מישהו הפסיק את הזרם לחברת החשמל

כיצד הגיע משק החשמל למשבר של כמעט אפס רזרבות? הסיבות ל"בצורת החשמל" רבות ובמרכזן החלטות ממשלה שלא קוימו, ובעיקר החלטות ממשלה שגויות שעיכבו את פיתוח משק האנרגיה. אחת מהן הייתה ההחלטה להפריט את משק החשמל, באמצעות חקיקת חוק משק החשמל ב-1996 שאִפשר כניסת יצרני חשמל פרטיים. לאחר חקיקת החוק קבעה הממשלה יעד של ייצור חשמל פרטי של 20% מהיקף הייצור בארץ, עד 2005. בפועל, הייצור הפרטי עומד כיום על אחוזים בודדים בלבד.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הכול או כלום נגד הגרעין האיראני / איתן בן אליהו

ביזוי נשם בניחוח פצ'ולי / אסתר הרצוג

מחנק אשראי ותשתיות הוביל ל"בצורת" החשמל. ארכיון (צילום: שאדי מטר)

כדי להבטיח כניסת יצרני חשמל פרטיים, הובטחו להם הטבות מפליגות. בין השאר, חברת החשמל מחויבת לקנות מהם את כל החשמל שהם מייצרים. יצרני החשמל הפרטיים יכולים למכור את החשמל שהם מייצרים גם ללקוחות קצה בכל מחיר שיחפצו. יצרני החשמל הפרטיים מייצרים חשמל מגז טבעי שהוא הדלק הזול ביותר לייצור חשמל, בעוד תעריף חברת החשמל מבוסס על תמהיל דלקים הכולל בתוכו גם את הדלקים היקרים כגון מזוט, סולר, וחשמל סולארי, ולכן מובטחת להם רווחיות עצומה. באופן פרדוכסלי, ככל שחברת החשמל תשלם יותר עבור פחם, מזוט וסולר המהווים חלק מסל הדלקים שלה, כך יעלו רווחי יצרני החשמל הפרטיים. הצרכנים הפרטיים הקטנים ייאלצו לשלם את עלות הדלקים היקרים, והנה קיבלתם עוד מקרה של "סבסוד" הטייקונים על-ידי האזרחים.

משרד האנרגיה גם משקיע עכשיו סכומי עתק כדי לייבא גז טבעי נוזלי LNG, שמחירו פי שלושה לפחות ממחיר הגז הטבעי ממאגר "תמר" לחברת החשמל וליצרני החשמל הפרטיים. ככל הנראה, חברת החשמל וצרכני החשמל בארץ הם שישלמו את מחיר ה- LNG הגבוה, ואילו ליצרני החשמל הפרטיים יובטח גז טבעי במחירים נמוכים בהרבה.

מנעו מחברת החשמל לבנות תחנות כוח

מדו"ח מבקר המדינה על אסון השריפה בכרמל ומראיונות עם אנשי המקצוע בתחום עולה תמונה ברורה. למשרד האוצר יש אינטרס להביא למשבר בגופים ובחברות ממשלתיות, במטרה לדרדר את מצבם הכספי וכדי לאלץ אותם לבצע רפורמה. עיון במחקר שפרסם לאחרונה ד"ר אייל טבת מאוניברסיטת בן גוריון מעלה סיפור דומה גם ביחס למשבר במשק החשמל. עבודת המחקר שנשענה על ראיונות רבים עם בכירים במשרד האוצר ובמשק החשמל מלמדת על יד מכוונת במשרד האוצר הבונה משברים, מקשה, מכשילה ומאשימה בכל התחלואים את ההנהלה והעובדים.

טענות כאלו הושמעו על-ידי מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דוד ברודט: "למשרד האוצר לא אכפת שיהיה קצת משבר, ניתן להאשים בזה את ההנהלה ואת העובדים". ביחס לחברת החשמל טען מנכ"ל משרד התשתיות לשעבר, חזי קוגלר, "הבעיות הכלכליות של חברת החשמל הן בעיות יותר פוליטיות מאשר כלכליות". גם יוסף פריצקי, שר התשתיות לשעבר, טען ש"מביאים את חברת החשמל למשבר מכוון". פריצקי אמר שיש יד מכוונת באגף התקציבים באוצר לשבירת חברת החשמל, חונקים את החברה מבחינת אשראי ופיתוח, "ובמכוון גורמים לכך שהיא תיכשל בתפקידה על מנת להביא אותה למשבר ולפתור אותו".

הפרטה כאובססיה 

יש דרכים מספר להתמודד עם המחסור בחשמל. בשנים האחרונות ובאיחור ניכר יזמה הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל כמה תוכניות שנועדו לטפל במשבר הן בצד הביקוש (הסדרים ותעריפים) והן בצד ההיצע (רישיונות ייצור בטכנולוגיות שונות, כולל אנרגיה מתחדשת). נראה שפתרונות אלה הגיעו מאוחר מדי ותרומתם למשק החשמל קטנה מדי.

יצרו מחסור באופן שיטתי, לטובת היצרנים הפרטיים. ארכיון (צילום: ירון ברנר)

הפתרון הברור הוא הוספת יחידות ייצור על ידי חברת החשמל, אך פתרון זה מחייב מקורות כספיים ומשרד האוצר מסרב להזרים הון למטרה זו. מנגד, הרשות לשירותים ציבוריים לא אישרה העלאת תעריפים בשיעור שחברת החשמל דרשה. לעניין זה התייחס מנכ"ל חברת המחקר אקו אנרג'י, ד"ר עמית מור. לדבריו, בישראל קיימת "מדיניות עדכון תעריפים המאפשרת קיום משטר תעריפי מהנמוכים באירופה, דבר הגורם נזק לחברת החשמל ומונע את התפתחות התחרות במשק". המדינה גם סירבה להלוות כספים או להעניק ערבויות מדינה לחברת החשמל, דבר שייקר מאוד את הכסף שהחברה גייסה.

לשיטת הייבוש של משרד האוצר יש חיסרון בולט במקרה של משק החשמל. מהרגע שבו מונעים מחברת החשמל לבנות תחנות כוח חדשות, מעבירים למעשה את עמדת הכוח במשק החשמל מהממשלה ליצרנים הפרטיים. אלו יכולים לנצל את המחסור הצפוי בחשמל כדי להשיג הקלות רגולטוריות שיבואו על חשבון הציבור כולו. יצרני החשמל הפרטיים יכולים עתה לדרוש שינויים והטבות נוספות ולאיים, יחד עם הבנקים המממנים אותם, שאם הם לא יקבלו הטבות אלו, לא יקימו או לא יפעילו את תחנות הכוח הפרטיות, ואז ברור שיהיה מחסור בחשמל בעלויות עצומות למשק. הוסיפו לכך את אוזלת היד של הממשלה ומשרד האנרגיה בתחום הגז הטבעי, ותקבלו "בצורת" במשק החשמל. 

ההפרטה הפכה אצל מקבלי ההחלטות, ובעיקר במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, לאובססיה. היא השתלטה על מוחם, נראה שהם חושבים עליה כמאמינים אדוקים, סוג של פונדמנטליזם. הם דוחפים להפרטה ומבצעים אותה ללא קשר לכדאיות כלכלית, וכל האמצעים כשרים. את זה צריך לעצור.

אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il