ביטוח לאומי: אחרי 20 שנה תוקן העוול לילדים

דמיינו לעצמכם תרחיש בלהות: בת זוגך, אם ילדיך הקטנים, מתבשרת כי חלתה במחלה קשה. בעיתות משבר כאלו, אתה נדרש לגייס את כל משאביך הנפשיים והפיננסים על מנת להמשיך לדחוף את עגלת החיים ומצפה כי המדינה תסייע לך ולא תיתן לך לצלול לתוך תהום פיננסית. אולם ציפייה לחוד ומציאות של הפניית עורף ואטימות לחוד.

• דרך הייסורים של חולה כליות בין שופטי ישראל
  

• גבר, רוצה לצאת לחופשת לידה? תעשה חשבון 
• נפגעת בדרך למשוך את המשכורת? אין ביטוח
  

כך קרה לבחור צעיר, ששירת בצבא קבע, אשר קיבל לפני כעשרים שנה בשורת איוב כי יקירתו חלתה בטרשת נפוצה. הבשורה המרה שינתה לבלי היכר את חייו שלו וחיי ילדיו הקטנים, אז בני שש וארבע. מצבה הבריאותי של האם הלך והתדרדר עד שעברה להתגורר בבית אחותה, ולאחר מכן אף אושפזה במוסד רפואי, והילדים נשארו עם אביהם אשר גידל אותם תוך מלחמת קיום יומיומית.

מצטערים, הפרטים "חסויים"

האמא, שבאותה העת כאמור התגוררה מחוץ לבית, הגישה תביעה לקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי וכן מימשה את זכותה לקבל תוספת תלויים עבור הילדים, כסף אשר מטרתו לאפשר לתא המשפחתי להמשיך ולהתקיים ולמעשה להחליף את חלקה של האם בנטל הפרנסה.

האב אשר המשיך לגדל את הילדים בדוחק רב, פנה לאורך השנים אל המוסד לביטוח לאומי וביקש לדעת מה זכויותיו והאם מגיע לו תשלום כלשהו הקשור לגמלאות המשולמות לאם. האב עדכן את הביטוח הלאומי כי הוא זה שמחזיק בילדים ומפרנס אותם לבד, והבהיר כי המשפחה במצב כלכלי קשה מאוד והוא זקוק לכל עזרה שיוכל לקבל. גם שירותי הרווחה התערבו במצב ופנו אל הביטוח הלאומי לאורך השנים, ועדכנו אותו בין היתר כי הילדים אינם חיים עם אמם.

תביעה אחרי 20 שנה

כעשרים שנה חלפו, הילדים כיום סטודנטים, אשר אספו את השברים מחד אך נותרו עם צלקות ילדות מאידך, הגישו תביעת נזיקין נגד הביטוח הלאומי ובכתב התביעה טענו שהמוסד שילם לאם את קצבת תוספת התלויים גם בתקופות בהן היו הם התובעים בחזקת האב שטיפל בהם וגידלם לבדו, וזאת על אף שביטוח לאומי ידע או אמור היה לדעת כי הילדים אינם בחזקת האם. התובעים גוללו בפני בית הדין את סיפור חייהם והמצוקה הכלכלית בה חיו כילדים.

בתחילת החודש קיבל בית המשפט את התביעה (השופטת קרן אניספלד) וקבע כי ביטוח לאומי ישלם לתובעים את תוספת התלויים משנת 1988 ואילך, מדובר בסכום של כ- 50 אלף שקל בתוספת הצמדה, מהמועד בו היו אמורים התובעים לקבל את התשלום בפועל, כילדים.

בית המשפט קבע כי המוסד לביטוח לאומי התרשל התרשלות רבתי בין היתר כאשר נמנע מלהתייחס לעובדות שהוצגו לו ע"י האב ושירותי הרווחה ביותר מהזדמנות אחת ולא נקט פעולה ממשית שתגרום לכך שתוספת תלויים תגיע ליעדה ותשמש לרווחתם של התובעים

תיקון עוול מתמשך

בית המשפט קבע כי הביטוח הלאומי התרשל במספר מובנים. ראשית, בעובדה שהפר את החובה לידע את האב על זכותו לקבל את תשלום תוספת התלויים עבור הילדים. השופטת הבהירה כי במצב שלאחד מבני הזוג קיימת זכות לתוספת המיועדת לילדים, חלה על הביטוח הלאומי חובה לידע את שני ההורים על קיומה של התוספת, וזאת בכדי לוודא שהתשלום יגיע ליעודו, קרי, סיוע בכלכלת הילדים.

שנית, קבעה השופטת כי הביטוח הלאומי התרשל בכך שחסם מהאב באופן אקטיבי, גישה למידע ונתונים לאורך השנים, אשר מנעו ממנו מימוש מלא של זכויות הילדים. שלישית נקבע בפסק הדין כי הביטוח הלאומי לא פעל באופן סביר לאורך השנים לאתר את האב, בכדי לידע אותו על זכויותיו, וזאת על אף שעומדים לרשות הביטוח הלאומי כלים כגון גישה למאגרי מידע פנימיים, אפשרות פניה לבני משפחה או לשרותי הרווחה, ואף מחלקת חקירות אשר בידה כלים רלוונטים לאיתור מבוטחים.