צפת ערוכה? "אין סיכוי להגיע למקלט בעלייה"
מצד אחד טוענים בעירייה שרוב המקלטים שבתחומה עברו שיפוץ לאחר מלחמת לבנון. אך התושבים חרדים מהצפיפות במקלטים המשותפים, ובעיר העתיקה מתחדדת בעיית הנגישות
"שני מקלטים ל-80 משפחות, ברור שזה צפוף", מסבירים דיירי רחוב צה"ל בצפת. "לכל משפחה כאן יש עשרה ילדים, וחלק מהשכנים משתמשים במקלט כמו במחסן. זרקו לשם הרבה חפצים. המקלט השני של הבניין נעול והשכנה לא נותנת את המפתח לאף אחד". היערכות העורף בבירת הגליל העליון אינה אחידה - והפערים ניכרים בין המקלטים המשותפים המוזנחים לבין אחרים.
לאחרונה אישרה ועדת המשנה לוועדת חוץ וביטחון בכנסת תיקון לחוק שלפיו הרשויות המקומיות "רשאיות" לבדוק את תקינות המקלטים הפרטיים - אך כבר לא מחויבות לכך. גם פיקוד העורף אינו אחראי. על תקינותם ותחזוקתם אחראים הדיירים.
את תושבי העיר הצפונית שמספרם יותר מ-30 אלף, אמורים לשרת בעת חירום 164 מקלטים ציבוריים, כשליש מתוכם במוסדות חינוך. רובם המוחלט נבנו בשנות ה-60, ובודדים נבנו בתחילת שנות ה-90. "כל המקלטים הציבוריים בעיר עוברים ביקורת וטיפול יומיומי, על פי תוכנית שנתית קבועה וכמענה לתקלות המתרחשות", אמרו בעירייה בתגובה לבעיית המקלטים המוצפים מדי חורף ונוכח תחזוקתם הלקויה. עוד נמסר, כי בשנת 2007 לאחר המלחמה בוצע שיפוץ מקלטים בכספי "קרן הידידות" בכל הארץ וגם בעיר.
"השם יעזור", "השם ישמור", זו תגובתם של רוב התושבים ברחוב צה"ל כשמפנים את תשומת לבם למקלט השכונתי המוזנח. גברת ניקופ הסבירה איך מתמודדים עם הדוחק שנכפה על משפחות מרובות ילדים שאמורות להצטופף במספר קטן של מקלטים: "לפני שש שנים 95 אחוז מהשכנים ברחו מפה לירושלים, ישבנו במקלט כמו סרדינים".
טראומת לבנון
במכללת צפת פתוח כדרך קבע אחד המקלטים ומשמש ככיתת לימוד. שולחנות, כיסאות ולוח כיתה ממלאים את החלל, כך שבמצב חירום ניתן יהיה כנראה לקיים שיעור. לא הרחק משם, בעיר העתיקה, הבעיה מקבלת ממדים אחרים. "במלחמת לבנון השנייה נשארתי בבית כי המקלט רחוק מדי, כמעט 70 מטר מכאן בעלייה. אין סיכוי שאגיע לשם בזמן", אמרה כנרת (60), תושבת המקום.
על פי הנחיות פיקוד העורף, זמן התגובה הנדרש לכניסה למרחב המוגן באזור הגליל והצפון עומד על כחצי דקה. אל חלק מהמקלטים הציבורים שבעיר ייאלץ מי שאין בביתו ממ"ד או מקלט להגיע בריצה, וספק אם ניתן יהיה לגמוא את המרחק הזה ב-30 שניות. בהתייחס לזמן הדרוש לרשות המקומית לפתוח את המקלטים בעיר מרגע שניתנה ההוראה, אמרו בעירייה כי ביכולתם לעשות כן תוך 30-20 דקות. בעבר דווקא השקיעו כמה עיריות בצפון במערכת נעילה ופתיחה חשמלית של המקלטים ממרכז בקרה מרוחק ובזמן תגובה כמעט אפסי, אך היא לא תוחזקה כראוי וחדלה מלתפקד.
קובי וענונו מצא את המקלט השכונתי שלו במלחמת לבנון השנייה חסר תועלת, וגם כיום סובל אותו המקלט מהזנחה, לדבריו. "כשהגעתי במלחמה למקלט הוא היה מלא אנשים. הייתי צריך לחפש אחד אחר. במקלט אחד עקרו את הדלת והוא פרוץ גם היום, ובמקלט השני פורצים את המנעול כל שבוע והופכים אותו למועדון שכונתי. נכנסים לשם ילדים ומשאירים בלגן", סיפר וענונו. במקלטים אחרים בשכונת כנען עבר המרחב המוגן הסבה למועדונית המשמשת ככיתת לימוד או מקום מפגש של תנועות נוער. במקלט נוסף שדווקא היה נעול, ריח שתן חריף מקבל את פני הבאים.
כמעט 450 רקטות נחתו בצפת בזמן המלחמה האחרונה, ותושב אחד בעיר נהרג כששהה מחוץ למרחב המוגן. קירות הבטון המזוין של המקלטים וחדרי הביטחון הוכיחו את יעילותם הפשוטה נגד ראשי נפץ קונבנציונליים, אך הזנחה מתמשכת של מקלטים ציבוריים ופרטיים עלולה להפוך אותם במקרי חירום למקום האחרון שמישהו ירצה לתפוס בו מחסה. "זה זלזול", ניסח בתמציתיות ילד מקומי את סוגיית המקלטים בשכונתו.
בנוגע למקלטים שהופכים למועדונית נוער או לבית מדרש שכונתי, אומרים בעירייה כי הדבר רצוי ואף מומלץ בהתאם להנחיות פיקוד העורף, בזכות תשומת הלב והטיפול השוטף שלו זוכה המקלט כשהוא נמצא בשימוש יום יומי. "במסגרת עבודת הבקרה אנו מפקחים שלא יחרגו מההנחיה לאפשר לפנותם תוך חצי שעה. כמו כן, בביקורות השגרתיות שעורך פיקוד העורף במקלטים אנו זוכים לשבחים על הטיפול השוטף", ציינו בעירייה.
לפנייה לכתב/ת 
