סובלים מכאבי ראש? נסו להפסיק ללעוס מסטיק
מסטיק - זה מה שגרם לג' להתפתל מכאבי ראש חודשים ארוכים, לרוץ בין רופאים וליטול משככי כאבים. במרפאת שיניים התברר כי המקור לכאב הוא לעיסת מסטיק. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסביר איך מטפלים בפעילות יתר לעיסתית
מסע הייסורים של ג,(35) ,' מהנדסת מחשבים מהצפון, התחיל לפני קצת יותר משנתיים. "זה היה ערב פסח", היא מספרת. "נתקפתי בכאבי ראש ופנים שלא דמו למה שאי פעם קרה לי. כאבו לי הלסת העליונה, האוזן, האף. הרגשתי כאילו חופרים לי מבפנוכו. רק בתגבור של שני אופטלגין יכולתי לשבת עם כולם בליל הסדר".
קראו עוד על כאבי ראש:
- מיגרנה או סתם כאב ראש? איך מבדילים ומטפלים
מאותו יום, לדבריה, כאב לה ללא הפוגה. "לא היה רגע שהכאב הניח לי. הלכתי לישון איתו והתעוררתי איתו, הוא לא זז ממני לשנייה, זה היה גיהינום." בתחילה הסתפקה ג' במשככים קלים יחסית, אך תוך חודש עברה להשתמש ב'ארטילריה כבדה' בהרבה: "התחלתי את הבוקר עם סוג משככים אחד, במשך היום עברתי לאחר - בקיצור, הפכתי לבית מרקחת מהלך," היא אומרת.
בשלב מסוים פנתה לרופא המשפחה, שהציע שתיגש לבדיקת רופא שיניים. "כך עשיתי, אך לא נמצאה שום בעיה שממנה יכול לנבוע כאב הראש." וכך חלפו להם הימים והכאב רק הלך והתקבע. מיואשת, חזרה ג' לרופא המשפחה שהפנה אותה למומחה אף-אוזן-גרון".עברתי אצלו צילומים של מערות האף והסינוסים, נבדקתי עם אנדוסקופ ולא עלה שום ממצא."
כמות המשככים שנטלה ג' עלתה. "כבר לא ידעתי מה יהרוג אותי קודם, כאבי הראש או תופעות הלוואי של הכדורים שבלעתי." ג' המיואשת החליטה להיעזר בשירותי הרפואה המשלימה. "עברתי התנסויות טיפוליות בשיאצו, בניקוי מרעלים, שינוי תזונתי שהוציא לי מהתפריט מוצרי חלב, עגבניות, שוקולד, קפה וכו.' בשלב מסוים אפילו נסעתי לאמירים, ושם עברתי דיאטת נוזלים. רזיתי - אבל לכאב הראש זה לא הזיז. הייתי כבר משוכנעת שיש לי גידול בראש."
לועסת עשר שעות ביממה
כמוצא אחרון המליץ לה רופא המשפחה לפנות לפסיכולוג. "כבר בחנתי את מידת ההתאמה עם מישהו וקיוויתי שהוא יוכל להושיע אותי, אבל בעקבות שיחה מקרית עם נוסעת במונית החלטתי לפנות למרפאת פנים ולסתות בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב." שם שאל אותה הרופא שאלה מפתיעה: האם את לועסת מסטיק?
"בעשר השנים האחרונות אני לא זוכרת את עצמי בלי מסטיק בפה לפחות עשר שעות ביממה, לפעמים גם יותר," מודה ג.' "זה התחיל כשהפסקתי לעשן, המשיך בדיאטות אחרי הלידות והפך למנהג. אפילו בחתונה שלי הייתי עם מסטיק בפה."
אחרי בדיקה ידנית ופשוטה אבחן הרופא בקלות את הבעיה שגרמה לכאב. לא תאמינו: לעיסת יתר של מסטיק. "הוא שלח אותי לפיזיותרפיה ותוך שני טיפולים כאבי הראש חלפו," מתארת ג.' "לא האמנתי למזלי הטוב. זה היה מדהים. כאב עז כל כך, שרופאים רבים כל כך חיפשו את המקור שלו ולא מצאו - נגרם כולה ממסטיק."
שליש סובלים מכאב
לתופעה שממנה סבלה ג' קוראים פעילות יתר לעיסתית. מסביר ד"ר אפרים וינוקור, אחראי מרפאת פנים ולסתות בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב: "התופעה מתרחשת בגלל הפער בין היכולת הפיזיולוגית של מפרק הלסת לשאת כוח לבין הכוח החיצוני המופעל עליה.
