מהירות מעל המותר בחוק: 0.5% מהתאונות
בזמן שהמדינה משקיעה הון עתק במצלמות לאכיפת מהירות הנהיגה, מגלים נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מהירות מעל המותר בחוק הייתה אחראית רק לחצי אחוז מכלל תאונות הדרכים שאירעו ב-2011
שימו לב לנתון הבא: פחות מחצי אחוז מתאונות הדרכים ב-2011 נגרמו בגלל נהיגה מעל המהירות המותרת. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). על-פי הלמ"ס, ליותר מ-15 אלף נהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים בשנה שעברה, נרשמה עבירת תנועה כלשהי. כמה מתוכם עברו על המהירות המותרת בחוק? 70 נהגים בלבד. לשם השוואה, מספר הנהגים להם יוחסה עבירה של נהיגה אסורה לאחור היה כפול פי שלושה - 209.
נתוני הלמ"ס מגיעים בסמיכות לשלבי הפעילות הראשונים של מערך המצלמות החדש, שנפרס על כבישי ישראל בהשקעת עתק. מערך האכיפה זכה לביקורת קשה על היותו "משאבת כספים מהנהגים", ולא יותר מכך. מנגד, באגף התנועה הבהירו זה מכבר כי מדובר באמצעי אכיפה והרתעה שנועד לשפר את הבטיחות, ולהוריד את מספר התאונות והנפגעים.
עוד בנושא בטיחות בדרכים ב-ynet:
- שאלה: מותר לי לרכוב על אופניים עם אוזניות?
מנתוני הלמ"ס עולה עוד כי יחד עם עבירת "נהיגה במהירות מופרזת ביחס לנסיבות המקרה", מהוות עבירות מהירות רק 3.5% מסך העבירות המיוחסות לנהגים - יחס שנותר ללא שינוי משמעותי כבר שנים רבות.
אגב, שלוש העבירות הנפוצות ביותר הן אי-ציות לרמזור (17.8% מהנהגים), סטייה מנתיב (14.2%) ואי-מתן זכות קדימה להולך רגל (9.6%). עבירת שכרות או סמים יוחסה ל-312 נהגים שהיו מעורבים בתאונה אשתקד.
סיבה לתאונה | כלל התאונות | מתוכן קטלניות |
אי-ציות לרמזור | 2,795 | 24 |
אי-ציות לתמרור | 2,280 | 11 |
סטייה מנתיב | 2,221 | 94 |
אי-שמירת מרחק | 1,339 | 26 |
מהירות מופרזת בנסיבות המקרה | 477 | 26 |
התנהגות הולך רגל | 416 | 38 |
שכרות ו-או סמים | 312 | 8 |
נסיעה לאחור | 209 | 8 |
אי-שמירה על הימין | 201 | 5 |
נסיעה נגד כיוון התנועה | 80 | 2 |
מהירות גבוהה מהמותר בחוק | 70 | 4 |
הירדמות הנהג | 39 | 3 |
לא בוצעה עבירה | 9,939 | 172 |
4 נהגים מ-500
על-פי הלמ"ס, ב-14,127 תאונות דרכים עם נפגעים היו מעורבים בשנה שעברה 25,629 נהגים, ול-39% מהם לא יוחסה עבירת תנועה בזמן התאונה. מתוך 547 נהגים שעברו עבירת מהירות, לרוב המוחלט יוחסה עבירה של נהיגה במהירות מופרזת ביחס לנסיבות - 477. גם מסך העבירות שיוחסו לנהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית, חלקה של עבירת נהיגה במהירות גבוהה מהמותר בחוק נשאר קטן מ-1%: לארבעה נהגים בלבד מתוך 498 יוחסה עבירה זו.
למרות נתונים אלה, יש להזכיר כי גם באגף התנועה וגם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעריכים כי עבירת המהירות היא אחת הסיבות העיקריות לתאונות דרכים. מדוע? העמדה הרשמית של הרשות לבטיחות היא כי מהירות מופרזת - ביחס לחוק או לנסיבות - גורמת לעבירות אחרות, כמו למשל סטייה מנתיב, אי-ציות לרמזור אדום או אי-מתן זכות קדימה להולך רגל.
גישה זו מסבירה את האכיפה הנרחבת של עבירות מהירות, וכן את היחס הנוקשה שמגלה מערכת המשפט למי שנוהגים במהירות מופרזת. על-פי נתוני הלמ"ס, ל-20.6% מהנהגים שהורשעו בעבירות תנועה ב-2010, יוחסה נהיגה במהירות מופרזת מעל המותר בחוק. למעשה, רק עבירת "אי שימוש באביזרי בטיחות" נאכפה בהיקף נרחב יותר - עבירה זו יוחסה ל-22.9% מסך הנהגים ב-2010.
מי אחראי לנסיבות המקרה?
את עבירת "מהירות מופרזת בנסיבות המקרה" נהוג ליחס לטעות של הנהג - למשל, הערכה לא נכונה של מרחק מכלי רכב אחרים או ביטחון עצמי מופרז. אלא שלצד שיקול דעת לקוי, ראוי לציין כי גם גורמים סביבתיים עלולים לגרום לטעויות נהיגה. למשל, תמרור חסר או סימוני כביש מחוקים עלולים להיות הסיבה לכך שהנהג מקבל החלטה שגויה, ומתקרב למכשול במהירות גבוהה.
לכך יש להוסיף גורם נוסף ומשמעותי: תשתית הכביש. ליקויים בכביש יכולים לגרום לאיבוד אחיזה, שעלול להוביל במקרים רבים לאיבוד שליטה ותאונה. למשל, אספלט שלא חודש שנים רבות הופך לחלק, ולכן מאבד מיכולתו "לאחוז" בצמיגי המכונית. אמנם חלק מהעוסקים בבטיחות סבורים כי על הנהגים להתאים את המהירות לתנאי הכביש ("נסיבות המקרה"), אך מאחר שנהגים נוטים לטעות - רבים טוענים כי אין להציב בפניהם מכשולים.