שכחתם את העורף

קטונתי מלומר אם תקיפת איראן הכרחית או לא, אבל ראוי שנדע כולנו שבמשוואה הבלתי אפשרית הזו יש להתייחס ברצינות למחיר שאותו ישלם העורף כשהמותקפים ובני בריתם יגיבו במתקפת טילים רבתי על ישראל.

לפני לא מעט שנים, כחניך במכללה לביטחון לאומי, כתבתי עבודת גמר על היערכות העורף בתל-אביב למלחמה הבאה. בהמשך, בתפקידים השונים שמילאתי במשטרה עסקתי רבות בנושא העורף בחירום. כיועץ, הדרכתי גופים משטרתיים ואזרחיים בארה"ב כשהוכתה קשות ב-11 בספטמבר, והבינה שהעורף החזק שלה בעצם חשוף לחלוטין. מניסיוני הגעתי למסקנה שאין שום מדינה בעולם שעורפה באמת מוכן למלחמת טילים. חצי נחמה? כן, אבל זו כמובן נחמת טיפשים, בעיקר משום שרוב המדינות הלא מוכנות פשוט לא עומדות מול סכנה של מטחי טילים מצפון, מדרום וממזרח, כמו מדינת ישראל.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ברברת איראנית - מה אנחנו בכלל מבינים? / יהודה וגמן

הקיסר מקיסריה / אריאנה מלמד

מי יכבה את האש שתבער בערים? מפרץ חיפה למשל(צילום: אבישג שאר-ישוב)

בשנים האחרונות פעלו גופים שונים להכין את העורף טוב יותר מבעבר, אבל למרות זאת - העורף פרוץ ונטול הגנה ממשית ממלחמה מהסוג שממנו אנו חוששים. מערכות ההגנה של טילים נגד טילים מדהימות ויש להסיר את הכובע בפני מי שחזה, שהחליט, שתכנן ושביצע. אבל, אין די מערכות כאלה ברשות צה"ל והמערכות הקיימות אינן נותנות תשובה נגד כל סוגי הטילים, בוודאי לא נגד מטחים רבי טילים. במילים אחרות - מדובר ברשת הגנה קרועה בלא מעט מקומות.

משטרת ישראל היא גוף מרכזי בטיפול בעורף בעת מלחמה, הן באירועי הצלה, אבטחה וביזה, והן בטיפול בהפרות סדר נרחבות במגזר הערבי. גם בימים רגילים, המשטרה קטנה ורזה. במלחמה, רבים משוטרי השטח נקראים למילואים, והמשטרה תחסר דווקא את השוטרים המבצעיים שהם גם לוחמים בצה"ל ותתקשה במילוי משימותיה.

על מצבו העלוב של מערך כיבוי האש אין צורך להרחיב את הדיבור. כשערים יבערו ובתים רבים ייהרסו, התשובה תהיה פחות מחלקית. בתי החולים כורעים כבר מזמן תחת העומס והזקנה במסדרון נמצאת בחברת זקנות וזקנים, צעירות וצעירים שמאושפזים בתנאים לא תנאים ולמרות מאמצי הצוותים, מקבלים לא פעם טיפול לקוי מאוד. מה יקרה כשלכל בית חולים יישלחו עוד ועוד נפגעים מירי טילים?

מערכת החשמל בישראל נמצאת כבר כיום על הקו האדום ואנחנו חיים תחת איום של הפסקות חשמל יזומות. כיצד ייצרו די חשמל כשחלילה תיפגע אפילו תחנת כוח אחת? כל נושא המיקלוט בישראל הוא בחזקת שמיכה קצרצרה ומלאה חורים. יש חוסר עצום במקלטים, חלק מהקיימים אינם מוכנים לשימוש, אין שום שלטי הכוונה למקלטים, ובחניונים הסגורים המתוכננים להוות מעין תחליף למקלטים אין מערכות טובות שמסוגלות לספק אוויר ראוי לנשימה לזרם אנשים שיבקשו לשהות שם בעת מתקפת טילים.

התמונה אינה משמחת יותר בתחום המקלטים הפרטיים שחלק גדול מהם אינם ראויים לשימוש בשום תנאי. גם שר לענייני עורף אין היום למדינת ישראל, שהרי השר וילנאי טס לו הרחק מכאן לסין ומחליף טרם נקבע, אבל בכך בעצם אין נזק גדול, אולי רק חיסכון בכספי משלם המסים. יש עוד ועוד דוגמאות לאי מוכנות העורף, אך די באלה כדי להבהיר שהמחיר של תקיפת ערי ישראל בטילים יהיה גבוה מאוד. ולא דיברנו על המחיר הכבד פי עשרות מונים אם חלילה יעמוד העורף מול תקיפה עם תחמושת כימית.

אז בהחלט ייתכן שאין ברירה וחייבים לתקוף את איראן, אבל שיהיה ברור - העורף ישלם מחיר כבד בשל כישלון הנהגת המדינה להכינו בצורה ראויה למה שיגיע בעקבות החלטתה לתקוף.

אריה עמית, ניצב בדימוס

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il