השרים אישרו הרחבת סמכויות ראש הממשלה
השרים אישרו את התקנון החדש, שיאפשר לנתניהו לעכב החלטות של ועדות שרים ולהעביר החלטות בזמן קצר במשאל טלפוני. ח"כ עמיר פרץ אמר שאם אין קשר לכוונה לתקוף באיראן, יש לדחות את יישום הנוהל. ליברמן, אהרונוביץ' ושמחון התנגדו
הממשלה אישרה בצהריים (יום א') ברוב גדול את התקנון לעבודתה, על השינויים שהוטמעו בו, המרחיבים את סמכויותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי התקנון החדש, יוענקו לראש הממשלה סמכויות חסרות תקדים לעכב ביצוע החלטות שעברו בוועדות שרים, ולקבוע דיון נוסף ואפשרות לקבוע את סדרי ההצבעה בדיון בממשלה. עיתוי האישור - במקביל לשיח הגובר בנוגע לאפשרות לתקוף באיראן.
השרים אביגדור ליברמן, יצחק אהרונוביץ' ושלום שמחון התנגדו להצעה. ליברמן אמר כי התנגד בגלל הדרך שבה הובאה ההצעה לממשלה, ללא דיון מסודר ומקדים. כמו כן, משרד החוץ התנגד לשינויים בסעיפים הנוגעים לאישור אמנות בינלאומיות.
ההחלטה אושרה במלואה, פרט לסעיף אחד הנוגע להגשת ערר על החלטות ועדות שרים. בלשכת ראש הממשלה טוענים כי מדובר בשינויים טכניים בלבד, שנועדו לשפר ולייעל את עבודת הממשלה, ובמסגרת זו גם לרכז בידיו של ראש הממשלה סמכויות נוספות.
מזכיר הממשלה צבי האוזר, שריכז בשנתיים האחרונות את עבודת המטה לקראת שינוי התקנון, הבהיר כי השינויים אינם מהותיים והכחיש נחרצות כל קשר בין שינוי התקנון לבין היערכות לקראת עימות אפשרי עם איראן. "אני מבקש להשמיע הבהרה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים - אין בשינויים שבוצעו היום על ידי הממשלה שום רלוונטיות לשאלות הקשורות להחלטות הרות גורל", אמר האוזר.
בעקבות אישור ההחלטה אמר ח"כ עמיר פרץ (העבודה) כי "מהלכו של ראש הממשלה נתניהו מחזק את התחושה כי ראש הממשלה יעשה הכול להימנע מדיונים מעמיקים ושקופים, ומתחזקת התחושה כי מדובר במהלכים אנטי דמוקרטיים בעליל". לדבריו, "אם ראש הממשלה רוצה שיאמינו לו כי מדובר בהחלטה מקצועית שאין לה קשר לנושאים הבוערים, שיודיע כי הנוהל ייכנס לתוקפו רק בממשלה הבאה".
פרץ, חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושר הביטחון לשעבר, גם מתח ביקורת על השרים, ואמר כי "אסור להם לשכוח שהאחריות הקולקטיבית מוטלת גם עליהם,
גם אם לא היו שותפים לדיונים, ולכן עליהם להיזהר שבעתיים ולמנוע מהלך אנטי דמוקרטי זה".
חברו לסיעה, ח"כ איתן כבל, אמר בעקבות ההחלטה כי "כעת הצעד היחיד שנותר לראש הממשלה לעשות הוא להכריז על עצמו כקיסר הראשון לשושלת נתניהו". לדבריו, "עלינו להבהיר לנתניהו שאזרחי ישראל הם לא כלים במשחק חסר האחריות שהוא וברק משחקים".
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, בשינויי התקנון נקבע כי החלטה שלא בישיבת ממשלה תוכל להתבצע במשאל טלפוני שייחתם תוך 12 שעות ממועד תחילתו. אם לא די בכך, רשאי ראש הממשלה לקצר או להאריך מועד זה. גם כאן המשמעות דרמטית: ראש הממשלה יכול להעביר החלטות חשובות תוך זמן קצר, והשרים יידרשו לקבל החלטה בלי לקבל את מלוא המידע הדרוש להכרעה גורלית. מעבר לסוגיה המיידית של איראן, התקנון מעניק עוצמה כמעט חסרת תקדים בהיסטוריה הישראלית לראש הממשלה לקבל החלטות בממשלה ובוועדות השרים.
מוקדם יותר מתח יו"ר האופוזיציה, ח"כ שאול מופז, ביקורת על המהלך ואמר כי "מדובר במסלול עוקף התנגדות" של הצמרת הביטחונית, שמזהירה מתקיפה באיראן בעת הנוכחית. "הניסיון של ראש הממשלה להתחבא מאחורי תקנון לא יצלח. המהלך הנוכחי מערער עוד יותר את מערך שיקול הדעת של ראש הממשלה",
אמר יו"ר קדימה, "לפנינו החלטות הרות גורל והעיסוק בפרוצדורות - החלשת דעת הנגד - רק מגדיל את החשש שבחוסר שיקול הדעת שבקבלת אותן החלטות".
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', הזהירה כי הצעדים חסרי התקדים שנתניהו מקדם היום להגדלת סמכויותיו "מסכנים את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל". לדבריה, החלטות הרות גורל עלולות להתקבל ללא דיון בממשלה. "נתניהו שוכח שבמדינת ישראל סוגיות מסוג זה לא מוכרעות על-ידי אדם אחד בלבד ואף לא על-ידי שניים", רמז לשר הביטחון אהוד ברק, התומך לפי ההערכות בעמדתו של נתניהו כי צריך לתקוף את איראן.
במקביל, הודיע יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין על כינוס פגרה מיוחד של הכנסת ביום חמישי הקרוב בשעה 11:00. הכינוס מתקיים לבקשת הממשלה ומטרתו תיקוני חקיקה ומינוי שר חדש להגנת העורף, במקום מתן וילנאי שימונה לשגריר בסין.
Read this article in English