חרדה במגרשים: "קריסת סל עלולה לקרות שוב"

בזמן שהמשטרה ממשיכה לחקור את נסיבות מותו של הנער אלון רונן (15) שנהרג שלשום מקריסת עמוד כדורסל בתל-אביב, נראה כי גם באזורים אחרים בארץ הודלקה נורה אדומה בקרב ההורים והגורמים האחראיים. "למה במדינה שלנו צריך שיקרה אסון כדי שיתחילו לבדוק?" שאלה דינה כלפון, תושבת אשקלון, שהצביעה על מגרש סמוך לבית ספר ברחוב שיבת ציון. "אני לא יודעת מתי בדקו את המגרשים בעיר, אבל אני משערת שלא בדקו את תקינותם לפני החופש הגדול שבו אין לילדים משהו אחר לעשות".

"עמודי הסל מתחילים להתפורר מחלודה". אשדוד, השבוע(צילום: אבי רוקח)

עוד בערוץ החדשות של ynet:

לימודים בלי ליבה: ציון נכשל לחינוך החרדי

אישום בפרשת הפדופיליה: "הייתי עם ילד בגילך"

למה יש רק סא"ל אחד שעלה מאתיופיה?

סיור שערכנו בדרום ובצפון הארץ במקומות המועדים, מגלה כי אפשרות של אסון נוסף היא לא כל-כך מופרכת. אדוארד סטרואה, תושב אשדוד ואב לנער בן 15, התייחס למגרש ברובע א' בעיר ואמר כי "לא צריך להיות מומחה גדול כדי לראות שהמגרש שהבן שלי משחק בו הוא לא בטיחותי. במגרש הזה רואים בבירור שעמודי הסל מתחילים להתפורר מחלודה. עכשיו כולם מדברים על הסלים, אבל הסכנה אורבת גם בגדר שעוטפת את המגרש. הגדר פרוצה ובקלות ילד שירוץ שם יכול להוציא עין".

דוד אביטן, אף הוא תושב אשדוד ואב לשני ילדים, לא לוקח סיכון באותו מגרש. בכל פעם שילדיו מבקשים לצאת למגרש הספורט, הוא מעדיף למנוע מהם לגשת למגרש הרעוע הסמוך לביתם ולהסיע אותם למגרשים מרוחקים אך תקניים. לדבריו, "מגרש שלא עומד בדרישות בטיחותיות צריך פשוט לסגור ולהפוך אותו לגינה או למשהו אחר פחות מסוכן. גם ככה יש הרבה פציעות של ילדים שלא קשורות לאיכות המגרשים".

"לסגור ולהפוך את המגרש לגינה"(צילום: אבי רוקח)

עיריית אשדוד עמלה במהלך השנה האחרונה על שיפוץ מגרשי ספורט רבים ברחבי העיר ושניים מהמגרשים אף פורקו לגמרי ונבנו מחדש. "גם אם יהיו בדיקות לשנה או שנתיים, לא בטוח שמקרה כזה לא יחזור על עצמו", התריע מנהל רשות הספורט העירונית באשדוד, מיקי רוזנברג. "בשנה שעברה סל דומה לסל שקרה בתל-אביב התמוטט בבית ספר בעיר ובנס לא קרה דבר. קיבלנו בשנה שחלפה ארבע התראות לסכנה דומה".

רוזנברג מספר עוד כי הבעיה מתחילה כבר בשלב הקמת המתקנים. לדבריו, "החברות שמתקינות מעלות רווחים בכך שהן משקיעות פחות בבנייה או בהתקנה כדי שתהיה להן פחות הוצאה. נכון להיום אין גוף ממלכתי שבודק את דרך ההתקנה. לעתים, במקום למקם את עמודי הסל מחוברים בברגים ליסודות בטון באדמה, מרתכים את הסל לפלטת ברזל שהוצבה כבסיס. מאידך לרשויות המקומיות אין תחליף מלבד החברות הללו. אם היה דבר טוב ובטיחותי יותר כולם היו מתקינים אותו".

