הורדוס היה מרוצה: ביקור בנמל קיסריה
יעקב מאור, מבקר המסעדות של "בלייזר" ביקר במסעדת הלנה שבנמל קיסריה. התפריט נגיש, הבורי מעדן מלכים והחשבון - ראוי לקיסרים
בישראל אין רחוב על שם הורדוס. יש רחוב על שם סימה בליליוס, על שם שמחה ארליך, על שם רבי יהודה בן בבא ואפילו על שם יקינטון, פרח ממשפחת האספרגיים. הפוליטיקה הקטנה שלנו משועבדת לנרטיב האורתודוקסי, שאוסר לזהם את מרחבי ארץ הקודש בזכרו של הורדוס יימח שמו. זה קצת מרגיז, לא? המלך היהודי השנוי במחלוקת אולי לא ניחן במידותיו התרומיות של רבי בן בבא, אבל הוא בטח תרם כאן קצת יותר מהאספרגיים. את הרמונט הגדול בבית המקדש השני, למשל.
עוד בערוץ האוכל:
גם אני שנאתי אותו פעם. בבית הספר שבו למדתי הסבירו לי שהאיש היה אויב היהדות וכלי שרת בידי מלכות רומי הרשעה. כל פעם שהמורה לתולדות ישראל נקב בשמו, היה יוצא לו קצף מהפה כאילו שההורדוס הזה עדיין חי ורק אתמול אנס את בתו. בשיעורים האלה גם למדתי לראשונה מי היו הנוכריות: אותן נשים מופקרות מזרע עכו"ם שזנו תחת כל עץ רענן עם כל מי שנקרה בדרכן. בקיסריה, סיפר המורה הצדיק, הן שוטטו בגלוי מעורטלות חזה ופיתו נוכרים ויהודים כאחד למעשי זימה. בקיצור, קיסריה הייתה בית זונות אחד גדול, וגם אותה ייסד לא אחר מאשר הורדוס המשוקץ.
מעניין שקריסת האימפריה הרומית, וטלטלות הזמן בכלל, לא כל כך השפיעו על קיסריה. עובדה, גם ביום האקראי שנכנסתי בשעריה בשביל לאכול משהו היא הייתה מפוצצת בנוכריות. היו שם נוכריות מגרמניה, מרוסיה, מאמריקה ואפילו מקוריאה (הדרומית כמובן, לישראל אין יחסים עם הפרוצות של קים ג'ונג-און). מה שנכון, למרות התנאים הקורצים של 38 מעלות בצל, הנוכריות האלה לא הסתובבו חצי ערומות וגם לא פיתו אותי שאבעל אותן. זה רק מוכיח שוב שאתרים ארכיאולוגיים אולי מעידים על עושרם החומרי בעבר, אבל נכשלים בלהמחיש בהווה את מה שבאמת התחולל בין חומותיהם.
מטר מהים לכדה העין חתן-כלה יהודיים למהדרין שעשו פוזות לצלם סטילס עריץ. הוא הגיש לה פרח שהצלם ליקט מאחת המסעדות בסביבה, היא פסעה לעבר השקיעה שהצלם ישתול אחר כך בפוטושופ. הם היו הנקמה המתוקה של המורה שלי: גבר נימול ובתולה בת ישראל ששרדו את אימי הרומים והנה הם באים בברית הנישואים כדת משה וישראל, בדרכם להפיץ את זרע העם הנבחר.
בהלנה דווקא לא מגישים אוכל כדת משה. מה שכן מציעים כאן זה מזגן מצוין ותפריט ממוקד, קל לעיכול, לא מאלה שמפציצים לכל הכיוונים והופכים את הבחירות שלך להימור בקזינו. בראשונות ובעיקריות יש ייצוג נאה לדגים ולפירות ים, אבל גם לאווז ולטלה, לעוף ולבקר. בדרך לצלחת הם פוגשים מרכיבים משלימים חפים מפירוטכניקה נאו־שפית ובהם טחינה, יוגורט, גורגונזלה, עמבה, שמן כמהין, חמאת זעתר ולימון כבוש.
