התוכנית לצמצום גזי חממה - מגדילה אותם

התוכנית לצמצום פליטת גזי החממה - מובילה מפעלים שמייצרים גז למזגנים ולקירור בהודו ובסין, דווקא להגדיל את הייצור שלהם. הסיבה: התשלום שהם מקבלים עבור הטיפול בפחמן הדו חמצני שמשתחרר כתוצר לוואי בתהליכי הייצור, גבוה יותר ממניעת פליטת הגז מלכתחילה. כך על פי דיווח של הניו יורק טיימס.

עוד בכלכלה ירוקה :

• למרות ההאטה הכלכלית - המסחר בפחמן בשיא
• ניו-יורק רוצה להיות ירוקה: זה לא כל כך הולך לה
• בקרוב באירופה: תוויות לסימון "מוצרים מזהמים"
  

על פי תוכנית האו"ם למסחר בפחמן, מפעלים במדינות אלה יכולים לקבל הרבה יותר קרדיטים עבור טיפול בטון פחמן דו-חמצני שמשתחרר לאוויר, מאשר על ביטול פליטת טון אחד של פסולת הגז. את הקרדיטים ניתן למכור בשווקים בינלאומיים, תמורת עשרות מיליוני דולרים בשנה.

תמריץ זה הוביל מפעלים בעולם המתפתח לא רק להגדיל את הייצור של הגז - אלא גם לשמור על מחזור גבוה של הפקה. ואכן, 19 המפעלים בסין והודו שמקבלים תשלום עבור הטיפול בפסולת הגז שלהם, הרוויחו מאז 2005 סכומים נאים כתוצאה מהגדלת הייצור של הגז המזהם והתשלום שהם מקבלים בעבור הטיפול בו.

מפעלים מזהמים בסין(צילום: רויטרס)

מאחר שהכמויות הגדולות שמופקות שומרות על המחיר הנמוך של גז הקירור - לחברות מיזוג האוויר אין סיבה כלכלית לעבור לגזים פחות מזיקים. כלומר, האו"ם מספק סובסידיות שנועדו לשיפור הסביבה ולמעשה יוצרות נזק בעצמן.

כדי לשנות את המצב, האו"ם והאיחוד האירופי מנסים להפחית את הסובסידיות באמצעות תקנות חדשות, אך נתקלים בהתנגדות תקיפה מצד המפעלים, שכן ההכנסות שהניב המסחר בפליטת גזי פחמן, הפכו לחלק משמעותי מהרווחים שלהם. 

כך למשל חברת Gujarat Fluorochemicals Limited מהודו, מציינת את הקרדיטים בתור אחד מתחומי הפעילות העסקית שלה. דייויד הנרנן, המנהל הטכני של חברת IDEAcarbon לייעוץ בתחום המסחר בפליטת גזי חממה, מספר שכל אחד מהמפעלים הרוויח בממוצע, 20 עד 40 מיליון בשנה רק מטיפול בפסולת הגז.

בינתיים עולה חשש שאם היצרנים לא יקבלו תשלום על טיפול בפסולת הגז - הם פשוט ימשיכו לשחרר אותה לאטמוספירה. ואכן, חלק מהמפעלים הסיניים כבר הצהירו שאם התשלומים יופסקו, הם ישחררו את הגז הרעיל אל השמיים - פעולה שנחשבת בלתי חוקית במדינות מפותחות אך עדיין חוקיות בהודו ובסין.