אחרי האסון בתל אביב: "שומרים על מרחק מהסל"

אב הנער שנהרג מסל: 'זה פשע, רשלנות העירייה'

הפתרון, לדברי רוזנברג, נעוץ בהקשחת הבדיקות של מכון התקנים ובהנחיה חד-משמעית של משרד החינוך בנוגע למגרשי הספורט שנמצאים בתוך שטחי בתי הספר. "כמו שעושים כל בוקר סיור לגילוי חפצים חשודים, אין סיבה שלא יבואו לבדוק אם יש שינוי במצב הסל כדי למנוע את האסון הבא".

בעיריית אשקלון אומרים כי המחלקה לספורט מבצעת בדיקה שנתית במתקני הספורט בבתי הספר ובמרכזים הקהילתיים ובשבוע הבא אמורה החברה שבודקת להשלים את הבדיקה. "נכון לעכשיו", אמרו בעירייה, "לא ידוע על מתקנים מסוכנים באחריות המחלקה לספורט".

העמוד נראה כעומד לקרוס. חצור הגלילית, השבוע(צילום: מאור בוכניק)

תומכי ברזל רותכו בצורה מרושלת לעמודי הסל(צילום: מאור בוכניק)

גם בצד השני של המפה, בצפון הארץ, אפשר היה לראות הזנחה חמורה במתקני ספורט שכונתיים. בין לבין חזינו בצמחיית פרא שצומחת מבין המרצפות ובמעקות ברזל שמעלות חלודה. בצפת ובחצור הגלילית ניתן למצוא מגרשי כדורסל שנתרמו "בזכות הפיס", אולם מגרשים אלה נראים מוזנחים, עד כדי כך שאחד מעמודי הכדורסל בהם נראה כעומד לקרוס.

אל עמודי הסל במגרש שנמצא ברחוב סמוך לבית הספר היסודי שבט סופר בשכונת גאולים בחצור הגלילית רותכו בצורה מרושלת תומכי ברזל, שמחברים בין עמוד הסל לשער הקט-רגל שנמצא תחתיו. עוד אפשר לראות במקום כבלי חשמל שנמתחו בצורה גלויה לעין סביב קירות המגרש ומקנים תחושה שעבודת התשתית נעשתה בצורה חובבנית וחסכונית, על חשבון בטיחות משתמשי המתקן. הסלים עצמם נראים כרגע מוברגים היטב לקרקע, אולם חלודה כבר מאכלת את טבעת הסל.

ומה אומרים המומחים? יוסי לזר, מהנדס אזרחי מחיפה, הסביר

מהי אחת הסיבות שבגללה עלול לקרוס עמוד או סל. "המחלה הזו של עמודים שקורסים היא ישנה, אפשר לראות את זה קורה בכל חורף", הוא אמר. "הסיבה שבגינה מתמוטט העמוד טמונה באופן שבו יצקו אותו באדמה. זה נובע מכך שהחיבור בין העמוד לאדמה, נמצא מתחת לפני הקרקע - קוברים את הבסיס שלו באדמה, מכסים ויוצקים על זה בטון. לאורך השנים הבסיס הזה מחליד ונרקב בגלל מים שמחלחלים, ואי אפשר לראות את בזמן, כי זה מתחת לאדמה".

הוא הוסיף כי כדי למנוע ריקבון שכזה וקריסה של עמודים, "יש לחבר אותם לקרקע באמצעות מחבר שהיסודות שלו בולטים החוצה. אפשר לראות את הברגים הבולטים הללו בעמודי תאורה גבוהים, כך שתמיד החיבור מוגבה מעל האדמה וגלוי לעין. יש אדריכלים שמבקשים שהחיבור יהיה מתחת לקרקע ולא גלוי לעין, כי זה יותר אסתטי. זו צרה כשקוברים את העמוד בקרקע, כי גם אם מהנדס מגיע לביקורת פעם בשנה, הוא לא יכול לראות שהבסיס רקוב למטה".