למה יש רק סא"ל אחד שעלה מאתיופיה?

דני סמניו (32) סרן במילואים, שירת בסדיר כמפקד מחלקה בגדוד חרוב וכקמב"ץ בפיקוד מרכז. "המחשבה שלי הייתה שאני ממשיך בשירות צבאי עד שהצבא זורק אותי", הוא מספר. "תמיד הייתי ציוני גאה והרגשתי שצריך לתת למדינה בחזרה, אבל בסופו של דבר כבר אחרי שסיימתי בה"ד 1 הבנתי שבסוף אתה צריך להתאמץ פי כמה וכמה מהצברים".

נתונים שהגיעו לידי ynet מעידים על תמונה מדאיגה בנוגע לשילוב יוצאי אתיופיה בתפקיד קצונה בצה"ל - אף ששיעור יוצאי אתיופיה המתגייסים לצה"ל גבוה משיעורם הכללי באוכלוסייה (כ-1.5%). על-פי נתוני אגף כוח אדם:

• רק 1.1% מהקצינים בצה"ל ממוצא אתיופי;
• רק 2% מהקצינים בדרגת סרן (131) בצה"ל הם יוצאי אתיופיה;
• במעלה הדרגות מספרם יורד באופן דרמטי: רק 0.5% מהרבי-סרנים, ובצה"ל כולו משרת רק סא"ל אחד שעלה מאתיופיה.
  

לשם השוואה, על-פי נתוני אכ"א, הקצינים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר הם 9.2% מסך הקצינים בצה"ל (באוכלוסייה שיעורם הוא 10.9%), והפער בולט במיוחד בדרגות העתודאים (קמ"א - קצין מקצועי אקדמי): בעוד 38.5% הם יוצאי בריה"מ לשעבר, אין אפילו אחד קצין ממוצא אתיופי המשרת בדרגה זו.

צעדה לירושלים, בינואר השנה. הצבא כשער לחברה הישראלית(צילום: גיל יוחנן)

"אתה צריך את הקשרים הנכונים, אתה צריך להכיר את האנשים הנכונים כדי להתקדם", מסביר סמניו. "זה בא לידי ביטוי יותר בדרגות הגבוהות אבל קיים גם בדרגות הקצונה הזוטרות - יש תקרת זכוכית שקשה לפרוץ אותה. המעטים שהתקדמו אכלו הרבה חצץ, גם אם מדובר בקצינים מוכשרים".

סמניו שמשרת במילואים יותר מחודש בשנה מעיד על עצמו: "אני אוהב את הצבא, הוא זורם לי בדם. צה"ל פתח לי המון דלתות, היחס הוא מצוין - אבל השוני בולט ומורגש כשזה מגיע למינויים. אתה צריך מישהו למעלה שימשוך אותך וליוצאי אתיופיה אין את המישהו הזה".

פספסנו רמטכ"ל?

גם גדי יברקן (31), שעלה בגיל תשע,  גאה בשירות הצבאי שלו. לפני כשש שנים השתחרר מיחידה מובחרת בדרגת סגן. "שירות כקצין לוחם בצה"ל היה עבורי זכות גדולה", הוא אומר. "מעבר לזכות, עבור עולים חדשים רבים הצבא הוא אחד מכרטיסי הכניסה הבלעדיים לחברה הישראלית. אבל חלק מהחברים שלי שרצו לצאת לתפקידי פיקוד הרגישו חסומים לפעמים בגלל בורות שקיימת גם בצבא כלפי קהילת יוצאי אתיופיה".

לדברי יברקן, "הנתונים הללו מטרידים במיוחד לאור העבודה שזו קהילה שלא תראה בה משתמטים, למעלה מ-85% מהצעירים שלנו מתגייסים והיתר מתגייסים לשירות אזרחי. הבעיה היא שמבדקי הקב"א והקצונה לא מתאימים לתרבות שממנה מגיעים הצעירים. בנוסף רוב בני הנוער בגילאים הללו מגיעים מרקע קשה, דבר שפוגע ביכולת שלהם לעבור את המבדקים הראשונים בציונים טובים".

המבדקים מגיל 16-17, הוא מדגיש, "יוצרים אבסורד, כי הרבה מהצעירים משרתים ביחידות הכי קרביות, מה שמצריך ידע רב ורמה גבוהה. יש בהם רבים שמגיעים לתוכניות מצטיינים אבל החברה הישראלית שוב ושוב מפספסת אותם. יכול להיות שפספסנו רמטכ"ל".

ח"כ דני דנון מהליכוד, יו"ר ועדת הקליטה של הכנסת, טוען ש"הנתונים מוכיחים שלא עושים מספיק למען יוצאי אתיופיה, מדובר בגזענות סמויה ומסוכנת בצה"ל".

 דנון פנה לראש אכ"א האלופה אורנה ברביבאי כדי שתפעל לייצר תוכנית רחבה שתשים לה ליעד לקדם את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ולשלבם בצה"ל בצורה מיטבית. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בצה"ל מיושמת תוכנית כוללת ומקיפה לשיפור קליטתם של יוצאי העדה האתיופית בצה"ל. הוקם גוף ייעודי הפועל לשיפור שילובם של העולים והוגדרו יעדים מרחיקי לכת לצמצום שיעורי הכליאה ולהגברת היקף היוצאים לקורסי פיקוד וקצונה מקרב יוצאי אתיופיה. ככלל, קיימת פעילות רחבה שמטרתה הקניית שפה, השלמת השכלה וגיור, אותה עוברים מדי שנה אלפי עולים חדשים המשרתים בכלל היחידות בצה"ל".