העמק: ליצן רפואי לקה בשעלת - 200 חולים ייבדקו

ליצן רפואי העובד במחלקות של חולים כרוניים קשים בביה"ח עפולה נמצא חולה בשעלת. כעת מנסה הצוות לאתר את החולים ששהו שם כדי להעניק להם טיפול אנטיביוטי מונע. רופא משרד הבריאות: "מערכת החיסון שלהם חלשה והם בסיכון"

כרמית ראובןפורסם: 06.08.12 , 14:51

סכנת שעלת בבית חולים "העמק" בעפולה: ליצן רפואי העובד במחלקות האונקולוגית וההמטולוגית ובמכוני הדיאליזה בבית החולים נמצא כחולה בשעלת. במשרד הבריאות ובבית החולים מנסים היום (ב') ליצור קשר עם כ-200 חולים ששהו אלה בחודש שעבר, כדי לערוך להם בדיקות ולתת טיפול אנטיביוטי מונע.

קראו עוד על שעלת:

הליצן הרפואי פיתח לאחרונה שיעול טורדני, וכשניגש לבדיקות התברר כאמור שהוא לוקה בשעלת. עבור אדם מבוגר בריא מדובר במחלה קלה יחסית, אך היא מסוכנת לתינוקות ולאנשים בעלי מערכת חיסון חלשה.

במשרד הבריאות החלו בחקירה אפידמיולוגית, אך כאשר צוות בית החולים העביר לידם רשימה של החולים שייתכן שנחשפו למחלה, החליטו לפעול כדי לתת טיפול אנטיביוטי מונע לכל החולים, "ליתר ביטחון".

ד"ר עמוס מור, הרופא הנפתי של משרד הבריאות בעמק יזרעאל, אומר ל-ynet כי "מדובר בחולים כרוניים קשים יחסית, ואנחנו מצלצלים לפי הרשימה לחולים שבאזורנו. חולים שאינם מתגוררים באזור הועברו לטיפול הנפות האחרות, ואני מאוד מקווה שמי שלא הצלחנו להגיע אליו יקרא ב-ynet על הנושא ויתקשר אלינו, כי זה חשוב. המערכת החיסונית שלהם חלשה והם נמצאים בסיכון".

הימנעות מחיסון הורגת

מחלת השעלת מתחילה כשיעול טורדני העשוי להתפתח אצל תינוקות וחולים כרוניים לדלקת ריאות קשה ואף לגרום למוות. ב-30 השנים האחרונות מנע החיסון מפני שעלת, שהוכנס לחיסוני השגרה של תינוקות בישראל, את הופעת המחלה.

לדברי ד"ר ביביאנה חזן, סגנית מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים "העמק", החלה בעיקר בצפון הארץ מגמת הימנעות מחיסונים, דבר המסכן את הציבור. "אנשים חושבים שלא יקרה שום דבר מקצת שיעול", היא אומרת, "אבל תינוקות עד גיל שנה עלולים למות מזה.

"החיסון לשעלת ניתן רק מגיל ארבעה חודשים, כשהמנה האחרונה ניתנת בגיל שנה, ועד אז הם חשופים ונמצאים בקבוצת הסיכון העיקרית לפתח סיבוכים קטלניים. למעשה, ואת זה כדאי שאנשים יבינו, ההגנה על התינוקות הללו מסתמכת בעיקר על זה שהשעלת כלל לא מופיעה בסביבתם, משום שהאוכלוסייה כולה מחוסנת.

"לפני שנתיים נפטר בשל כך ילד בן פחות משנה מצפת. ההורים שלו רצו לחסן אותו אבל לא הספיקו לתת לו את כל המנות כיוון שהחיסונים נדחו בשל מחלות, ולבסוף הוא חלה בצורה קשה מאוד בשעלת ונפטר ממנה. מדובר פה באחריות של כלל האוכלוסייה ולא רק בבחירה אישית אם להתחסן או לא".

הדילמה: טיפול באנטיביוטיקה גורם לעמידות

כאמור, החולים ששהו במחלקה בזמן שהליצן הרפואי שנדבק עבד בה יקבלו טיפול מונע באנטיביוטיקה, ללא בדיקה מקדימה.

-מדוע מטפלים באנטיביוטיקה לפני בדיקה?

ד"ר חזן: "מטרת הטיפול היא למנוע היווצרות של המחלה וגם לחסל את החיידק המצוי בדרך כלל בלוע, כדי שלא ימשיכו להדביק אנשים נוספים. בכל מקרה הבדיקה אינה שוללת מצב של חשיפה לחיידק, וצריך לתת טיפול מונע.

"ברגע שהמחלה פורצת האדם משתעל שבועיים-שלושה, אבל אם המחלה עדיין לא התחילה, האנטיביוטיקה תמנע את ההדבקה".

-אבל ייתכן שבכך תורמים להתפתחות חיידקים עמידים גרועים יותר.

"אנטיביוטיקה נשקלת בכל מקום לפני שנותנים אותה - מה חשוב יותר, למנוע את המחלה או את העמידות לתרופה? במקרים של התפרצויות או חשש להתפרצויות של מחלות בקרב אוכלוסייה שמערכת החיסון שלה מוחלשת, מעדיפים לתת את הטיפול המניעתי כדי שלא יחלו.

"אנחנו גם ממליצים לעובדים לקחת אנטיביוטיקה, אבל זכותו של כל אחד לסרב לטיפול. ברור שאם עובד בריאות יסרב הוא עלול לחלות ולהדביק את החולים, אבל אין פה נכון ולא נכון. הדבר הנכון ביותר הוא שכולם פשוט יתחסנו, אבל מדינת ישראל אינה מחייבת את האזרחים להתחסן".

-לדעתך צריך להכריח אנשים להתחסן?

"אני חושבת שצריך להקשות יותר על מי שלא רוצה לחסן את הילדים שלו".