מהראשונות חלקנו "מרק דגים ופירות ים בסגנון בויאבז" (56 שקל) ו"בורקס סרטנים וגבינת סנט מור על עגבניות שטח מרוסקות וביצה חצי קשה" (46). את טעמי הים במרק סיפקו שרימפס, מולים, קלמרי ופיסות בורי; את טעמי היבשה נתנו עסיס עגבניות, רצועות גזר, סלרי וכרשה. המרכיבים הימיים לא החצינו טעם עז מדי והמרק היה נעים לחך, עם נטייה למתקתקות. הבורקס, לעומתו, איכזב.
השילוב בין הגבינה לבשר הסרטנים היה מצוין, וגם החלמון הוסיף המון, אבל העגבניות? עם כל הכבוד להיותן עגבניות שטח - כלומר, כאלה שהגיעו לבשלותן המלאה בשמש ולא מתחת לניילון של החממה - למה לסדר אותן בצלחת כמצע למאפה עצמו? תוצאת ההחלטה האומללה הזאת הייתה תחתית רטובה עד לשד עלעליו של הבורק, שהפך לסמרטוט ובקושי הותיר זכר לפריכותו. תיקון לעיסה העגבנייתית קיבלנו מפוקצ'ת הבית (16) המוגשת עם צלוחית שמן זית מרובב ברכז רימונים.
חשבנו על יין, אבל המחירים היו בשמיים. אין מצב לכוס ב-26 שקל, נגיד. אולי זה כי הנוכרים והנוכריות שאוכלים כאן לא מבדילים בין 26 ל-62 שקל, ואולי - כמו שהסבירה לנו המלצרית המיומנת ומסבירת הפנים סווט - לא שווה לפתוח בקבוק זול בשביל סחורה שאין לה ביקוש מעבר לכוס פה ושם. כך או כך קיבלנו את המלצתה על בקבוקון 200 מ"ל של אוזו פלומרי (85).
הלנה שייכת לאורי ירמיאס המהולל מאורי-בורי העכואית ולשותפו השף עמוס שיאון, שמנצח עליה בפועל. כמחווה לירמיאס דגנו מהעיקריות "סינייה בורי בתבשיל מנגולד ובהרט עם טחינה חמה וצנוברים" (78); בורי זה לא דג שאמור לייחצן מסעדת שף, אבל במנה הזאת מגיע הדג חסר הייחוס לשיאו. עסיסי, ספוג בטעמי תבשיל המנגולד שעליו הונח ויונק מהסמיכות של הטחינה המוקרמת מלמעלה. בבהרט שתיבל את המנגולד הורגשו טעמי קינמון ומרכיב אניסי כלשהו.
לעיקרית הנוספת הזמנו "פילה קוד מהים הצפוני על אטריות פפרדלה ברוטב בויאבז, עגבניות מיובשות, תרד וגבינת בושה" (110). סווט עידכנה אותנו שבמקום קוד יש היום פלמידה; אמרנו שגם טוב, ולא ידענו שטוב זה לא יהיה. הפלמידה הייתה יבשה למדי, הפפרדלה סתמית והרוטב לא הצליח להפיח בהן חיים. למנה שמתומחרת ב-110 שקל אסור להשאיר רושם כה אנמי.
אספרסו מצוין (10) וסורבה אפרסק על חשבון הבית השלימו ארוחה שהצטיינה בעיקר באסתטיות שלה, ביצירתיות נעדרת רהב, במנות נדיבות, בשירות קשוב ובנוף ים מרהיב. 385 שקל בסך הכל. יקר למדי, אבל הבורי ההוא והלוקיישן הנפלא משכיחים גם את זה.
- הלנה, נמל קיסריה, טל' 04-6101018
לפנייה לכתב/ת 
