כשאין כסף למלון, הישראלים נהנים באוהל

משפחת טרבס נופשת בכנרת, בני הזוג קראוזר מתחזקים את האוהל המשפחתי, דורין מפנטזת על בילוי עם הילד בבריכה ומשפחת מרום מחלקת את החופשות בין חברים. המצב הכלכלי של מעמד הביניים מביא משפחות בישראל לוותר על חופשת הקיץ בחו"ל לטובת נופש בארץ. ויש גם העדפה לבילוי זול בטבע או אצל קרובים כאלרנטיבה לבתי המלון הנוצצים.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

ידלין: פצצה או הפצצה? יש אופציה אחרת

המכשול האחרון הוסר: בי"ח אשדוד יוצא לדרך

בתי הספר והגנים באמת מוכנים מול הטילים?

את משפחת טרבס תפסנו בכנרת. אב המשפחה תומר סיפר על הבחירה באתר הנופש הצפוני כי "אנחנו עושים את זה מתוך בחירה. מתוך פטריוטיות וציונות אנחנו מנסים להגיע למצב שלפחות אחת משתי חופשות תהיה חופשה גדולה בארץ. ככה הילדים מכירים את ישראל ופוגשים הרבה אנשים טובים ומעניינים".

נופש בכנרת. אנשים טובים(צילום: מאור בוכניק)

טרבס הוסיף כי "הישראלים הם כיפיים, הנופים מדהימים והחופים כאן נהדרים. חבל שבגלל בעיות של תמחור אנשים הולכים לפעמים למקומות הרבה פחות יפים, אבל זולים

יותר בחו"ל. הכי אנחנו אוהבים להתארגן הרבה חברים יחד ולנסוע לנופש בארץ".

"זו חוויה זולה ואינטימית" 

אורנה וצביקה קראוזר מתל-אביב מספרים כי בעבר יכלו לאפשר לעצמם חופשות מענגות באתרים יוקרתיים בארץ ובחו"ל. המצב הכלכלי הניע אותם לחפש חופשה מהנה בעזרת האוהל המשפחתי או בבתי חבריהם הקרובים. "זו חוויה זולה ואינטימית יותר מאשר להיות בבית מלון", מספרת אורנה. "החוויה הזאת היא חביבה אבל פחות נוחה".

קראוזר אמרה עוד כי "הייתי שמחה שבמקום אוהל יהיה לי תקציב לצימר באיזה חוף, אני אפילו לא מדברת על מלון פאר. במקום לישון על שפת הנחל היה נחמד פעם לישון על שפת הבריכה הפרטית במלון במצפה רמון, אבל עכשיו זה לא ברמה שלנו. למזלנו, יש המון קסם בטבע וכוחנו עדיין במותנינו ברוך השם".

גם מצפה רמון ירדה מהפרק(צילום: עמרי גלפרין)

בני הזוג שסתפקו באוהל, משוכנעים שהיה פה שמח לפני שנולדו כל הדילים והמבצעים. "פעם ישראל הייתה מדינה שוויונית בהרבה והיום אנחנו עומדים בקצה התחתון של הטבלה במערב מבחינת שירותים סוציאליים ובריאות לאזרח ובקצה העליון של הטבלה מבחינת אי שוויון חברתי", מזכירה קראוזר. "התחושה היא של סחרור עצום, איפה שאתה לא נוגע זה כואב".

"כואב שלא נסענו לשום מקום" 

דורין כפיר, אם חד-הורית, נזכרת שבעבר הסטנדרט שלה כלל שתי טיסות לחו"ל פעמיים בשנה לפחות. כאמא לנער בן 13, האופציה של יציאה מגבולות ישראל ירדה מהפרק. לדבריה, "החופשות היחידות שאנחנו כמשפחה עושים ביחד זה לנסוע לצפון למשפחה, אבל גם זה קצת קשה כי אנחנו לא יכולים להחזיק מכונית ותמיד צריכים לבוא לאסוף אותנו".

כפיר מצרה על כך שאנשי המעמד הבינוני והנמוך לא יכולים לצאת לחופשה. "הבן שלי עכשיו בחופש הגדול וכואב לי שלא יכולתי לנסוע איתו לשום מקום ולהעביר איתו זמן איכות.

כואב לי שאפילו לבריכה אני לא יכולה לשלוח אותו כי כל כניסה עולה בין 70 ל-90 שקלים וזה בלי ארטיק או שתייה. מי יכול לעמוד בזה? זו המציאות שאנשים חיים אותה והפער שנוצר כאן הוא מאוד עצוב".

שירה מרום משתייכת לעוד משפחה ישראלית "ממוצעת". הבילוי המשותף חשוב מאוד לבני משפחת מרום, אך כמו רבים מהישראלים גם הם צריכים להדק את החגורה בבואם לחשב הוצאות מול הכנסות. "בשנים האחרונות גם אנחנו חייבים להיות יותר מחושבים", מספרת שירה. "כל הגזירות שנופלות לאחרונה יוצרות את ההבנה העצובה שבגיל 36 אתה חייב לחסוך לגיל הפרישה כי מהמדינה לא נקבל מספיק קצבאות ולכן זה משפיע על בחירת החופשות. לכן אנחנו מחלקים את החופשות בין חברים ומשפחה".