"מהירות הורגת", ועוד 4 דעות קדומות ומסוכנות
בשבוע שבו נחשף כי רק חצי אחוז מהנהגים המעורבים בתאונה נהגו מהר מדי, וכי נהגים שומרים על מהירות הנסיעה גם כשמותר לנסוע מהר יותר, הזדעקו מומחים מטעם להפריך את הנתונים החדשים באמצעות סיסמאות מוכרות. ynet מביא לכם את חמשת המיתוסים הבולטים בתחום, ואת הסיבות להתעלם מהם בעתיד
ביום רביעי נחשף ב-ynet נתון מפתיע. על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פחות מ-0.5% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים ב-2011, נסעו במהירות גבוהה מהמותר. שלא במפתיע, הפרסום עורר מיד מומחי בטיחות שונים, שנזעקו להסביר כי מדובר בטעות, ולא יותר. המהירות היא אם-כל-חטאת, הזדרזו אותם מומחים להבהיר בכל ערוץ תקשורת. גם בציבור היו רבים שהתקשו לעכל את הנתון. הרי במשך שנים ארוכות הובהר להם כי מהירות היא הגורם העיקרי לתאונות, ואם רק יורדו מהכביש כל הממהרים, תינצל מדינת ישראל ממגיפת התאונות.
עוד בנושא מהירות נהיגה ב-ynet:
מהירות מעל המותר בחוק: 0.5% מהתאונות
העלאת המהירות המותרת, לא גרמה לנהגים להאיץ
מהירות מופרזת - גורם שולי לתאונות עם נפגעים
אלא שכמו בוויכוחים רבים בנושאי בטיחות בדרכים, האמת נחבאת אי-שם מתחת להררי דעות קדומות, חוסר דיוק ומיתוסים. לפניכם חמישה מיתוסים שכאלה בעניין מהירות, ולצדם כל הסיבות מדוע כדאי לכם לשכוח מהם. במהירות, כמובן.
1. "רק עבריינים ואופנוענים טסים"
לא, לא רק עבריינים מועדים ואופנוענים נוהגים במהירות מופרזת. האמת היא כי לפחות אחד מכל שני ישראלים עובר את המהירות המותרת. כך קבע סקר מהירויות ארצי, שפרסמה השבוע הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. על-פי הסקר, כ-49% מהנהגים נוסעים במהירות גבוהה מהמותר בדרכים מהירות, שבהן המהירות המותרת היא 110 קמ"ש. בדרכים בין-עירוניות חד-מסלוליות, נמדדו 70% מכלי הרכב כאשר הם נוסעים במהירות מופרזת.יש לציין כי על-פי סקר של הרשות, נהגים בעלי רמות השכלה והכנסה גבוהות נוטים לנהוג מהר יותר, בהשוואה לבעלי רמות השכלה והכנסה נמוכות. כיצד מסבירים את זה? ברשות אומרים כי "ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, (נראה כי) הנהגים חשופים יותר למידע וטיעונים סותרים על הקשר בין מהירות ותאונות דרכים". הסבר נוסף הוא כלכלי: "(יתכן כי) אין לעונשים כספיים כמו דו"חות, השפעה על בעלי הכנסה גבוהה".
ומה עם רוכבי אופנועים? רבים מהם אכן נוטים לעבור את המהירות המותרת. כך הם עצמם אומרים בסקרים, וכך עולה מאותו סקר מהירויות של הרשות לבטיחות. אלא שכדאי לזכור עוד נתון חשוב: בכ-75% מהתאונות בין מכוניות וכלי רכב דו-גלגליים, האשמה היא של הנהג. ומכונית שפוגעת באופנוע יכולה להרוג את הרוכב ללא כל קשר למהירות שבה הוא נוסע.
- עוד בנושא אכיפת מהירות ב-ynet:
מהירות מופרזת - אכיפה מופרזת?- הסיכוי להיתפס על מהירות בישראל - נמוך במיוחד
- אכיפה לא יעילה? המהירות בכבישים לא יורדת
2. "מהירות היא הגורם העיקרי לתאונות"
מומחי בטיחות ובכירי אגף התנועה טוענים כבר שנים ארוכות כי מהירות מופרזת היא הגורם העיקרי לתאונות. יש מי שאומרים שמהירות אחראית לכשליש מהתאונות, ויש אפילו מי שסבורים כי חלקה גדול הרבה יותר. ראש אגף התנועה לשעבר, ניצב אבי בן-חמו, הסביר בוועדת הכלכלה בעבר כי מהירות גורמת ללא פחות מ-60% מהתאונות. על מה מבוססות טענות אלה?ברשות לבטיחות אומרים כי מהירות היא אמנם גורם לתאונות, אך גם גורם-תורם לעבירות אחרות. למשל, מהירות יכולה לגרום לסטייה מנתיב או אי-ציות לרמזור. בערכה לנהגים שהפיצה הרשות בעבר נקבע כי "כל אירוע שהתרחש במהירות גבוהה יתכן שניתן היה למנוע, מכיוון שהקטנת מהירות מגדילה את היכולת לתקן. או כמו שאומרים אצלנו - אין תאונות במהירות אפס".
