האיש שפספס את "מופע הארנבות של ד"ר קספר"
רגע לפני ש"מופע הארנבות של ד"ר קספר" הפכה לסיפור הצלחה, ניסו כאביה החליט שהוא עוזב את הלהקה - והפך להיות ההוא שפספס את הפרסום, ההופעות וכמובן, את הבנות. 20 שנה אחרי, הוא חוזר לשתף פעולה עם חברו המפיק והמוזיקאי שי להב, במחזה שיצר: "עכשיו, כל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו"
תשמעו סיפור: עוד לפני ימי הרוקסן ועלייתו של הרוק הישראלי בתחילת שנות התשעים, שי להב, אחד משני מנהיגי "מופע הארנבות של ד"ר קספר" החל את דרכו המוזיקלית אי שם בטבריה. לצידו עמד חברו הטוב, ניסו כאביה - שניהם הכירו מילדות וחלקו את האהבה למוזיקה, לתרבות ולכל דבר יצירתי. כשהתבגרו הקימו השניים את הלהקה "שדות זהב" (שיואב קוטנר הרבה לשדר) ואחר כך הפכה ל"התפוצצות הצבע".
כשהלהקה כמעט והפכה לדבר החם בתל-אביב, כאביה החליט שהוא עוזב ורודף אחר חלומו להיות שחקן. חודש אחר כך, להב כבר החל את דרכו המשותפת עם אורן ברזילי ב"מופע הארנבות של ד"ר קספר", והשאר היסטוריה.
אבל בתוך ההיסטוריה הזו, מה שמעריצי הקספרים לא יודעים זה שעוד לפני תחילת העבודה בין להב לברזילי, היה זה כאביה ששר שירים שכתב להב - ביניהם, "כל יום, כל יום", אחד מהשירים המפורסמים של הלהקה.
בעקבות המפגש המחודש בין השניים, הצלחנו להשיג הקלטה נדירה של אותו השיר בביצוע כאביה, להב, והמתופף רן גולני, שהפך לצלם של הקספרים ושל מוזיקאים נוספים, זמן לא רב לפני שהלהקה הוקמה. יש לציין שמדובר בהקלטה בחזרה והחברים היו מאוד צעירים. ובכל זאת, מחממת את הלב.
"באותו זמן הקלטנו שיר לאלבום שהיה אלבום אוסף של אינדי ישראלי" נזכר להב. "באותו אוסף היה גם את 'מה אתה עושה שאתה קם בבוקר' של 'זקני צפת' והיינו צריכים להקליט את השיר. חיפשתי גיטריסט, פרסמתי מודעה בעיתון 'העיר' וענה לי רק בחור אחד - אורן ברזילי. הוא בא להקליט, וכשהוא יצא מהאולפן מחקתי את כל מה שהוא הקליט ושמתי סמפלר במקום, בגלל זה גם לא דיברנו שנה.
"היתה הופעת השקה לאוסף הזה ברוקסן - ואחרי ההופעה ניסו אמר לי שהוא לא רוצה להיות יותר בלהקה. חודש אחר כך פגשתי שוב את אורן בדיוק כשהציעו לי לעשות הופעה בכל ערב במועדון בתל-אביב ב'יורדי הסירה'. ניסו לא רצה לנצל את ההזדמנות להופיע, אבל אורן הגיע. הופענו שם הרבה, ואז גם דודי לוי בא לראות אותנו וככה נולדה הלהקה.
"כשההצלחה התפוצצה, ניסו עדיין היה שותף לדירה שלי ברחוב בן יהודה בתל-אביב והוא חווה את כל ההצלחה הזו. אין ספק שלפחות בשנה השנתיים הראשונות של ההצלחה של הקספרים, זה היה בשבילו הלם שזה קורה.
"אבל אחרי 20 שנה, חזרנו לשתף פעולה על הבמה, כשהפעם הכל מסודר - אני שר ועושה מוזיקה והוא משחק. כל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו. זה כיף לחזור לשתף פעולה וזה בא לנו נורא בקלות, יש בינינו כימיה אדירה".
כאביה באמת הפך לשחקן, בין היתר שיחק בהצגה "נדל"ן" ורץ כבר כמה שנים עם מופע יחיד בשם "חם בטבריה" בתיאטרון תמונע בתל-אביב. "התחלתי אז ללמוד אצל יורם לוינשטיין ואני זוכר שבשנה הראשונה הסטודנטים איתי בבית ספר אהבו את הקספרים ושרו שירים שהייתי שר עם שי בחדר החזרות", נזכר כאביה באותם ימים.
"הכל התערבב. בסופו של דבר, אני לא חושב שהקספרים היו יוצאים איתי ככה. זה
שי ואורן, מה שיש לשי ולי - זה משהו אחר. מהבחינה האישית, שמחתי בשמחתו של החבר הכי טוב שלי. מצד שני זה היה מוזר, אני זוכר שהלכתי להופעות, וקיבלתי לדירה שלי עם שי טלפונים ממעריצות. הייתי מתחזה לכל מיני אנשים ונוסע איתם להופעות מחופש.
"עכשיו פתאום גיליתי את הייחודיות של שי ושלי מחדש וזה מדהים", הוא מסכם. "יש תחושה שעברנו דרך ארוכה, כל אחד לחוד. יש לנו כאן משהו נורא מעניין להגיד ביחד כמו שרק שנינו יכולים. תפרנו לעצמנו תפקיד שיכול להיות רק של שנינו".
