ארה"ב: נדע אם איראן תעשה צעד "פורץ דרך"

כשברקע העיסוק הער שוב באפשרות של תקיפה באיראן, אמר אמש (יום ו') דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, כי ארצות הברית עודנה מחזיקה בדעה שיש לדבוק במסלול הסנקציות כדי לשכנע את טהרן לזנוח את תוכנית הגרעין שלה. הוא אמר כי וושינגטון מקיימת תיאום הדוק עם ישראל, והבטיח שאם איראן תגיע ל"פריצת דרך" גרעינית - ארה"ב תדע זאת.

עוד חדשות ב-ynet:

• בחזרה לבתים שעלו באש: "שום דבר לא נשאר"
• המאמנות בחיג'אב, הבגד מסבתא. מצרית בלונדון
  

"אני יכול לומר לכם שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתינו בישראל בנושא הזה", אמר קרני בתדרוך לכתבים. "אנחנו חולקים מידע באופן שגרתי, וחולקים גם הערכה בנוגע לשאלה איפה נמצאת איראן, מה היכולות שלה ואיך נראים לוחות הזמנים". הוא הוסיף: "לא אתייחס לדיווחים על הערכות מודיעיניות, אבל אני יכול לומר לכם באופן כללי שאנחנו מסכימים במידה רבה מאוד בנוגע לשאיפותיה של איראן ולתוכנית הגרעין שלה". הוא אמר גם כי ארה"ב דבקה בסנקציות על איראן ופועלת יום-יום לאכיפתן.

דובר הבית הלבן אמר כי ארה"ב מאמינה שיש עדיין זמן ומרחב לצעוד במסלול הסנקציות, "דרך הפעולה הטובה ביותר כדי להבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני". עם זאת הוא הדגיש: "איננו מסירים אף אופציה מהשולחן, ואנחנו מתייעצים עם בעלי בריתנו כל העת בנוגע למצב באיראן בכל הקשור לתוכנית הגרעין. כמו כן יש לנו עיניים על תוכנית הגרעין, ונדע אם איראן תעשה צעד 'פורץ דרך' כפי שמכנים זאת לעבר השגת נשק גרעיני".

נשיא ארה"ב אובמה. "אחרי נובמבר יהיה קשה יותר לשכנע אותו"(צילום: AFP)

ברוס ריידל, מי שהיה במשך עשרות שנים בכיר בסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA) ובבית הלבן לענייני המזרח התיכון, העריך אמש בשיחה עם ynet כי חלון ההזדמנויות הפוליטי והביטחוני של ישראל לתקוף באיראן הוא בחודש אוקטובר, לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו ב-6 בנובמבר. הוא אמר גם כי אחרי הבחירות יהיה קשה יותר לשכנע את אובמה לתקוף באיראן, וכי ייתכן שלאחר הבחירות תשוב לשיח האמריקני האפשרות של "הכלה" - כלומר השלמה עם האפשרות של איראן גרעינית.

"זו הפתעת אוקטובר קלאסית", אמר ריידל ל-ynet על האפשרות של תקיפה, "בכירים אמריקנים ישובו ויבקרו עד אז בישראל במאמץ לנסות

לשכנע (את נתניהו שלא לתקוף, יב"ח) ולהרוויח זמן. תקיפה ישראלית לפני הבחירות היא חלום הבלהות של הנשיא אובמה". "הפתעת אוקטובר" הוא ביטוי שגור בפוליטיקה האמריקנית, והכוונה בו היא לאירוע מפתיע מכל סוג שהוא שמתרחש באוקטובר, חודש לפני הבחירות, ומשפיע באופן משמעותי על הבחירות, שהן תמיד בתחילת נובמבר.

ריידל שירת עשרות שנים ב-CIA בתפקידי שטח במזרח התיכון ובהמשך בתפקידים בכירים יותר. הוא היה אחראי על דסק המזרח התיכון בבית הלבן בממשל ביל קלינטון ובתחילת ממשל ג'ורג' בוש הבן. הוא נוהג לייעץ מעת לעת גם לנשיא הנוכחי ברק אובמה בנושאים הקשורים למזרח התיכון.

ריידל, כיום חוקר בכיר במכון "ברוקינגס", מתנגד בעצמו נחרצות לתקיפה צבאית באיראן, גם אם משמעות הדבר היא הפיכתה למדינה גרעינית. לדבריו, נתניהו מבין שהולך וגובר הסיכוי שאובמה ייבחר בעוד שלושה חודשים לכהונה שנייה כנשיא, "ואחרי נובמבר יהיה קשה יותר לשכנע אותו לתקוף".

בכיר ה-CIA לשעבר מעריך כי אובמה אינו מוכן לתקוף באיראן בחצי השנה או בשנה הקרובה, וייתכן כי הוא אינו מוכן לתקוף באיראן כלל. לדברי ריידל, גם לא ברור כלל שעמדתו של מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, תהיה שונה אם ייבחר לנשיא. "האופציה של הנשיא אובמה היא להמשיך במדיניות של ביצוע חבלות, סנקציות ודיפלומטיה, והוא מוכן להתנהל כך לאורך זמן".

