בנק ישראל מעריך: תחזית הצמיחה תרד

בנק ישראל מאותת על הורדה קרובה של תחזית הצמיחה: "במהלך חודש יולי 2012...נוספו אינדיקטורים (ועדכונים) המחזקים את ההערכה בדבר האטה בפועל וצפויה של הפעילות הכלכלית", כך נכתב בדו"ח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. "אם אינדיקטורים אלה יתמידו, ניתן להניח שחטיבת המחקר, בתחזיתה הבאה (שתיערך בסוף ספטמבר 2012), תעדכן כלפי מטה את נתוני האינפלציה והצמיחה לשנת 2013".

בנק ישראל והגזירות הכלכליות - כתבות נוספות:

• הנגיד מאיץ בממשלה: "אמצו את הצעדים מיד"
• בנק ישראל נוזף בממשלה? "האמינות תיפגע"
• בנק ישראל העלה תחזית הצמיחה ל-2012 ל-3.1%
• המשוואה של פישר: לקצץ או להעלות מסים?
  

משמעות ההודעה היא שבבנק המרכזי מעריכים כי יאלצו להוריד את תחזית הצמיחה שלהם למשק, שעומדת כיום על שיעור של 3.5%, בספטמבר הקרוב. זאת, בשל התגברות ההשפעה של משבר החובות באירופה על עוצמת הפעילות הכלכלית בישראל. 

אמש הודיע שר האוצר, יובל שטייניץ, כי בכוונתו להביא לאישור הכנסת את תקציב 2013 עוד לפני החגים. תחזית הצמיחה הבאה של בנק ישראל תגיע בדיוק בשעה שיתקיימו הדיונים על התקציב ועשויות להיות לה השלכות מהותיות על אופיו של התקציב.

תחזית הצמיחה של הבנק המרכזי משפיעה על תחזית הצמיחה של משרד האוצר. תחזית האוצר מכתיבה את הערכות הממשלה בנוגע להיקף ההכנסות הצפויות ממסים. אם תחזית הצמיחה יורדת, ההכנסות הצפויות ירדו גם כן.

ירידה בצפי להכנסות ממסים עלולה לגרום לכך שהממשלה תבקש להעלות מסים נוספים. אתמול אישרה הכנסת את העלאת המע"מ ומס ההכנסה ב-1% ולכן סביר להניח כי אם יידרשו העלאות מסים נוספות, הממשלה תפנה למקורות של מס החברות ומס הבלו שמוטל על הדלק.

לירידה בתחזית הצמיחה יש גם השלכה על מצב החוב החיצוני של הממשלה. לפני כחודשיים החליטה הממשלה להעלות את יעד הגירעון שלה לשנה הבאה מ-1.5% ל-3%. על מנת להמשיך ולצמצם את היקף החובות שלה, צריכה הממשלה לשאוף לכך שרמת הגירעון בתקציב תהיה נמוכה מרמת הצמיחה.

אם תחזית הצמיחה של בנק ישראל תרד לרמה הנמוכה מ-3%, משמעות הדבר היא שהבנק המרכזי מכריז כי בשנה הבאה היקף החוב של הממשלה יגדל ולא יקטן. תחזית כזו עשויה להשפיע על גובה הריבית שמשלמת המדינה על ההלוואות שהיא נוטלת ויתכן אף שהיא תוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל.

בימים אלה, צפוי להתחיל סבב הדיונים בין האוצר למשרדי הממשלה סביב תקציב המדינה לשנה הבאה. הדיונים צפויים להיות קשים, שכן הממשלה צריכה לבצע התאמות בתקציב המדינה בהיקף של מיליארדי שקלים. על פי הערכות מסוימות, ידרש קיצוץ של 6 מיליארד שקל וישנן אף הערכות של 10 מיליארד שקל ויותר.

כעת נראה שבנק ישראל עומד להוסיף שמן למדורת הדיונים הכלכליים הסוערים ולהצהיר כי גם לאחר הקיצוץ והעלאות המס, כלכלת ישראל עדיין רחוקה מחוף מבטחים. גם אם ישמר האיזון התקציבי, קיים ספק גדול לגבי יכולתה של הממשלה להמשיך להקטין את החוב החיצוני שלה.

הגירעון גדל ל-4% תוצר

אם הצהרת הכוונות של הבנק המרכזי לא מספיקה, באים היום נתוני ההכנסות ממסים לחודש יולי, שגם הם לא מספקים נחת רבה למשקבלי ההחלטות. הגירעון הממשלתי מאז תחילת השנה, הנובע מהפער בין ההכנסות ממסים להוצאות הממשלה, עומד על רמה של 12 מיליארד שקל. כך עולה מהנתונים, שפרסם משרד האוצר.

על פי הנתונים, המצב הגירעון המצטבר של הממשלה, שנספר 12 חודשים אחורה, החריף בחודש יולי והוא עומד על סכום של 35.5 מיליארד שקל המהווים 4% מהתוצר במשק.