המשימה מאדים: המוח של סקרנות
למחשב המותקן על רכב החלל של נאסא אין יכולות חישוב אדירות ולא זיכרון עצום. אפילו המכשיר הסלולרי שלכם יותר "חכם". מצד שני, הוא לא יכול לעמוד בקרינה קוסמית. הכירו את ה-RAD750 , המעבד שאסור שיתקלקל, כי אין טכנאים בחלל. ככל הידוע לנו
רכב החלל סקרנות הימם את העולם בנחיתה מושלמת על קרקע המאדים, ואם הכל יתנהל כשורה הוא יתחיל בקרוב לאסוף נתונים על הכוכב האדום וייתן מענה לאחת השאלות החשובות בנוגע לחיים, ליקום וכל השאר - האם יתכנו חיים על פני המאדים?
כדי לעשות את כל הפעולות הללו לסקרנות יש שני מחשבים שמותקנים עליו. הדגש במחשבים הללו הוא לא יכולת החישוב שלהם - מספר הפעולות לשנייה באמת לא משנה כאשר אתה מתרסק במהירות אדירה דרך האטמוספירה של כוכב המרוחק מאות מיליוני קילומטרים מנקודת הבקרה. כאן שם המשחק הוא: הישרדות. המחיר: המוח האלקטרוני ששולט בסקרנות הרבה פחות חזק מאשר הצ'יפים שנמצאים במכשירים הסלולרים המודרנים. אבל למיקרו מעבד ה-RAD750 יש יתרון מהותי עליהם: הוא הונדס כדי להיות חסין כמעט לחלוטין לקרינה קוסמית שתשתק כל אייפון או לפטופ בכמה רגעים.
לפלא במוח של "סקרנות" אחראית חברת BAE Systems. חברת ענק למערכות צבאיות ואזרחיות ושחטיבה אחת שלה עוסקת במוצרים אלקטרוניים עמידים לקרינה. אחד מהם הוא המחשב של סקרנות. המשימה הייתה לעמוד בפרץ של מטעני יונים ופרוטונים בחלל החיצון ועל קרקע מאדים מטענים שיכולים בקלות לעשות נזק למעגלים או לגרום כשל לוגי. ויק סקודארי, המנהל העסקי של קו המוצרים הלווייניים בחברה, מספר ל-Cnet כי החברה התחייבה שלמחשב של סקרנות תהיה עד תקלה אחת ב-15 שנה. תקלה מבחינתו היא כזו המצריכה התערבות מכדור הארץ. סקודארי מכנה תקלה כזו בכינוי הארצני אותו רובנו מכירים "מסך המוות הכחול".
ברכב המאדים ישנם שני מחשבים אבל רק אחד מהם פועל בכל פעם. שניהם נבנו סביב מעבד ה-RAD750 שפועל במהירות 200 מגה הרץ (באייפון 4 יש לדוגמא 1,000 מגההרץ – כלומר שהפוטנציאל שלו 5 יותר מהיר). יש על הלוח הזה 2 גיגה זיכרון פלאש לאכסון, 256 מגה של זיכרון RAM (זכרון לגישה מידית) - בערך כמו למחשב פנטיום 2 מלפני יותר מעשור. יש על המחשב הזה גם 256 ק"ב של זיכרון לקריאה בלבד. כאמור, המפרט אולי נראה ישן ביחס למה שיש בשוק הפרטי הארצני, אבל יש לזכור כי המכשיר שלכם לא אמור לעבוד בסביבה כה עוינת ואינו צריך לעמוד באותם יעדים. ועל מעבד שיעמוד בתנאים קיצוניים תוך שילוב עם רכב חלל, נדרשת הרבה עבודה.
המהנדס בכיר ב-BAE Systems, סקוט דויל מתאר את התהליך: ''ראשית אתה צריך לפתח את הגנת הקרינה ולהשתיל אותם בתוך העיצוב. הצעד הבא הוא להכשיר אותם לעבודה, מה שלוקח שנה עד שנה וחצי''.אחר כך צריך להטמיע אותם על הלוח, ואחרי זה עם מערכות הלווין או רכב החלל. 5-8 שנים להכשרה" התוצאה היא מחיר של מ-200 אלף דולר עד חצי מיליון דולר למחשב. ''אך אין מה לעשות – אין טכנאי בחלל'' אומר דויל.
מעלים אפליקציה
אחת הבעיות הנגזרות מגודל הזיכרון הן התוכנות המותקנות עליו. או שלא מותקנות עליו. אין מקום גם לתוכנות הנחיתה וגם לאלו ששולטות על פעולות אחרות ועל כן, הן מועלות מרחוק. "כרגע יש לנו יכולת רק לבדוק את תקינות המכשירים אבל אין לנו האפשרות להשתמש בחומרה הנהדרת ששלחנו למאדים באופן מלא'', מסביר בן קיצ'י, מהנדס תוכנה בכיר בנאס"א, הוא מבטיח שבקרוב זה יקרה ותהיה לנאס"א יכולת להשתמש בזרוע הרובוטית לקידוח, להשתמש בכלי הסרת האבק, ובשרשרת לקיחת הדגימות.
איך עושים את זה? בנאס"א עובדים כעת על טעינת סקרנות בתוכנת R10 שאחראית לכל פעילות הקרקע על המאדים. במקביל נמחקות תוכנות טיסה שהפכו מיותרות לאחר הנחיתה - כדי לפנות לתוכנה החדשה במקום. ההתקנה של התכונה תיעשה ביום שישי הקרוב. המהנדסים יתקינו את התוכנה בשלבים: קודם על המחשב הראשון, ורק אחרי שהכל יעבוד כראוי, הם יעברו למחשב השני.
העתיד של מאדים
הסקרנות היא המשימה הקשה ביותר של ה-RAD750 אבל היא לא הפעם הראשונה בה הוא הוטמע במערכות לחקר החלל. הדורות הקודמים שלו השתתפו במשימה של ''דיפ אימפקט'' - גשושית שנשלחה לחקור זנב שביט ב-2005, הוא שולב גם בלווין שנשלח להקפות סביב מאדים ב2005, בטלסקופ החלל פרמי, בטלסקופ החלל קפלר ב-2009 ועוד. בחברת BAE עובדים כבר על הדור הבא של חקר החלל ומפתחים מעבד 4 ליבתי שירוץ במהירוץ גיגהרץ ובעל אפשרות לבצע הרבה יותר פעולות או הוראות לשנייה. המעבד החדש יהיה יעיל במיוחד בעיבוד תמונה.