ריידל אומר כי נתניהו וברק יודעים שהסתיו הוא חלון ההזדמנויות שלהם. "תקיפה ישראלית באוקטובר תעמיד את אובמה במצב פוליטי קשה. הוא לא יוכל להרחיק את עצמו מתקיפה ישראלית ערב בחירות, ויצטרך לגלות תמיכה, כי רומני והרפובליקנים יתמכו בישראל. הממשל לא רוצה את התסריט הזה כלל".

נתניהו עם ברק והרמטכ"ל גנץ. הקלפים קרובים לחזה(צילום: דובר צה"ל)

גורמים בי-ם: "משחק פוקר בין ישראל לארה"ב"

בינתיים, בצמרת המדינית בישראל חלוקות הדעות סביב השאלה אם ההדלפות מפי גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים נועדו להכין את דעת הקהל הישראלית לפעולה צבאית ישראלית, או שמא מדובר בניסיון להלחיץ את ארה"ב כדי שתפעל בעצמה. גורמים בכירים ציינו כי שר

הביטחון אהוד ברק הוא הדוחף באופן הנמרץ ביותר לפעולה באיראן, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו עודו מסויג ומתלבט כיצד לנהוג. פקיד ישראלי המעורה בסוגיה האיראנית אמר כי "ברק דוחף לפעולה ומערכת הביטחון משקיעה מיליארדים כדי להתכונן לפעולה צבאית ישראלית".

גורמים מדיניים אמרו כי "אין ספק שגם האמריקנים משחקים במגרש התקשורתי בישראל. הם בהיסטריה וחוששים מאוד מפעולה ישראלית לפני הבחירות. יש כאן משחק פוקר מהמדרגה הראשונה בין ישראל לארה"ב והמערב. נראה מי ימצמץ ראשון. ישראל רוצה שכולם יהיו בלחץ".

בתוך כך, בישראל עוקבים בעניין אחרי תנועת הכוחות האמריקניים במפרץ הפרסי. "אני לא יודע מה תהיה ההחלטה האמריקנית", אמר בכיר בירושלים המעורה בסוגיה האיראנית, "אבל הם מרכזים כוחות, כולל נושאות מטוסים ושולות מוקשים. הם מאותתים בשקט בשקט שוושינגטון רצינית בכוונותיה למנוע איראן גרעינית".

בכיר במשרד החוץ ציין כי בישראל יש גם מי שמאמין שאובמה עשוי לפעול עוד לפני הבחירות. "עתודות הנפט של ארה"ב בשיא של כל הזמנים, ויש יותר ויותר כוחות אמריקניים במפרץ. יש בארה"ב מושג ששמו 'הפתעת אוקטובר'. אין לדעת מה יחליט אובמה, אך יש אפשרות להפתעות אמריקניות בחודשים הקרובים".

הנגיד: נערכים לאפשרות של משבר בגלל תקיפה

בצמרת הישראלית ניטש גם ויכוח לגבי עמדתו האמיתית של שר הביטחון ברק. "אצל ברק אי אפשר לדעת אף פעם מה הוא באמת חושב", אומר שר בשמינייה. "הוא מדבר בשני קולות לפחות. מצד אחד, הוא מייצר לעצמו אליבי להתנגדות בגלל התנגדות הצבא, ומצד שני הוא מצטייר כמי שדוחף לפעולה. אף אחד לא יודע כיצד הוא יצביע בשעת אמת. פשוט לא יודעים. ברק חכם מהרבה אנשים אחרים שמקבלים החלטות, ולכן הוא משחק משחק כפול".

נשיא איראן אחמדינג'אד. האמריקנים מדברים על תיאום הדוק(צילום: AP)

בכירים בירושלים מתחו השבוע ביקורת חריפה על הקו האדום של האמריקנים בנוגע למתקפה: "לא נאפשר לאיראן להיות 'מדינת סף', אך האמריקנים מאפשרים בעת הזו לאיראן להתקדם בפיתוח אורניום מועשר. זה קו אדום אומלל. האיראנים התקדמו דרמטית בחודשים האחרונים".

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר אמש ל"אולפן שישי" כי בנק ישראל גיבש תוכניות להתמודדות עם משבר כלכלי גדול שעלול לפקוד את ישראל בעקבות תקיפה באיראן. "קשה להעריך איך יתפתח בדיוק תסריט של מלחמה רחבה, שעלול להיות קשה מאד להתמודדות", אמר הנגיד, "נצטרך להיות ערוכים לטפל בכל ההשלכות. אנחנו נערכים לכל מיני משברים וגם למשבר גדול, למצב ביטחוני הרבה פחות טוב".

כשנשאל על האפשרות שתקציב הביטחון לא רק שלא יקוצץ אלא יידרשו לו גם תוספות, על רקע תקיפה אפשרית באיראן, אמר הנגיד פישר:

"האחריות העיקרית של כל מדינה היא לשמור על ביטחונה, ואם יש צורך להוציא יותר כסף על ביטחון המדינה, אז נצטרך פשוט לעשות את זה ולשלם עבור זה".

על ההשלכות הכלכליות האפשריות של תקיפה באיראן אמר פישר כי קשה מאוד לדעת מה הן יהיו: "אפשר לתאר מצב של מלחמה רחבה, שיכול להיות מאוד קשה להתמודד איתו. אנחנו פשוט בכל דבר נצטרך להיות ערוכים לטפל בהשלכות. אנחנו נערכים לכל מיני משברים ואנחנו נערכים למשבר גדול, למצב ביטחוני הרבה פחות טוב".