לא רק צ'אנינג טייטום: הכוכבים שהתחילו כחשפנים

בגיל 19החליט השחקן צ'אנינג טייטום שתואר באוניברסיטה זה לא בשבילו. הוא בדיוק סיים את לימודיו בבית ספר קתולי בפלורידה, והחליט לדחות את מלגת הספורט שהוצעה לו מאוניברסיטת גלנוויל. במקום כל זה, הוא חזר לבית הוריו באלבמה והתחיל לעבוד בעבודות מזדמנות. אחת מהן היתה כחשפן במועדון.

בסוף השבוע שעבר עלה למסכים אצלנו הסרט "מג'יק מייק", המבוסס על סיפור חייו של טייטום - החשפן שהפך לכוכב קולנוע מצליח. אבל טייטום הוא לא הכוכב המצליח הראשון שהקריירה שלו התחילה עם מינימום לבוש. גם בראד פיט, רנה זלוונגר, ליידי גאגא, חוויאר ברדם, איב ודיאבלו קודי התפשטו לפני שזכו לקריירה נוצצת יותר ובמשכורת שמאפשרת להם לרכוש בקלות רשת מועדוני חשפנות.

בראד פיט

כשבראד פיט למד עיתונות באוניברסיטת מיזורי, הוא היה חלק מקבוצת ריקוד של חשפנים שנשאה את השם המתחכם "Dancing Bares". הקבוצה כללה שבעה חשפנים וחשפניות, שהראו את הכל במסיבות ימי הולדת אליהן הוזמנו. "כשמישהי מאחת האחוות שלנו באוניברסיטה חגגה יום הולדת 21", סיפר פיט בראיון למגזין פיפל, "היינו שמים אותה על כיסא ויוצאים חשופי ישבן עם כיסוי על העיניים, ורוקדים לה ריקוד. הבנות ממש צחקו מזה. זה היה נהדר".

בראד פיט. חבר גאה ב-Dancing Bares(צילום: Gettyimages)

אבל לא הכל היה מדכא, משום שדרך העבודה הזו הגיע פיט לתחום המשחק. "אחת החשפניות למדה אצל רוי לונדון, מאמן שחקנים מפורסם. אחרי שהיא סיפרה לי על זה, החלטתי ללכת לבדוק את הנושא - וזה מה שגרם לי להבין שאני רוצה לשחק. בסופו של דבר, החשפנות שינתה את חיי".

רנה זלווגר

אוקי, לא ממש חשפנית פרופר, אבל רנה זלווגר כן עבדה כמלצרית קוקטיילים ב-"Sugar's Uptown Cabaret", מועדון חשפנות טקסני. זלווגר עשתה את זה במקביל ללימודי ספרות ואנגלית, באוניברסיטת טקסס בסוף שנות השמונים.

רנה זלווגר. לא פחות חשוב מקולג'(צילום: Gettyimages)

"העבודה שם היתה חוויה חינוכית רבת ערך, חשובה לא פחות מקולג' בהכנה לחיים", סיפרה זלווגר לאתר האינטרנט austin360. "זה עזר לי להבין את האנושות, מה מגדיר טוב ורע, והבנתי שהייתי תמימה ועד לאותה נקודה ראיתי דברים רק בשחור ולבן. אתה פשוט לא תמיד יודע איזה סוגים של אנשים יש, ושם פגשתי ממש המון אנשים נפלאים".

ליידי גאגא

זה לא באמת יפתיע אף אחד שליידי גאגא לא היתה ליידי כל חייה, והחליטה להוריד את הבגדים במספר מועדונים בניו יורק לפני שפצחה בקריירת שירה. גאגא, שמגיעה ממשפחה איטלקית עשירה ולמדה בבית ספר קתולי, סיפרה בראיונות לאתרי בידור שונים שעשתה את זה כדי לחקור את המיניות שלה.

ליידי גאגא. עדיין אוהבת לחשוף(צילום: AFP)

"אני אוהבת עירום, יש לי ביטחון בגוף שלי", סיפרה בעבר, "עבדתי במועדוני חשפנות כשהייתי בת 18. עשיתי את זה כי לא רציתי לחיות כמו כולם ולעשות את מה שאמא ואבא אומרים עד שאמות. הלכתי נגד הכל. עזבתי את הבית, לא קיבלתי שום עזרה מההורים שלי ועבדתי כמלצרית במקביל לעבודת חשפנות. לבשתי בגד ריקוד מעור שחור ורקדתי בטירוף על הבמה. זה היה כיף גדול".

חוויאר ברדם

הקריירה של השחקן חוויאר ברדם כחשפן נמשכה רק יום אחד, אבל החוויה הזו השאירה אצלו חותם גדול לאור העובדה שבאותה הופעה, המשפחה שלו היתה חלק מקהל הצופים במועדון.

חוויאר ברדם. הופיע לפני אמו ואחותו(צילום: Gettyimages)

בראיון לעיתון ל"מארי קלייר" סיפר ברדם שערב אחד בתחילת שנות ה-90, ביקר במועדון חשפנות עם חברים. אחד המנהלים של המקום הבחין בו והציע לו לבוא ולעבוד. ברדם הסכים, רק בשל העובדה שחשב שזו יכולה להיות הכנסה נחמדה במקביל ללימודי המשחק שלו, אבל מתברר שזה לא ממש עבד. "זה היה ממש אסון. זה בכלל התחיל כבדיחה מבחינתי. הופעתי לצלילי "Leave Your Hat On", וזה לא היה בעירום מלא. ביקשתי מאמא שלי ומאחותי לבוא לעודד אותי. הן עשו את זה וזה היה די מביך. מזל שיש לי קשר הדוק איתם, ושאנחנו ביחסים ממש טובים"

איב

לפני שפצחה בקריירת ראפרית, עבדה איב בשנות ה-90 במשך חודש כחשפנית הרוקדת על שולחנות במועדון בניו יורק.

איב. (צילום: Gettyimages)

"הייתי בת 18 ואני לא מצטערת על זה", סיפרה למגזין "רולינג סטון". "הייתי צעירה, מבולבלת, והיו לי הרבה בעיות באותה תקופה. זה עזר לי למוצא את עצמי כי זה היה מאוד מדכא. להרבה מהבנות שם יש שלושה או ארבעה ילדים. הייתי יושבת שם וחושבת לעצמי: 'איב את לא שייכת לכאן, זה לא העולם שלך'".

דיאבלו קודי

לפני שהתפרסמה בזכות התסריטים שכתבה ("ג'ונו", "הגוף של ג'ניפר"), דיאבלו קודי נודעה בעיקר בזכות בלוג שכתבה על חוויותיה כחשפנית במשך כשנה. קצת אחרי שסיימה את עבודתה כמזכירה במשרד לעורכי דין בניו יורק, היא נרשמה לתחרות חובבים לחשפניות במיניאפוליס שנקראת "the Skyway Lounge".

דיאבלו קודי. החשפנות הפכה לבלוג(צילום: Gettyimages)

"הייתי במקום בחיים שבו הרגשתי לא מוערכת", כתבה בבלוג שלה, "הבנתי שאני מעדיפה לעשות משהו פזיז מאשר לחיות כל חיי בסוג של כלא של עבודה מכובדת". קודי התמידה בעבודה במשך כשנה והבלוג שכתבה, הפך לספר בשם: "A Year In The Life Of An Unlikely Stripper".מעניין מתי יגיע הסרט.