"באתי לתרום שנה ויצא שקיבלתי המון בחזרה"

אני זוכרת את הטלפון ההוא באוגוסט. זאת הייתה הילה, הרכזת שראיינה אותי שבוע קודם לכן. היא הודיעה לי שהתקבלתי לשירות לאומי בעמותת "אופנים" הפועלת לקידום וחיזוק ילדים בפריפריה. אני זוכרת ששמחתי והוצפתי התרגשות גדולה, אליה התלווה גם לא מעט חשש מהאתגר הגדול. אמרתי בנימוס "תודה" ואין יום שאני לא מודה על שעניתי את התשובה הנכונה, למרות החשש מהדרך החדשה. על השנה הזאת, השנה הכל כך משמעותית הזאת, לא הייתי מוותרת בחיים.

"אופנים" היא עמותה הפועלת לקידום ילדים מיישובי פריפריה באמצעות אוטובוסים שהוסבו למעבדות לימוד ניידות. המעבדות הניידות מגיעות מדי שבוע לישובים בהם מתגוררים הילדים, וצוות המדריכים המורכב מסטודנטים ובנות שירות מעניק להם בכל שבוע העשרה בנושאי מדע, אומנות וטכנולוגיה במטרה לחשוף אותם ללימודים גבוהים ולחזק את האמונה של הילדים בעצמם וביכולותיהם.

במהלך שנת הפעילות יצאתי לדרך עם המעבדה הניידת של "אופנים" 4 ימים בשבוע באופן קבוע, בכל יום לישוב אחר באזור הצפון; מעכו, מנחמיה (מושבה דרומית לצמח), דרך מגידו ועד פרדס חנה. בכל יום פעילות כזה הדרכתי 3 קבוצות של ילדים בכיתות ג'-ו' ביחד עם סטודנט/ית במכללה באזור. בתוך כך נחשפתי למקומות חדשים, נוף אחר ואנשים מיוחדים ומאוד שונים מהנוף האנושי אליו הייתי רגילה באזור המרכז.

זכיתי ליצור קשר רציף עם ילדים מקסימים, חלקם גרים במקומות מרוחקים כל כך עד שאוטובוס של "אופנים" הוא בעצם הפעילות החיצונית היחידה שאותה חוו הילדים במהלך כל השבוע.

"על השנה הזאת, הכל כך משמעותית הזאת, לא הייתי מוותרת בחיים"

סיפור אחד שנחרת חזק בזיכרוני הוא שבתחילת השנה, בפנימייה של ילדים בסיכון בה הדרכתי, טפחתי על שכם אחת הילדות כדי לסמן לה כל הכבוד על שענתה תשובה נפלאה - ונעניתי בדחייה ובקריאה מרתיעה של "אל תגעי בי!". הסיפור ממשיך בתהליך שנעשה לאורך כל המפגשים, בו נוצרו בייננו יחסי אמון וקרבה.

בהדרגה הילדה נפתחה וקבלה ביטחון, עד שבהפנינג שערכנו לילדים לכבוד סוף שנת הפעילות, אותה ילדה ניגשה אלי ואחזה את ידי בחום, כאילו רצתה לומר לי תודה. מבחינתי הרגע הזה היה שווה את כל השנה מלאת האתגרים אותה חוויתי. אני ממליצה בפה מלא לכל אחד שבוער בו הרצון לשנות משהו - לצאת ולהתנדב! ההרגשה שהצלחת להשפיע אפילו על בן אדם אחד לא תשתווה לשום תחושה אחרת.

מי שהדריך ילדים בחייו יודע כמה אהבה וכמה שמחת חיים המפגש איתם נותן. אפשר

להגיד שבאתי לתרום שנה ויצא שקיבלתי המון בחזרה. בהחלט היו גם תקופות מאוד לחוצות במהלך השנה, תקופות שראיתי רק "אופנים" בעיניים ועבדתי במרץ שעות על גבי שעות. כששאלו אותי איך אני לא קורסת, עניתי בחיוך שכל העבודה הקשה מתגמדת אל מול הרגשת הסיפוק העצומה שהשירות ב"אופנים" נותן לי.

לסיום, אני רוצה להודות לאנשים הנפלאים שפגשתי השנה שליוו אותי בדרך החדשה והלא מוכרת. כשאתה נותן אתה מקבל – זו לא סיסמא, זו אמת.

• שני קיהן, בת 19 וחצי מהרצליה, בימים אלה מסיימת שנת שירות לאומי בעמותת "אופנים" בעפולה.
•  לפרטים הכנסו  לאתר העמותה  או לדף עמותת אופנים בפייסבוק או בטלפון 03-7712272 .
• מנהלי קשרי קהילה / אחראיות תאגידית, מוזמנים ליצור קשר עם יסמין אלעד מעמותת אופנים בדוא"ל  yasmin@ofanim.org.il .