מקופחים גם במקלטים: "אולי נברח לרשות"

במגזר הערבי פגשנו השבוע את תושב הקבע - הייאוש. ראשי המגזר ותושבים מהיישוב מסתכלים בעיניים דואגות על ההסלמה המילולית בין ישראל לאיראן ומודאגים שבעתיים. לרובם אין לאן לברוח. מקלטים אין בנמצא ועל פי הנתונים לכמחצית מהם אין מסכות אב"כ. פלא שיש שם מי שחושב שבעת מלחמה, אם תפרוץ, עדיף לברוח לרשות הפלסטינית?

• חשופים בעורף - לכל הכתבוות בעמוד המיוחד
  

"אני לא יכול להישאר בסכנה אם תהיה מלחמה", אמר אחמד מסארווה מבקה אל-גרבייה, אב לשלושה ילדים. "דיברתי עם קרובי משפחה בשכם והודעתי להם שאני מגיע אליהם אם קורה אירוע חריג כי בעיר שלנו אין מקומות מוגנים או שטח לפינוי אנשים. אני לא רוצה להיות קורבן של מלחמה כושלת, שמאחוריה עומד ראש ממשלה שדואג רק לאינטרסים שלו".

מקלט בערערה. איך אפשר להכניס לכאן תלמידים?(צילום: חסן שעלאן)

מקלט נוסף בערערה. התחפש לכיתת מחשבים(צילום: חסן שעלאן)

הוריה של עאליה עתאמנה מכפר קרע מתגוררים בשטחים, והיא מתעתדת להגיע אליהם במקרה של אזעקת אמת. "אני רוצה לשמור על ילדיי מכל סכנה, לכן העדפתי לגור אצל הוריי ברשות ברגע שיחליטו על מלחמה", היא אומרת. "לא יכול להיות שהיישובים הערביים יישארו ללא מקלטים וחדרים מוגנים. הדבר המאכזב הוא שאנחנו נשארים מאחור והמנהיגים לא זוכרים אותנו. באים אלינו רק בזמן בחירות".

"נפילת טיל תוביל להרג של הרבה תלמידים"

סיור ביישובים שבהם מתגוררים ערבים בישראל מעלה תמונה קשה. אין מקלטים, אין חדרי מיגון, אין לאן לברוח ואין על מי להישען. המצב חמור יותר בבתי הספר, שרובם ישנים ולא מתוחזקים כראוי. גם במקומות שיש בהם מקלטים, התושבים הפכו אותם למחסנים. 

מנסים לשפץ אבל המבנים לא עומדים בתקן(צילום: חסן שעלאן)

"במגזר אין מוכנות למלחמה או לרעידת אדמה. אם חלילה ייפול טיל ביישוב ערבי יתרחש אסון כבד וימותו הרבה תלמידים כי הם לא יהיו במקלטים", אומר ראש ועד ההורים הארצי במגזר הערבי, עסאם עומר. "גם אם הילדים ייכנסו למקלטים הם עלולים להיפגע, כי המקלטים מלאים חפצים. מה שווים התרגילים של פיקוד העורף אם אין לנו איך להתגונן מפני הסכנה?"

עומר מפנה אצבע מאשימה גם כלפי התושבים במגזר, "שהופכים את המקלטים בבתי הספר למחסנים ומזניחים אותם. ראשי הרשויות חייבים להיות ערניים יותר ולא לזלזל בחיי התלמידים. פנינו במכתבים לגורמים האחראים בממשלה כדי לסדר את המקלטים ואין מענה. מתייחסים לציבור הערבי כאילו הוא לא קיים. גם חברי כנסת ערבים לא נוקטים שום פעולה בנושא ומעדיפים לעסוק בדברים אחרים, שלא קשורים למגזר. אני קורא להורים שלא לשלוח את הילדים לבתי הספר בזמן מלחמה".

• ומה יקרה אם ייפול טיל במפרץ חיפה?
  

