4 הבעיות שמקשות עליכם לרזות - ופתרונות
אתם סופרים קלוריות באדיקות, לא נוגעים במה ש"אסור" ויורדים במשקל. אבל עם הזמן היכולת שלכם להתמיד בדיאטה נשחקת - והקילוגרמים חוזרים, עם ריבית. הנטורופתית רעות בר-לב מסבירה כיצד ניתן להצליח בתהליך ההרזיה בצורה טבעית - בלי לספור קלוריות
אנחנו משקיעים את מיטב כספנו והאנרגיות שלנו בציפייה שהדיאטה הזו תהיה האחרונה, ובכל פעם ומתאכזבים מחדש מחוסר ההצלחה ומחוסר היכולת לשמור על משקל תקין לאורך זמן. במקום להחליף בכל פעם תפריטים ושיטות כדאי להכיר את ההרזיה הטבעית, בהתבסס על רפואת הרמב"ם, המציעה פתרונות שונים ועמוקים יותר, לעומת שאר הדיאטות, ומטפלת בשורש הבעיה.
לרדת במשקל בלי דיאטה? זה אפשרי:
סטרס זה משמין: 10 כללים שיעזרו לכם להירגע
דיאטה חדשה: לאכול בלי הגבלה - ולרדת במשקל
13 סודות להרזייה - שהדיאטניות לא מספרות לנו
השמנה נובעת מצריכה קלורית גבוהה ואילו הרזיה וגוף חטוב הם תוצר של תזונה בכמות ובאיכות הרצויה. עם זאת, מגוון רחב של דיאטות מקדישות את מירב מאמציהן לתפריט הנכון ולא להבנת הסיבה לחוסר יכולתנו להצליח או להתמיד בדיאטה. ההתייחסות להגבלה קלורית וההיצמדות לתפריט דיאטה רק מגביר את תחושת התסכול והפגיעה בדימוי העצמי.
"כוח שריר" הוא מונח שאני משתמשת בו על מנת להמחיש את יכולתנו (הזמנית או בכלל) להתמיד בתפריט דיאטה לאורך זמן. חישבו רגע על כל שריר בגוף. כמה זמן הוא יכול לשאת מאמץ? כך גם "שריר" הדיאטה שלנו. תחילה ישנו איבוד כוח קל, סטיות קלות בתפריט, ביס מקינוח, ארוחה "קטנה" לא בריאה שהתגנבה לה. אך לבסוף אין לנו כבר יכולת עמידה בכלל ואנחנו חוזרים לאכילה מרובת קלוריות, תשוקות בלתי נשלטות ופגיעה במוטיבציה ובהערכה העצמית. כמו השריר כך גם אנחנו כושלים לבסוף בניסיון להיצמד לתפריט, ללא התייחסות לסיבות אשר הובילו אותנו לאכילה המרובה.
אם כן, הפתרון להרזיה על פי הגישה המסורתית, אשר מתייחסת לאדם כמכלול של גוף ונפש ודוגלת להבין אותו, היא לבדוק למה קשה לנו ואנחנו לא מצליחים? במקום הענשה עצמית, פגיעה בהערכה ורגשות אשם היא מנחה אותנו לחפש את החמלה, את אותם מקורות ומערכות שמובילים אותנו לאכילה מרובה. מהן, אם כן, הסיבות המובילות?
1. התקופה הזו בחודש: רעב הורמונלי
ישנן נשים אשר אישיותן משתנה במהלך החודש, לפני הווסת ואחרי הווסת. בחצי החודש שאחרי הווסת הכול מתנהל כשורה: הן מצליחות לאכול בכמות הנכונה, להרגיש טוב ולהיות טובות וסובלניות. בחצי חודש שלפני הווסת הן הופכות לפצצת זמן מתקתקת, כל דבר ולו הקטן ביותר מוציא אותן משלוות נפשן, התפרצויות זעם ובכי שאיבדו כל פרופורציה, רעב ענקי ותשוקות בלתי נשלטות בעיקר לשוקולדים ולפחמימות, עייפות ותשישות גופנית ועוד מגוון של תסמינים.
האשמה, היא, כמובן, לא באותן נשים שמשתייכות לקבוצה זו, אלא במערכת ההורמונלית, שאם נצליח לאזן ולהזין אותה הסיכוי שלנו לרזות יוכפל. למזלנו ישנם צמחי מרפא יעילים ומוכחים לטיפול בתסמונת הטרום ווסתית. אחד מהם, VITEX, הוא בעל השפעה ייחודית על המערכת ההורמונלית דרך ההיפותלמוס ושיפור פעילות בלוטת יותרת המוח, דבר הגורם להגברת הפרשה של LH והפחתת ה-FSH, שמשמעותה שיפור משמעותי עד העלמתם לחלוטין של תסמיני התסמונת הטרום ווסתית. היתרון הבולט של הצמח הוא השפעתו המזינה את המערכת, הגורמת לכך שגם לאחר צריכתו התסמינים אינם חוזרים. משך השימוש נע בין שלושה חודשים לשנה.
2. השמנה "תורשתית" ואכילה רגשית
לא פעם שמעתי את המשפט "אין מה לעשות, יש לי נטייה להשמנה". הדבר הראשון שעולה במחשבותינו הוא שמדובר במטען גנטי מקולקל שירשנו מהורינו. אולם המשמעות הגנטית להשמנה היא זניחה בהרבה מהמשמעות של תכונות נרכשות וסיגול הרגלי תזונה במהלך חיינו, עוד מילדותנו בבית ההורים.
