הבנקים הישראלים יציבים, המניות שלהם פחות
תדמית שלילית לא מוצדקת? מניות הבנקים הישראלים נמצאות בין המניות החלשות ביותר במערכת הבנקאות העולמית בשנה האחרונה, וביצועיהן שווים לאלו של בנקים עם חשיפה גדולה לאג"ח ממשלתי בעייתי. כל זאת למרות יציבותם, מינוף נמוך ומעט חובות בעייתיים. אנליסטים: "מציאות תמוהה"
בשבוע הבא יחלו הבנקים לפרסם את הד"וחות הכספיים לרבעון השני, אלו צפויים להראות חולשה מסוייימת בתוצאות, ואולם, אין עוררים על כך שמצב הבנקים בישראל טוב לאין ערוך בהשוואה לרוב הבנקים בחו"ל. הבנקים בישראל יציבים, המינוף שלהם נמוך והחשיפה שלהם לחובות בעייתיים גם כן נמוכה. אולם בכל הקשור למצב מניות הבנקים הנסחרות בשוק ההון – הסיפור שונה לחלוטין.
- רשמית: אושר חילוץ הבנקים בספרד
בתקופה האחרונה , על רקע המשבר הכלכלי וחולשת שוק המניות בכלל, ירדו מניות הבנקים בשיעורים קיצוניים, הרבה מעבר למה שאמור להשתקף ממצבם. כך בעוד מדד מניות הבנקים העולמי ירד בממוצע בשנה האחרונה בכ-20% , מניות הבנקים הישראליים צנחו בשיעור כפול.
"מניות הבנקים הישראלים נמצאות בין המניות החלשות ביותר במערכת הבנקאות העולמית בשנה האחרונה, וביצועיהן שווים לאלו של בנקים עם חשיפה לאג"ח ממשלתי בעייתי, מקורות מימון חלשים וצורך בגיוס הון", כך מציין דן הרוורד, אנליסט בכיר בדויטשה בנק, בסקירה שפרסם היום (ה').
ביצועי מניות הבנקים הישראלים, אומר הרוורד, תואמים באופן כמעט מושלם את אלו של הבנקים האירופיים, וזאת למרות שבאופן מעורר השתאות הבנקים הישראלים השיגו ביצועים טובים הרבה יותר על פני אלה של עמיתיהם האירופים. בדויטשה רואים בכך תופעה מעניינת ובעיקר תמוהה, בהתחשב בסביבה המאקרו-כלכלית הפחות בעייתית והמאזנים היציבים יותר של הבנקים בישראל.
הבנקים הישראלים נסחרים כעת במכפילים נמוכים– הן ביחס לבנקים דומים בשווקים המפותחים והן ביחס לרמות ההיסטוריות בארץ - מכפיל רווח של 6 לשנת 2012 לעומת מכפיל ממוצע של 10 בשווקים מפותחים. (מכפיל רווח הוא היחס בין שווי השוק של החברה לבין הרווח הנקי השנתי שלה. ככל שהוא נמוך יותר, החברה נחשבת אטרקטיבית – א.ר.).
בישראל הבנקים מגייסים פחות
לדברי הרוורד, מבנה המאזן והרווחיות של הבנקים הישראלים דווקא קרוב יותר לבנקים של ארה"ב ומדינות אסיה המפותחות מאשר לבנקים האירופיים. התופעה בולטת במיוחד אם מסתכלים על יחס ההלוואות/פיקדונות (כלומר, מקורות יציבים מפיקדונות קמעונאיים), מינוף נמוך, וחשיפה נמוכה לחוב ממשלתי בעייתי. למרות כל זאת, שווי הבנקים הישראלים דומה לזה של הבנקים האירופיים, והרוורד טוען כי תופעה זו היא בלתי סבירה, בהתחשב בחוזקם היחסי של הבנקים בישראל ובסוגי האתגרים השונים מאד עימם מתמודדות שתי מערכות הבנקאות הללו.
"זה באמת מצב קצת תמוה", אומר הרוורד ל ynet "אנחנו עדים כרגע להרבה כשלי שוק בכמה ענפים. לבנקים באירופה יש בעיות כמעט בכל סעיף בדו"חות, אבל בעיקר הבעיה היא חשיפה לאג"ח במדינות כמו ספרד פורטוגל וכו'. בישראל זה קיים מעט מאוד".
הבעיה המרכזית של הבנקים האירופים היא שאין להם מספיק פקדונות של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בהם לצורך פעילותם הפיננסית. הם נדרשים לגייס כסף בשוק ההון, אולם שוק האג"ח נסגר לאותם בנקים ולכן הבנק המרכזי האירופי התחיל להזרים כספים. ללא המהלך הזה המערכת הבנקאית שם היתה קורסת.
אולם בניגוד למגמה באירופה, לבנקים אצלנו יש עודף של פקדונות, הם לא נדרשים לגייס כסף וגם כשהם מבצעים גיוסי אג"ח זה לטווח בינוני-ארך, ללא לצורך ניצול מיידי.
הרוורד נותן המלצת קנייה למניות הבנקים כאשר השמות המועדפים על דויטשה בנק הם מזרחי, דיסקונט והפועלים, זאת למרות הציפיה כי תוצאות הרבעון השני שיציגו הבנקים יהיו דומים לתוצאות הרבעון הראשון ויכללו האטה בגידול האשראי, ירידה מתונה באיכות תיק האשראי וחולשה בהכנסות מעמלות.
לפנייה לכתב/ת 