בכפר עארה, מועצת זימר ובג'סר א-זרקא הייאוש לא נעשה נוח יותר. גם כאן אין מקלטים או מרחבים מוגנים והתחושה הכללית היא של הפקרות מצד המדינה. "דיברתי עם פיקוד העורף ואמרו לי שבנייה והכנה של מקלטים נמצאות באחריות הרשויות המקומיות", אומר עסאם יונס, ראש הוועד בבית הספר היסודי בעארה. "אנחנו לא מרוצים מהמצב ובמיוחד מכך שמבנה בית הספר ישן ומהווה סכנה. עדיף לבנות אותו מחדש. הילדים עדיין לא יודעים איך להתנהג בזמן מלחמה".

מקלט שהפך למחסן. לילדים אין לאן לברוח(צילום: חסן שעלאן)

ראש הוועדה הקרואה במועצת זימר, סמיר דרויש, טוען כי בדרך כלל אין מקלטים ביישובים ערביים, כך שאין ממש חדש בתלונות הנוכחיות, אך זה לא אומר שצריך להשאיר את המצב על כנו. "העליתי את הנושא בעבר למשרדי הממשלה ודרשתי לבנות מקלטים באופן דחוף אבל טענו כי אין להם תקציבים", הוא אומר. "יותר מ-50 אחוז מהתושבים אינם מצוידים במסכות, וכך גם בבקה, כי חלוקת המסכות מתבצעת בקניונים מרוחקים והמשפחות מתקשות להגיע אליהם".

האבסורד מגיע לשיאו במועצת עארה-ערערה, שם תמצאו חומרי הסברה מפורטים כיצד לנהוג בזמן מלחמה, אלא שמה שנמצא על הנייר לא נמצא בשטח. "אינפורמציה יש, אבל מקומות בטוחים לפינוי אנשים בזמן מלחמה, במיוחד נכים וקשישים, אין", אומר פתחי מרזוק, עוזר ראש המועצה. "אין לנו מקלטים ציבוריים ביישוב או בבתי הספר. לאחוז גבוה מהמשפחות אין מסכות כי החלוקה הייתה מחוץ לכפר, וזה מאוד מדאיג".

הוראות יש, לאן לברוח? לא ממש

מלחמה או לא, המילה קיפוח תמיד תעלה בהקשר של המגזר. המחסור במשאבים הוביל לכך שמקלטים הפכו לכיתות, לחדרי מחשב, למחסנים או למשרדים. גם אם יש התחלת בנייה של מקלטים, כפי שקורה בכפר ג'סר א-זרקא, הרי שהם מיועדים להפוך לכיתות.

"הכפר, כמו כל החברה הערבית, סובל מאפליה קשה וארוכת שנים מצד המדינה ומוסדותיה",

 טוען סמי עלי, יו"ר הוועד העממי למען ג'סר א-זרקא. "מפלים אותנו בתשתיות לשעת חירום, בכפר אין מקלטים ציבוריים ואלה שכן קיימים – אינם ראויים לשימוש וחסרי כל ציוד ותנאים. בשניים מתוך שמונת בתי הספר שיש לנו כאן אין מקלטים או מרחבים מוגנים. במצב מלחמה זה מסכן 1,400 תלמידים".

אבל לא רק התלמידים בסכנה. מפתיע לגלות שבג'סר א-זרקא אין מערכת כריזה או התרעה בזמן שיגור טילים. ל-13 אלף תושבי המועצה אין אפילו כלים מינימליים להציל נפשות. "יש בכפר יותר מ-2,000 בתי אב, שמחציתם סובלים מהיעדר מרחב מוגן ומקלטים, משום שנבנו לפני יותר מ-20 שנה", אומר עלי. ראש המועצה עז א-דין עמאש הוסיף כי בימים אלה נערך בכפר סקר ובו נבדק למי אין מקלט, על מנת לדעת להיערך בהתאם.