ריבקין הבאה: "המאמנת בודקת מה אני אוכלת"

בגמר האולימפי בהתעמלות אמנותית מתמודדת אחר הצהריים (יום א') נבחרת הבנות של ישראל, ובבית הספר להתעמלות אמנותית בבאר-שבע צופות מקרוב הנערות הצעירות שמתאמנות שם בתקווה שיום אחד חלומן יתגשם וגם הן יוכלו לייצג את ישראל באולימפיאדה. לאחר שהמתעמלת נטע ריבקין הגיעה למקום השביעי בקרב רב, המוטיבציה בקרב הבנות גוברת.

"זה מאוד מעניין ונותן לך חשק להתאמן ולהתקדם", אמרה ל-ynet פולינה אנשטיין, מתאמנת בבית הספר מכבי דרום בבאר-שבע. לדבריה, היא צופה בתחרויות באולימפיאדה עם אמה סופיה, אף היא מתעמלת אמנותית. "אני מקווה שישראל תשיג מדליה, והיא עוד תשיג", המשיכה פולינה וסיפרה על שגרת האימונים הקשים, ארבע שעות ביום.

"ביום הולדת המאמנת לא מרשה להביא עוגה, רק פירות". ריבקין(צילום: רויטרס)

"מותחים אותנו חזק לשפגטים, והמאמנות עושות הכול בשבילנו כדי שנצליח. הן נותנות הכול". לדבריה, "באימון רגיל אנחנו רצות 20 סיבובים באולם ספורט, שמים משקולות על הידיים והרגליים. אחר כך קופצים בחבל ואז מתחממים. מותחים אותנו, עושים הנפות ואז עובדים על אלמנטים". היא הוסיפה כי "יש גם מחנות אימונים, שם מתאמנים גם יותר משמונה שעות ביום".

בית הספר להתעמלות אמנותית מכבי דרום החל לפעול ב-1994 וכיום כבר כ-400 בנות מגילאי 3.5-17 מתעמלות בו. בנוסף לשגרת אימונים נוקשה המתעמלות נאלצות להקפיד על דיאטה. "אסור לאכול מתוק. אסור לנו לאכול המון דברים. ביום הולדת המאמנת לא מרשה להביא עוגה, רק פירות", ציינה פולינה, "לפעמים המאמנת שלי באה הביתה, כי היא חברה של אמא שלי, ומסתכלת על מה שאני אוכלת".

לא משקיעים בארץ: "התעוררו מאוחר, וחבל"

פולינה סיפרה כי היא מתאמנת מגיל קטן, אחרי שראתה מתעמלת עם סרט, "בכיתי לאמא שתשלח אותי לשם". על החלום שלה סיפרה: "אני ממש רוצה ללכת לאולימפיאדה, לאליפות ישראל. זה החלום שלי. אני רואה את נטע ריבקין והמתעמלות האחרות ורוצה להיות כמוהן. בארץ לא ממש משקיעים בספורט הזה. באולימפיאדה יש בנות טובות כמו נטע שלא רואים אותן פה בארץ. ברוסיה מסתובבים בכל רחבי הארץ רק כדי לחפש מתעמלות טובות. פה לא".

גם האם סופיה מסכימה: "בארץ לא משקיעים בספורט הזה מספיק. זה לא ממש ברמה. התעוררו מאוחר וחבל. אני רואה המון בנות עם פוטנציאל וחבל שהמדינה לא משקיעה בהן".

זכתה בתחרויות ברחבי העולם. ויקה דונייבסקי(צילום: palhegyi)

גם ויקה דונייבסקי, בת 12, סבורה שהמדינה לא משקיעה מספיק. "זה לא כמו בארצות אחרות כמו רוסיה. שם מתחילים להתאמן מגיל 4 והאימונים מאורגנים יותר. יש להם יותר ניסיון". גם ויקה, שמתאמנת מגיל 8, סיפרה שהיא הייתה מאוד רוצה להגיע לאולימפיאדה, "כדי להיות טובה צריך להשקיע, להתאמן קשה וללכת להרבה תחרויות". לדבריה, "כבר זכיתי במקומות ראשונים בתחרויות ברחבי העולם, בהונגריה, במונטנגרו, לטביה, בולגריה, גם בבינלאומית באשדוד זכיתי בשנה שעברה".

חוג ההתעמלות בתל אביב. "העניין הוא רצון והתמדה"(צילום: מוטי קמחי)

צפייה משותפת בגמר האולימפי(צילום: מוטי קמחי)

היא הסבירה כי בחרה בהתעמלות האמנותית כי זה ספורט יפה, "וכי אפשר להתבטא גם בריקוד וזה גם ממש כיף. אפשר לבטא את הרגש". גם היא שומרת על דיאטה, "אסור להשמין. אסור לנו לאכול ממתקים. גם לחם לא ממש מותר, חטיפים. אפשר לאכול סלטים, ירקות ופירות ובשר. אני כבר התרגלתי אז זה כבר יותר קל לי".

גם בסניף מכבי תל אביב הפסיקו המתעמלות הצעירות את אימונן כדי לצפות יחדיו בנבחרת הלאומית של ישראל. "אני מתאמנת מאז שהייתי ילדה קטנה באזרבייג'ן ומאמנת מאז גיל 14", סיפרה ילנה זליגמן, מאמנת נבחרת מכבי. "ישראל

משתפרת משנה לשנה באופן ניכר. מרגישים את זה. גם היחס של הבנות לאימונים משתנה והרצון שלהן רק גדל וגדל".

לדבריה, "כל ספורט הישגי מביא את הילד לאורח חיים יותר מאורגן. ככל שהילד נמצא יותר במסגרת, יותר טוב לו. ככה למשל הבנות כאן שמתאמנות חמש שעות ביום יודעות שנשאר להן רק שעה להכין שיעורים ובשעה הזאת הן יכינו שיעורים ולא יישבו מול הטלויזיה או מול המחשב.

"העניין כאן הוא רצון והתמדה, ושהספורטאי יבין שאם הוא רוצה, הוא יעשה בשביל זה ולא יחלום במיטה. למיטה צריכים להגיע רק כשכבר אין כוח אחרי אימון ולהתרסק עליה", סיכמה.