לאחרונה. "אנחנו לא מכירים מלפני, אבל גרים יחד כמה שנים. המדינה הפכה אותנו למשפחה. קשה לגור בחדר אחד כולם, אז אני יוצא החוצה כדי לא להיות בבית. הם אנשים מבוגרים וזה לא נעים, אבל לי אין ברירה", סיפר.

הוא עלה לישראל ב-2002, ולדבריו, "לא חשבתי שזה מה שיהיה כשעליתי לכאן, אבל זה החיים. אין לנו רכוש או כסף. לאף אחד לא אכפת". בשני החדרים הנוספים במבנה מתגוררת משפחה בת ארבע נפשות. אם, בתה שנמצאת בחודש השישי להריונה ושני אחיה הקטנים. הם עלו לישראל לפני מספר חודשים ולכן קיבלו שני חדרים ובהם מקלחת.

"מוכנה לעזוב לאתיופיה"

בבית מספר 200 מתגוררת טיזטה טדלה (26), אם חד-הורית לילדה בת ארבע. הן מתגוררות בחדר אחד. "העלו את שכר הדירה מ-170 ל-1,500 שקל מאז 2010. שילמתי שכר דירה ובכל זאת ניתקו לי את המים, החשמל והגז לפני שלושה חודשים למשך כחודש. רק אחרי שפניתי לבית משפט

החזירו לי את החשמל והמים, אבל גז עדיין אין".

איך הסתדרה בזמן הזה, אנחנו שואלים. "במשך חודש לקחתי מים מהשכנים בשביל הילדה הקטנה. כדי לקלח אותה היינו הולכים לשכנים או מתקלחים עם בקבוקים שקניתי בסופר. זו הרגשה של גועל-נפש. מישהו החליט להתעלל בנו, המנהלים כאן, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. אני לא רוצה להישאר בישראל בתנאים האלה. אני מוכנה כבר לארוז ולעזוב לאתיופיה".

טדלה, שעלתה לישראל ב-2006, הוסיפה: "אני מלאת זעם וכעס. כשלא היה חשמל ומים לא ישנתי בלילה. הדלקתי נרות לילדה הקטנה שלי כאילו אנחנו חיים במאה ה-19. אפילו שוקו לילדה לא היה, כי אי אפשר היה להפעיל את המקרר. יום אחד הם באו וניתקו, בלי שום הודעה מוקדמת".

טלאו לקאו (24) עלה לישראל לבדו כנער ב-2003. לפני כמה חודשים השתחרר מצה"ל לאחר שלוש שנות שירות במג"ב והוא מתגאה בתעודת הלוחם שלו. לדבריו, הוא מתגורר בחדר עם שותף אחד. "שכר הדירה קפץ ל-1,500 שקל מ-200 שקל תוך שנה". טלאו הוסיף: "נתתי הכול אבל יורקים לי בפנים, זרקו אותי לפח ואף אחד לא מכיר אותי. רוצים שנצא מכאן, אבל לאן? השתחררתי לפני שלושה חודשים ואין לי כסף לשכר דירה בחוץ. אומרים שייתנו 1,500 שקל אבל אני לא מאמין, גם אם יתנו זה לא מספיק".

הוא סיפר כי מאז שהשתחרר הוא מחפש עבודה. "מה שקורה כאן זו בושה למדינה. את שכר הדירה שהעלו לא שילמתי כי אני עסוק בהישרדות, לא היה לי מאיפה. מנהל משרד הקליטה הגיע ואיים שאם לא נשלם יזרקו אותנו לרחוב".

מדריכות מבני עקיבא שמתנדבות במרכז סיפרו: "הם ישנים בחדר קטן, הספות הן המיטות. חלק מהילדות, חניכות שלנו, אמרו שהיה יתר טוב באתיופיה. היו בתים שביקרנו בהם בשבועות האחרונים ולא היה בהם חשמל".