תנסו לחזור מעט אחורה, לילדות. לא חשוב אם נולדתם לאם פולניה או עירקית, בכל פעם בה בכיתם רוב הסיכויים שזה התפרש כצורך במזון - מה שהוביל לכך שמיד קיבלתם בקבוק. תוסיפו לכך את העובדה שכל אמצעי היה לגיטימי כדי שנאכל (החל מ"ציפור" ועד "אווירון") ואת החשיבות בכך שנסיים מהצלחת ("אם לא תסיים את האוכל אין טלוויזיה, אין חברים ולא הולכים ללונה פארק") - וקיבלתם את התשובה.
הורינו, כמובן, לא אשמים. הם למדו זאת מהוריהם וכך נוצרה שושלת שלמה, דורות רבים של הרגלים שגויים. עם זאת, אנו פוסעים בדרך של התמודדות עם מצבים רגשיים בעזרת תזונה. אם נשלב בתזונה רכיבים אשר תומכים ומשפרים את תפקוד מערכת העצבים (למשל, אבוקדו המכיל טריפטופן ודגי ים צפוניים כסלמון וטונה, המכילים אומגה 3) ובמקביל נזין את מערכת העצבים בצמחים משקמים ואדפטוגנים, תכונה ייחודית לצמחי מרפא אשר מסייעת לנו להתמודד עם לחץ ומצבים רגשיים קשים (כהיפרקום, המוכר גם בשם St. John’s Wort) נוכל למתן את האכילה הרגשית ובמקביל לאמץ הרגלים בריאים.
3. סוכר גבוה בדם: מעגל קסמים
מדובר בפרדוקס. סוכר גבוה בדם מחייב תזונה דלת סוכרים ופחמימות פשוטות. עם זאת, כאשר הסוכר גבוה בדם משמע שהוא אינו נספג לתאים והם נמצאים בחסרים. התאים שבחסר "מזעיקים" מאכלים מרובי סוכר, אנחנו מרגישים צורך של ממש לאכול אותם והתוצאה: סוכר גבוה עוד יותר בדם ופחד מההשלכות, אשר תורם להגברת הלחץ והאכילה הרגשית.
במקרים אלו נשתמש בצמחי מרפא כג'ימנמה, אשר נמצא כמגביר רגישות הקולטנים לאינסולין (ההורמון ש"מכניס" את הסוכר לתאים) ובעידוד הלבלב להפרשת אינסולין, ובכך הו מסייע להורדת רמות הסוכר בדם. במקביל נספק לגוף ארוחות תכופות המכילות שומנים וחלבונים רבים להורדת האינדקס הגליקמי, שגורם להקפצת רמות הסוכר בדם בעקבות ארוחה. כך, לדוגמה, זה הכרחי שלארוחת ביניים המכילה פרי נוסיף אגוזים או שקדים.
4. תת פעילות בלוטת התריס: האטה בחילוף החומרים
תת פעילות בלוטת התריס מאופיינת בתשישות ועייפות גדולות ובצורך של הגוף למאכלים עתירי סוכר, שיספקו אנרגיה זמינה. במקביל ישנה ירידה של חילוף החומרים, מה שגורם לכך שההשמנה רק מחמירה.
את פעילות בלוטת התריס ניתן לראות בבדיקת דם. כאשר ה-TSH גבוה המשמעות היא שהבלוטה בתת פעילות. בעזרת תזונה נגביר מאכלים המכילים יוד ומעודדים את הבלוטה לעבוד (למשל, אצות ודגי ים צפוניים) ובמקביל נצרוך צמחי מרפא, אשר גם הם משקמים ומעודדים את פעולתה של הבלוטה. היתרון המשמעותי בשימוש בצמחי מרפא
הוא בכך שהם אינם מנוונים את הבלוטה כיוון שהשימוש בהם הוא זמני, בין חצי שנה לשנה בלבד, ולא לכל החיים, כפי שקורה בתרופות המוכרות כיום בשוק.
יש לציין כי יתכנו עוד מגוון רחב של סיבות, כגון מחסור בחומרים חיוניים, "תת תזונה על קיבה מלאה", מחסור בשתייה, תהליכים אלרגניים, עומס רעלים ואף אימון יתר - הגורמים לנו לצרוך יותר קלוריות מהצורך הבריא. אך בכל מקרה ההתמקדות בתפריט תזונה, בספירת הקלוריות ובהגבלה תזונתית היא שולית, יוצרת תסכול ומעצימה את האיום והלחץ ולכן לעיתים מחמירה את ההשמנה.
השיטה המסורתית, בהתבסס על רפואת הרמב"ם, ריפוי בעזרת תזונה מתאימה ותוספיה (ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא) וללא שימוש בתרופות, דוגלת לעזור לאדם, להשיב לאיזון את מערכות הגוף ולספק את הרכיבים החיוניים לתפקוד תקין. בנוסף, היא מייחסת חשיבות עליונה לגורמים כדרך ריפוי מהשמנה אחת ולתמיד.
הכותבת היא ד"ר לנטורופתיה וצמחי מרפא (N.D,CL.H) ומאמנת כושר אישית