קובי אוז: "שרית חדד יצאה מגניבה"
המוזיקאי קובי אוז כתב לשרית חדד שיר, והיה בטוח שהיא תוריד ממנו שורה. אבל הזמרת הפתיעה בהומור עצמי מפותח והקליטה את להיט החתונות הבא. האזינו ל"כמה כמה" שהלחין יוני רועה
15 שנה חלפו מאז ששרית חדד וקובי אוז שיתפו לראשונה פעולה. תחילה היה זה הלהיט "למה הלכת ממני" של טיפקס בו השתתפה חדד, אחר כך הגיע שיר משותף נוסף בשם "כשאני איתך אני כמו דג" - ובמהלך הזמן, אוז גם כתב והלחין שיר לחדד בשם "אכלו לי שתו לי".
אבל עכשיו מגיע שיר משותף של השניים מכיוון אחר לגמרי. אוז ויוני רועה כתבו והלחינו, וחדד שרה שיר חתונות קלאסי. לחופה, לריקודים, או מה שתרצו, "כמה כמה" הוא שיר חפלות אולטימטיבי. כאן תוכלו להאזין לו.
אבל עם היותו שיר המיועד לחתונות, טמונה בו גם קריצה של הומור עצמי. שימו לב למילים: כמה שכירות על האולם כמה שילמת על העוגה / כמה עלה סידור פרחים כמה הוצאת על השמלה / כמה עלתה הלימוזין הנצנצים על המרבד/ מתי יתחילו זיקוקים / כמה עלתה שרית חדד".
"הייתי בטוח שהיא תוריד לי את המשפט הזה מהשיר", אומר קובי אוז ל-ynet, "אבל היא לא וזה אומר שעדיין יש לה הומור עצמי. אני גאה בה לאללה שהיא הלכה עם זה, היא יצאה ממש מגניבה. בכלל שרית היא גיבורה בעיניי. היא אמנית שמתפתחת והסאונד שלה משתנה עם השנים. מאז ועד היום היא עשתה חתיכת דרך, היא תותחית וכיף שהצטלבו דרכנו עוד פעם".
"אני חייב להודות שיש לי שרית חדד פנימית בתוכי", צוחק אוז ומסביר את הכתיבה של שיר החתונות, "לפעמים אני כותב שירים של קובי אוז ולפעמים אני כותב שירים של שרית חדד. הפנמתי אותה מתישהו בעבר ואיכשהו מדי פעם יוצאים לי שירים של שרית חדד, אני נושא אותה איתי באיזשהו צורה. זו התפרצות מאוחרת של הפנמה מוקדמת".
אתה יודע שיש לא מעט ביקורת על שירים שמיועדים לחתונות.
"אנשים לפעמים שוכחים שמגיל 15 עד גיל 20 ניגנתי בחינות, חפלות וחתונות. הייתי קלידן של להקה מרוקאית בשם 'שפתיים'", הוא מזכיר את הלהקה המוכרת, "העולם של החתונות לא משונה לי. כבר התחתנתי שלוש פעמים בעצמי.
"חוץ מזה, זה שיר עוקצני, שיר חוצפן ושיר שצוחק על הנושא. זה לא שיר שמתחנף אלא מדבר על הסיטואציה המוכרת של חתונות בישראל כשזוג מתחתן, מוציא המון כסף ואז בהזדמנות הראשונה שיש לו פותח את כל המתנות וסופר את הצ'קים.
איך נוצר החיבור בינך ובין יוני רועה?
"לא מזמן יוני ואני נפגשנו באירוע והוא סיפר לי שלאחרונה הוא לא מצליחה לכתוב. אז אמרתי לו שיבוא רגע, התיישבתי ליד הפסנתר והתחלתי לנגן אקורדים. אמרתי ליוני: 'מה יהיה הבית של האקורדים האלה?' והוא התחיל לשיר לי את הבית, אחר גם את הפזמון ואמרתי לו, 'מה אתה לא כותב? הנה אתה כותב שיר'. באותו הרגע נפתחה לו הצ'קרה היצירתית והתחלנו להיפגש ולעבוד. שנינו מאותה עדה, לכל אחד יש את הכיוונים שלו, אני יותר חזק במילים, הוא במנגינות ויהיו עוד הפתעות מהצד שלנו. אני מאמין שיהיו לנו עוד שירים יחד".
ועכשיו כשהשיר בחוץ, מה אתה מרגיש?
"אני מבסוט, זו הפקה חדשנית לאללה ואני מקווה שהדבר הזה יהיה בהמון שמחות. אני מתאר לעצמי שהמון ישבנים יתנועעו לצלילים האלה. אני מקווה שלישראלים נשאר ההומור והם ידעו גם לצחוק ובאותה הזדמנות גם להזיז את התחת".