מפגינים במרכז הקליטה בשבוע שעבר(צילום: גיל יוחנן)

העולים מתלוננים על ניתוקי מים, חשמל וגז שתכפו בחודשים האחרונים, ועל העלאת שכר הדירה במאות שקלים. את מרכז הקליטה מתפעלת עבור משרד הקליטה והסוכנות היהודית החברה קבלנית "אנקום". עולים סיפרו כי מנהל התפעול של החברה מתנהג אליהם בצורה בריונית, מאיים עליהם, ועוקר דלתות. בביקור במקום האיש הטיח את הטלפון הנייד כשניסינו לצלם אותו. בחברה עצמה הכחישו איומים והתנהגות בריונית אך הסבירו כי "הפסקת השירותים נעשתה לאחר קבלת הנחיה ממשרד הקליטה לפיה מי שלא משלם לא יקבל שירות".

לדברי עובד אחד במרכז הקליטה שסירב להזדהות, "המצב כאן מטורף, אבל התמונה מורכבת. יש כאן עולים שלא אמורים להיות כאן ופלשו לדירות ולכן העלו להם את שכר הדירה כדי לגרש אותם מפה. יש דירות שנמצאות במצב לא טוב, אבל אלו עולים שתקופת הזכאות שלהם חלפה".

במשרד הקליטה הסבירו כי העלו את שכר הדירה רק ליחידים ולא לבעלי משפחות, אך אימהות חד-הוריות ועולים בעלי משפחות סיפרו כי גם שכר הדירה שלהם האמיר. במשרד הקליטה אמרו כי לאלו שזכאותם למגורים במרכז הקליטה הסתיימה וצריכים לעזוב הוצעה תוכנית סיוע בשכר הדירה למשך חמש שנים בסך של 1,500 שקל בחודש. חלק מהעולים סיפרו ששכר הדירה שלהם קפץ מ-200 ל-750-1,000 שקלים תוך חודשים. עולים אחרים מתגוררים בתנאים קשים של צפיפות והזנחה.  

המטרה: לגרש אותם

ממשרד הקליטה נמסר בתגובה כי "מדובר ביחידים אשר לפנים משורת הדין אפשר להם משרד הקליטה להתגורר שנים מעבר לזכאותם במרכזי הקליטה. עתה, עם הרצון לקלוט עולים נוספים מאתיופיה, ישנו צורך דחוף בדירות במרכזי הקליטה". העולים עצמם טוענים כאמור שגם משפחות ספגו את ההעלאה החדה.

מהסוכנות היהודית נמסר כי "תשתית המגורים במרכז הקליטה מבשרת ציון, ובכלל זה שכר הדירה, החשמל והמים, מופעלת על ידי משרד הקליטה באמצעות יזם". מדובר בחברה קבלנית בשם "אנקום". לדברי עובד אחד במרכז הקליטה שסירב להזדהות, "המצב כאן מטורף, אבל התמונה מורכבת. יש כאן עולים שלא אמורים להיות כאן ופלשו לדירות. לכן העלו להם את שכר הדירה, כדי לגרש אותם מפה. יש דירות שנמצאות במצב לא טוב, אבל אלו עולים שתקופת הזכאות שלהם חלפה. בדירות אחרות אנחנו משקיעים המון והכול עניין של תקציב והחלטות מלמעלה".

גורם במערך הקליטה סיפר ל-ynet: "אנחנו עושים הכול למען העולים האלה ומשקיעים בהם בלי סוף. אבל המציאות מורכבת. במרכז הקליטה גרים עולים שפלשו לדירות. תקופת הזכאות שלהם חלפה, והם לא אמורים להתגורר פה. התחלנו בהליכים כדי לפנות אותם משום שכך לא מתאפשר להביא לכאן עולים חדשים שזכאים לדירות האלה. רובם הם רווקים עובדים וללא משפחות. ב-1,500 שקל שהמדינה נותנת להם הם יכולים לשכור דירות בחוץ, אבל הם לא רוצים. הם מוסתים על ידי גורמים אינטרסנטיים, שאומרים להם שאם הם יישארו במרכז הקליטה, הם יקבלו משכנתאות בתנאים טובים יותר".

הוא הוסיף והסביר כי "כל מי שיש לו בעיות יכול להתלונן בפני המנהלים שעורכים שיחות עם הדיירים על בסיס שבועי". בעקבות ההפגנה שארגנו הדיירים בשבוע שעבר, הגישה הסוכנות היהודית תלונה למשטרה נגד כמה מהם בטענה שנקטו אלימות כלפי צוות מרכז הקליטה במבשרת.