נתניהו: החלטות לא פשוטות בתקציב הביטחון
ברק ומערכת הביטחון דורשים עוד כסף, האוצר דורש לקצץ, ובפתח ישיבה מיוחדת ראש הממשלה אמר: "נקבל החלטות לא פשוטות על גובה התקציב", אך הזכיר שיש להידרש "לשינויים סביבנו ולאיומים המשתנים"
מה יחליט ראש הממשלה בוויכוח על הנתח הגדול ביותר מהכסף שלנו? שרי הממשלה כונסו הבוקר (יום ד') לישיבה מיוחדת בקריה בתל-אביב, לדיון ממושך בתקציב מערכת הביטחון. בפתח הדיון דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצרכים: "האיומים שמופנים לעבר מדינת ישראל משתנים ואנחנו צריכים להיות ערוכים לכך. עלינו לדאוג לכך שהביטחון שממנו נהנים אזרחי ישראל בשלוש וחצי השנים האחרונות יימשך בתנאים המשתנים", הוא אמר.
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
ארה"ב הטיחה אגרוף בפנים של נתניהו וברק
הקרב על התקציב: גנץ יתגונן באוויר, בים וביבשה
נתניהו אמר שמדובר בדיון "שלא נעשה עד היום כמוהו בפורום של שרי ממשלת ישראל, בוודאי לא בפורום הכולל של מליאת הממשלה. בסופו נתבקש להחליט לא רק כמה כסף יושקע בביטחון, אלא גם במה להשקיע את הכסף בתוך מערכת הביטחון - לא בתוך כל סעיף וסעיף אבל בשאלות מרכזיות של בניין הכוח שקשורות לתוכנית הרב שנתית, לחמש השנים הקרובות, אולי לעשור הקרוב".
ראש הממשלה הבטיח ש"אנחנו עומדים לקבל החלטות לא פשוטות על גודל התקציב, והפניית התקציב למרכיבי הכוח העיקריים. זה דיון מורכב ורציני. אני מסופק אם נגמור אותו היום אבל אנחנו חייבים לגמור אותו כדי לקדם את תקציב 2013. לכן אנו חייבים גם להידרש לשינויים ההיסטוריים שמתרחשים סביבנו".
במשרד הביטחון טוענים כי בחמש השנים האחרונות התייעלה המערכת וקיצצה בעצמה כ-9.4 מיליארד שקלים, בהתאם ליעדי ועדת ברודט, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה. הוועדה קבעה כי מערכת הביטחון צריכה להתייעל בכ-10 מיליארד שקלים בחמש השנים הראשונות וב-20 מיליארד שקלים בחמש השנים שלאחר מכן. לפי הגורמים הביטחוניים, תהליכי הקיצוץ צפויים להביא עד לסוף שנת 2017 לחיסכון ולהתייעלות בהיקף של יותר מ-30 מיליארד שקל, כפי שנקבע בדו"ח ברודט.
באוצר מחשבים ממש אחרת - ומתעקשים שמערכת הביטחון הפחיתה את הוצאותיה בסכום כולל של 800 מיליון שקל לשנה עד כה, בעוד על פי מתווה ברודט הייתה אמורה עד סוף 2012 להגיע להתייעלות של 10 מיליארד שקל בשנה. באוצר מזכירים שתקציב הביטחון לשנת 2012 עומד על 60.2 מיליארד שקל, כולל תוספות שאושרו במהלך השנה וסיוע אמריקני, ועומדים על כך שיש לקצץ סכום של 2.2 מיליארד שקל, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות, ובשל הגירעון הגדול בתקציב המדינה. גורמים באוצר דיברו על "מסע הפחדה נגד אזרחי ישראל". לטענתם, ריבוי הכותרות בנוגע לאיום האיראני וההתלבטויות כביכול של הדרג המדיני בנוגע לתקיפה, רק נועדו להצדיק את דרישות משרד הביטחון.
נתניהו, שלפי ההערכות במערכת הפוליטית צריך להחליט בקרוב אם לנסות להעביר תקציב ל-2013 - שאמור לכלול גזירות לא פשוטות - או להעדיף בחירות מוקדמות, הוסיף ש"קודם כול כי צריך לגמור את תקציב הביטחון, זה תמיד כך. זה תנאי הכרחי להביא החלטות מושכלות לגבי תקציב הביטחון והתוכנית הרב-שנתית.
"יש תנאי שני ובלעדיו אנחנו לא יכולים להביא את התקציב וזה לשמור על אחריות כלכלית", הוסיף ראש הממשלה. "עברנו עשור של שמירה קפדנית על המסגרת התקציבית והיכולת שלנו לעשות זאת שמרה על כלכלת ישראל מפני המשבר העולמי, עד עתה בהצלחה יתרה. נהגנו כך גם בשלוש השנים האחרונות ואנחנו מתכוונים לנהוג כך גם עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