אלא שמול טענות אלה ניצבים נתוני רשמיים של מדינת ישראל, באדיבות הלמ"ס. ב-2011, עבירת מהירות מופרזת ביחס לחוק נרשמה ל-0.5% בלבד מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים. ביחד עם עבירת "מהירות מופרזת ביחס לנסיבות", נרשמו עבירות מהירות ל-3.5% מהנהגים. התמונה אינה שונה משמעותית בבדיקה של תאונות קטלניות: 6% לשני סוגי עבירות המהירות, ו-0.8% למהירות מופרזת ביחס לחוק.
עוד בנושא מצלמות מהירות ב-ynet
- מצלמות אכיפת מהירות: היכן הוצבו החדשות?
3. "מצלמות מהירות מנטרלות תאונות"
ברשות לבטיחות אומרים כי מצלמות מהירות - כמו אלה שהוצבו בחודשים האחרונים בישראל - גורמות להפחתה של עשרות אחוזים במספר התאונות וההרוגים. כך גם עולה ממחקרים בינלאומיים שונים, שנערכו בעשור הקודם. עכשיו, קראו את המשפט האחרון שוב: מחקרים שחלקם נערכו לפני 10 שנים ויותר, בהרבה מדינות, אך לא בישראל. ומה בדיוק המשמעות של כל זה?בעשור האחרון חלו הרבה מאוד שינויים בבטיחות. המכוניות בטוחות לאין שיעור, מערכי הטראומה יעילים מאי-פעם, טלפונים ניידים מאפשרים דיווח מיידי על תאונות ומקצרים את זמן הפינוי, וכמובן - גם תשתית הכבישים שופרה. אגב, אותם טלפונים ניידים גם מאפשרים למי שמעוניין בכך, למשל עברייני תנועה מועדים, לקבל התראה על מיקומי מצלמות ולהאט בזמן. מנגד, דווקא נהגים נורמטיביים, שעוברים רק במעט את המהירות המותרת, נלכדים בקלות.
כדאי גם להזכיר כי מומחי בטיחות נוהגים להסביר כי הצבת אלפי מצלמות מהירות בצרפת, הביאה לירידה של יותר מ-50% במספר ההרוגים בעשור הקודם. נתון נכון, אבל חלקי במקרה הטוב, ומאחז עיניים במקרה הרע. שכן הירידה נבעה מתוכנית לאומית שכללה צעדים רבים. למשל, תקציב אחזקת הכבישים הוכפל פי 10. לאחר יישום התכנית המקיפה, ירד בצרפת מספר ההרוגים למיליארד ק"מ - מדד מקובל לרמת הבטיחות - מ-15.4 בשנת 2000 ל-7.1 ב-2010. ואצלנו? בלי אלפי מצלמות, מספר ההרוגים למיליארד ק"מ ב-2010 היה זהה לזה שבצרפת.
אז האם יתכן שמצלמות המהירות החדשות מיותרות? האם בדק מישהו את יעילותן, לפני שהוחלט על השקעת העתק בהצבתן? את התשובה נדע רק בעוד כשנתיים לפחות, כאשר תסיים הרשות לבטיחות מחקר שיבדוק את יעילותן. שכן כפי שנחשף בעבר ב-ynet, למרות שהמדינה החלה לקדם את מערך האכיפה האלקטרונית עוד בשנות ה-90, במשרדי הממשלה לא נמצא תקציב למימון מחקר מקדים להערכת יעילותו. אתם קוראים נכון. השקעת מאות מיליונים לא הסתמכה על מידע רלוונטי.
