מרצדס רצתה להתחרות ברולס רויס. הסוף היה רע

מייבאך איננה עוד, ועכשיו זה רשמי וסופי. 10 שנים בדיוק לאחר הצגת מכונית סדרתית ראשונה, עובר מותג מכוניות הפאר מייבאך (Maybach) לעולם שכולו מתכת מחלידה וצמיגים מתפוררים. המותג, בעל היסטוריה עשירה בעולם הרכב, אשר חזר מן הכפור התעשייתי לאחר 62 שנה, החזיק מעמד עשור שנים בלבד. את מה שלא הצליחו הפצצות בנות הברית במלחמת העולם השנייה, אשר גרמו לסגירתו למשך כמה עשורים, הצליחה לעשות התחרות הקשה מול מתחרים מוכרים היטב חברת האם - מרצדס: מותגי רולס רויס ובנטלי השייכים לב.מ.וו ופולקסווגן בהתאמה.

• על כבישי ישראל במייבאך, שעולה שבעה מיליון שקלים
• על כבישי ספרד ובמסלול המירוץ, עם 57S 
  

מייבאך. ייצור כל הדגמים הופסק סופית

מרצדס, שרכשה את הזכות לשימוש בשם מייבאך ב-1960, והשקיעה מיליארדים בניסיון להקים את המותג מחדש, ניהלה לדעת רבים בעיקר קרב אגו מול יצרניות גרמניות אחרות. שכן בראשית שנות ה-2000 נרכשה רולס רויס הבריטית על-ידי ב.מ.וו, לאר שניסיונה של פולקסווגן בסוף שנת ה-90 לרכוש את מותג הפאר נכשל. כפיצוי, רכשה האחרונה את המותג בנטלי. הנהלת מרצדס לא רצתה להשאר מאחור.

עוד על מייבאך בערוץ הרכב של ynet:

• מייבאך פותחת את הגג - תמורת 4.8 מיליון שקלים
• מייבאך מחייה את הצפלין. המכונית, לא כלי הטיס
• כך זה נראה כשמייבאך הופכת לספורטיבית
  

אלא שלעומת המותגים הבריטיים, המשגשגים מאי פעם בידיים גרמניות, דווקא המותג מייבאך בעל השורשים הגרמניים, כשל כמעט מרגע חזרתו. זה התחיל בביקורת על עיצוב המכונית שנראתה דומה מדי למרצדס S קלאס של אותם ימים, והמשיך בלקוחות עם כיסים עמוקים שלא הסכימו לשלם מאות אלפי דולר (ויותר) עבור מכונית שאת שמה לא הכירו. מייבאך, אחרי הכל, הפסיקה לייצר מכוניות עוד בשנת 1940, בתום 21 שנות ייצור רכב בלבד.

הקונים לא התפתו לשלם סכומי עתק עבור מותג לא מוכר

היסטוריה של מלחמות

מותג מייבאך נוסד בשנת 1912, כאשר וילהלם מייבאך, מהנדס בכיר בדיימלר (הקונצרן המחזיק כיום במותגי מרצדס ומייבאך), פרש מעבודתו לטובת הקמת מותג הנושא את שמו. העסק התחיל כחטיבה לייצור מנועים לצפלינים (תחת חברת צפלין), והמשיך ליצרנית רכב רק בשנת 1919. שנתיים מאוחר יותר הוצגה המכונית הסדרתית הראשונה, ומייבאך ייצרה במקור בסך הכל כעשרה דגמים שונים, שנמכרו במחיר גבוה וכמות נמוכה בהתאם.

במהלך מלחמת העולם השנייה, העבירה מייבאך ידע ומנועים למכונת המלחמה הנאצית. זה עלה לה בהפצצת מפעליה על-ידי כוחות הברית, ולמרות שאלו שוקמו בתום המלחמה, המותג לא שב לייצר מכוניות עד סוף שנת 2002, תחת מרצדס.

במשך העשור שחלף מאז, יוצר למעשה רק דגם אחד בשתי גרסאות אורך - 57 קצרה (573 ס"מ) ו-62 ארוכה (617 ס"מ). בתחילה היה רק מנוע אחד - טווין-טורבו V12 בנפח 5.5 ליטר עם 550 כ"ס, אך בהמשך הצטרף V12 נוסף בנפח 6.0 ליטר תחת השם 57S ו-62S (עם 630 כ"ס או 640 בדגמים המאוחרים). בנוסף הציעה גרסאות מיוחדות לצרכים שונים כמו למשל הסופר-לימוזינה לאונדלה (Laundalet) שהציעה גג נפתח לכל אורכו, אך רק לנוסעים מאחור, על בסיס ה-62. 

מייבאך מודרנית וקלאסית. שתיהן כבר היסטוריה

כעת, לאחר שנות מאמץ שלא נשאו פרי, דיימלר מודיעה בקול ענות חלושה על סגירת המותג. בהודעה שפרסמה היצרנית, נמסר כי הופסק ייצור כל דגמי מייבאך, וכי מלבד מספר מכוניות מצומצם שיוצר ועוד לא נמכר, לא ניתן עוד לרכוש אף אחת ממכוניות המותג. במקומו, כפי הנראה עוד בשנתיים הקרובות, מרצדס תחזיר לחיים תת-מותג מוכר ופופולארי יותר מההיסטוריה שלה: פולמן (Pullman), שם ששימש גרסאות לימוזינה מהודרות במיוחד של ה-S קלאס.