"כלומר, נוצר חוסר איזון בין מערכת הלעיסה, שאינה חזקה דיה, לבין לעיסת היתר, נניח של מסטיק. במקרה כזה מופעל לחץ על מפרק הלסת ועל השרירים ומתפתח כאב שמקרין לפנים ולאוזן.
"כאשר פעולת הלעיסה עוברת את סף הסיבולת הפיזיולוגית, המערכת מתחילה להיפגע ולהראות סימני מצוקה. הכאב העמום מתעצם והופך לכאב חריף וכרוני שגורם להפרעה ניכרת באיכות החיים."
הביטוי לתופעה, לדבריו, הוא כאב ראש ו/או פנים שלעיתים מתגבר בזמן לעיסה, נשיכה, פיהוק ואפילו בדיבור.
לדברי ד"ר וינוקור, פעילות יתר לעיסתית היא תופעה שכיחה. "ממחקרים עולה של75%- מכלל הנבדקים יש לפחות תסמין אחד המעיד על הפרעה תפקודית במערכת הלעיסה, ול33%- מביניהם יש לפחות תסמין כאב אחד. התופעה שכיחה בקרב בני נוער ומאפיינת יותר נשים בגיל הפוריות."
אגב, לא רק לעיסת מסטיק עלולה לגרום לתופעה זו. גם מציצת אצבע, פיצוח אגוזים, פיסטוקים ושקדים, כסיסת ציפורניים והשענת הראש על פנים כף היד.
"רק אלינו למרפאה פונים בכל שנה מאות רבות של מטופלים חדשים, שמגיעים אחרי שנים ארוכות של סבל," מתאר ד"ר וינוקור. "מרביתם, אם לא כולם, הסתובבו לפני שהגיעו אלינו בין רופאים שונים וחלקם אף עברו טיפולי שיניים מיותרים ויקרים, לשווא."
אז שנפסיק ללעוס מסטיק?
"לא בהכרח. אחד יכול ללעוס 23 שעות ביממה, אבל הוא לא ייפגע כיוון שבמערכת הלעיסה שלו יש שרירים חזקים ועמידים ללחץ. לעומתו אחר ילעס שעתיים, אבל בגלל שריריו החלשים, מערכת הלעיסה שלו לא תוכל לשאת את כוחות הלעיסה המופעלים עליה."
חוזרים להרגלים הרעים
"הטיפול בפעילות יתר לעיסתית פשוט וזמין, אבל הבעיה היא בחוסר מודעות של הרופאים, כולל חלק מרופאי השיניים עצמם והשינניות, לבעיה," אומר ד"ר וינוקור.
הטיפול לדבריו כולל מנוחה למערכת על ידי הגבלה מכוונת של פעילות הלעיסה, מודעות להרגלים אוראליים מזיקים והימנעות מהם, וטיפול פיזיותרפי הניתן במכונים הראשיים של קופות החולים.
"כל פיזיותרפיסט שעוסק בתחום הלסת נתקל במציאות של תת-אבחון של הבעיה הזו," אומרת מיכל ליבלינג, ראש תחום פיזיותרפיה של מפרקי הלסת במכבי שירותי בריאות. "אליי כבר הגיעו מטופלים אחרי שעברו סי-טי ראש ו,MRI- נשלחו לפסיכיאטר ואף נטלו פרוזאק. כולם נדהמו לגלות כמה פשוט הפתרון לבעיה ארוכת השנים שלהם.
"הם עוברים אצלי אבחון ידני, כולל תשאול לגבי הרגלי אכילה ולעיסה. אני בודקת אם מקור הכאב נובע מהמפרק או מהשריר, דבר שמשנה את הטיפול. בהמשך עובר המטופל הרפיה של השריר המכווץ בעזרת חום המופק דרך אולטרסאונד, כריות חום, עיסוי ומכשור חשמלי נוסף.
"ואז נכנסת לפעולה תנועה שאני מפעילה מחוץ לפה ובתוכו, שמטרתה לשחרר את הלסת. אחרי מספר קטן של טיפולים, גמישות השריר והטווח שלו מתחדשים.
"במקביל, מתחייב המטופל לתרגל בבית ולשנות את הרגלי האכילה שלו. בסיום סדרת הטיפולים כולם חשים כאילו שוחררו ממלחציים שהידקו את מפרק הלסת והסבו להם כאב רב. למרות זאת כ10%- מהם חוזרים להרגלים הישנים הרעים שהביאו אותם אלינו, והם נאלצים לשוב לסבב טיפולים נוסף".
לפנייה לכתב/ת 