4. "צריך להתאים מהירות לכביש"
גישת "אין כביש מסוכן, יש רק נהגים מסוכנים" קנתה אוהדים רבים, מאז הועלתה על-ידי מנכ"ל מע"צ בתחילת שנות ה-80. אלא שזה הזמן להזכיר את סקר המהירויות של הרשות לבטיחות, שמצא כי לפחות אחד מכל שני ישראלים עובר את המהירות המותרת. האם באמת כולנו נהגים מסוכנים, שפשוט ממתינים לתאונה? נראה כי הגישה הנכונה הפוכה מזו שרווחת במשרדי הממשלה: צריך להתאים את הכביש למהירות.שימו לב לעוד משהו שאומרים ברשות לבטיחות: "נוסף על כך שהמהירות המותרת צריכה להיות בטוחה, היא צריכה להיתפס כמהירות סבירה יחסית לתנאי הסביבה בעיני הנהג. (כלומר) היא צריכה להתאים לצפיות שמראה הדרך מעורר. באופן כללי, ככל שהמהירות המרבית המותרת תיתפס כראויה יותר, יותר נהגים יקפידו לשמור שמהירות נסיעתם תהיה המהירות המרבית המותרת".
תנו לנו להסביר את זה בעברית פשוטה: הנהג הממוצע אינו עבריין, והוא מתאים את מהירות הנסיעה שלו לתנאי הכביש. אם תיקבע מהירות שתתאים לתשתית, הנהג הממוצע לא יעבור על החוק. וזה גם הזמן להזכיר כי עבירת "מהירות מופרזת ביחס לנסיבות" אינה תמיד תוצאת טעות בשיקול הדעת של הנהג. לעתים היא נגרמת כתוצאה מליקויים בתשתית הכביש - למשל אספלט חלקלק, סימון דהוי, גיאומטריה שגויה ולכלוך. כל זה אומר שתשתית איכותית וחוקי מהירות הגיוניים, יועילו לבטיחות לא פחות - ואולי יותר - מאכיפה נוקשה.
5. "העלאת המהירות תגרום לתאונות"
זוכרים את סקר המהירויות של הרשות? אחד מממצאיו עשוי להפתיע אתכם: העלאת המהירות המרבית בכמה כבישים בינעירוניים בשנה שעברה, לא גרמה לנהגים להגביר את מהירות הנסיעה, ולא שינתה את המהירות הממוצעת באותם כבישים. הממצאים תואמים את תחזית משרד התחבורה, לפיה העלאת המהירות המותרת לא תשפיע משמעותית על מהירות הנסיעה בפועל, ולא תפגע ברמת הבטיחות.יש עדויות לא מעטות לכך שמהירות גבוהה אינה מובילה בהכרח לאסון בטיחותי. בגרמניה, שבה יש כבישים ללא כל הגבלת מהירות, רמת הבטיחות טובה משמעותית מאשר בישראל. מספר ההרוגים למיליארד ק"מ היה שם 5.2 בשנת 2010, לעומת 7.1 אצלנו. יש כמובן הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על בטיחות, אבל הניסיון הגרמני מלמד שמהירות גבוהה יכולה להתקיים בשלום עם רמת בטיחות טובה.
ותרשו לנו להזכיר דברים שאומרים בעניין במשרד התחבורה: כבישים מהירים וכבישים בין-עירוניים דו-מסלוליים חייבים להיות מתוכננים בסטנדרט גבוה, "ולפיכך המהירויות המותרות בהן צריכות להיות גבוהות". למעשה, במשרד מבהירים כי העלאת המהירות המרבית המותרת לא תפגע בבטיחות, כל עוד הכבישים מתוכננים לרמת בטיחות גבוהה.
אז מה בעצם למדנו על מהירות?
בואו נסכם בקצרה את מה שלמדנו מחמשת המיתוסים בעניין מהירות:
- ברשות לבטיחות אומרים כי "אין תאונות במהירות אפס"? הם כנראה צודקים. אלא שלצערם של מומחי הבטיחות, מכוניות דווקא נוטות להימצא במצב של תנועה.
- מאחר שמכוניות נוטות לנוע, מהירות תמיד תשפיע על הבטיחות. אפשר לקבוע שהמהירות המרבית בישראל תהיה 20 קמ"ש, או שאפשר להתאים את התשתית למהירות שנהגים יכבדו.
- מהירות מחמירה את תוצאות התאונה, ואת החוק צריך לאכוף. האם זה מצדיק את תוכניות המדינה להתקין 200 מצלמות מהירות בשנים הקרובות? סביר להניח שלא. אבל זה ללא ספק הפתרון הנוח והכלכלי ביותר למדינה.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg)
