הדירה רקובה. מותר לא לשלם את דמי השכירות?
ביהמ"ש דן באחרונה בבעיה שנתקלים בה שוכרי דירות רבים: מצד אחד, בדירה יש לא מעט ליקויים ובעל הבית לא תיקן אותם. מצד שני, השוכרים חייבים לשלם את דמי השכירות. האם מותר להם לעכב את התשלום? היכנסו כדי לראות מה קבע ביהמ"ש
בעלת דירה באזור השרון השכירה אותה לדייר תמורת שכר דירה בגובה 11,250 שקל בחודש. ואולם, זמן מה לאחר מכן ביקשה לפנות אותו מהדירה בטענה שלא שילם את דמי השכירות במשך 47 יום. בעלת הדירה, שטענה כי לא הצליחה לפנות את הדייר, הגישה נגדו תביעת פינוי ופיצוי של לבית משפט השלום בהרצליה.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- השוכר עזב אחרי שבוע, אך אולץ לשלם שכ"ד מלא
- בעלת הבית דרשה לפנות שוכרים - ביהמ"ש סירב
- ביתן הפיס יפונה - בגלל שהוצב על רכוש משותף
בתביעה טענה בעלת הדירה כי הדייר הפר את הסכם השכירות, בכך שלא שילם את שכר הדירה וסירב לפנות את הדירה לאחר שביקשה ממנו לעשות כן. עוד טענה כי הדייר גרם לנזקים בדירה, ויש לחייב אותו לשלם לה את עלות התיקונים שנאלצה לבצע, המסתכמת ב-51,362 שקלים.
לאחר שהדייר התפנה מהדירה, תיקנה בעלת הדירה את כתב התביעה ומחקה את סעד הפינוי, וביקשה לחייב את הדייר בתשלום של 300 דולר עבור כל יום שבו סירב לפנות את הדירה, כך שבסך הכול העמידה את סכום התביעה על 127,135 שקלים.
הדייר: מכשירי החשמל לא עבדו
הדייר טען מנגד כי הסכם השכירות כלל גם את קיומם של מכשירי חשמל בדירה, אך מצבם היה ירוד. כך, לדוגמא, המקרר לא עבד 10 ימים עד אשר תוקן. מעבר לכך, טען הדייר כי חלונות הדירה לא נסגרו, וכתוצאה מכך חדרו לדירה רוחות פרצים וקור, והצעת מחיר שקיבל לתיקונם עמדה על כ-250 אלף שקל.
לטענתו, נוכח מצבה הירוד של הדירה, הוא זה שהחליט לעזוב אותה לפני תום תקופת השכירות, וביקש להיפגש עם בעלת הדירה כדי לסיים את ההתקשרות - אך היא סירבה לעשות זאת בצורה מסודרת.
הוא הוסיף כי במהלך פגישה שהתקיימה בדירה השכורה, הזמינה בעלת הדירה את בן זוגה, אשר סירב להתפנות מהדירה עד לקבלת מבוקשו - והדייר נאלץ להזמין משטרה על מנת לפנותו. עוד טען כי בעלת הדירה הגדילה לעשות והחליפה בבריונות את מנעולי הדירה טרם סיום ההתקשרות, ולאור התנהלותה אין לחייבו לשלם לה דבר.
בתגובה לטענות בדבר הליקויים בדירה, הודתה בעלת הדירה כי המקרר ומכונת הכביסה בדירה היו מקולקלים, אולם לטענתה תיקנה אותם.
ביהמ"ש: הדייר שלא שילם הפר הסכם
השופטת חנה קלוגמן קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע כי אי-תשלום דמי שכירות מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות, אשר מקנה לבעלת הדירה את הזכות לבטלו ולדרוש את פינוי הדירה.
כמו כן נקבע, כי גם במידה שהדייר סבר כי הליקויים בדירה הם בבחינת הפרת הסכם, לא היה רשאי להפסיק לשלם את שכר הדירה - אלא היה צריך להמשיך בתשלום, ובמקביל להגיש תביעה נגד בעלת הדירה.
עם זאת נקבע, כי בעלת הדירה לא הוכיחה שהדייר גרם לנזקים לדירה, שכן לא הראתה לבית המשפט מה היה מצבה טרם כניסת הדייר, ואף לא הוכיחה כי אכן תיקנה דבר מה ושילמה על כך. ואולם, השופטת קיבלה את טענת הליקויים שהעלה הדייר, משהודתה בהם בעלת הדירה, ועל כן קבעה כי עליה לשלם לדייר 2,500 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, כשסכום זה יקוזז מסכום הפיצוי שייפסק לה בגין הפרת ההסכם.
לפיכך, חויב הדייר לשלם לבעלת הדירה חודש של דמי שכירות, וכן 21,250 שקלים בגין הפרת ההסכם, בניכוי אותם 2,500 שקל בהם חויבה. עוד חויב הדייר לשלם לבעלת הדירה 6,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחה של עורך דין.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
