ידלין: פצצה או הפצצה? יש אופציה אחרת
ראש אמ"ן לשעבר פרסם מאמר בנוגע לאפשרות התקיפה באיראן והדגיש כי חלק מהמידע שנחשף לציבור "עמום ורווי סתירות". הוא ציין כי בעבר הציג מודל בנושא שכלל לא פחות מ-17 שאלות מפתח והעריך: "ההישג הכי טוב של תקיפה - עיכוב של 5 שנים"
על-רקע הוויכוחים ההולכים וגוברים בנוגע לאפשרות שישראל תתקוף את מתקני הגרעין באיראן, מזהיר ראש אמ"ן לשעבר אלוף (מיל.) עמוס ידלין כי בניגוד לטענה שלפיה השאלה היא לתקוף או לא לתקוף - סוגיית איראן גרעינית היא הרבה יותר מורכבת. לדבריו, שיח גלוי ומפורט עם האמריקנים יכול להוביל, אם יושג אמון בין המנהיגים, לאפשרות למצות אופציה שלישית "בין פצצה להפצצה".
סוגיית התקיפה באיראן - דיווחים קודמים ב-ynet:
בלוגר: תקיפת איראן תכלול טילים וחיסול בכירים
גנרל איראני: אין דרך פרט להשמדת ישראל
יועץ של אובמה: האיום הישראלי בתקיפה אמיתי
בעניין זה ציין ידלין המכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי כי "אם התוכנית הגרעינית האיראנית לא תיעצר בהסכם או במערכה חשאית, ולא ייעצר שעון ההתקדמות שלה לפצצה, הפעולה מול איראן תזכה ללגיטימיות רבה יותר ולתמיכה בינלאומית 'ביום שאחרי' ו'בעשור שאחרי'. ללא מעטה לגיטימיות שיאפשר 'מערכה בינלאומית מאוחרת בעשור שאחרי', קיימת סכנה שנמצא את עצמנו בוחרים בחלופת ה'הפצצה', נושאים בכל מחיריה, ומסיימים לבסוף גם עם חלופת ה'פצצה', על כל מחיריה.
במאמר שפרסם תחת הכותרת "מסגרת חשיבה ומודל החלטה עבור ישראל בסוגיית הגרעין האיראני", ציין ידלין כי בעבר הציג לקברניטים מודל בנושא שכלל 17 שאלות מפתח. ידלין סבור כי יש לבצע הערכת מצב מתגלגלת בנושא איראן ולבחון את השפעת הצעדים מעת לעת.
"בתקופה האחרונה נחשף הציבור ל'שיטפון' של מידע בסוגיית הגרעין האיראני", ציין ידלין בתחילת המאמר. "חלק מהמידע תורם לדיון ציבורי פתוח וחשוב וחלקו מידע מגמתי, עמום ואף רווי סתירות. כשהייתי ראש אמ"ן העברתי לממונים עליי מודל החלטה מפורט בסוגיה, אני מקווה שמודל זה או דומה
המאמר של ראש אמ"ן לשעבר מתבסס על ממצאי קבוצת עבודה בסוגיית הגרעין האיראני, שהוצגו בכנס השנתי האחרון של המכון למחקרי ביטחון לאומי. "כל דיון בסוגיית הגרעין האיראני חייב להיערך מתוך נקודת המוצא כי אין מדובר בעניין ישראלי בלבד", מציין ידלין. "על ישראל להימנע מהובלת המערכת העולמית נגד איראן. נכון יהיה להישאר ב'מדרון אחורי' ולא לקבל אחריות בלבדית על מניעת התגרענותה של איראן".
בהמשך מציע ידלין לעסוק במספר שאלות מודיעיניות עיקריות שמענה עליהן יניח את הבסיס לקביעת אסטרטגיה ומדיניות. לדברי ידלין יש לבדוק האם מטרת התוכנית הגרעינית האיראנית היא נשק גרעיני, מתי תהיה בידיה פצצה גרעינית, בכמה זמן תעכב תקיפה באיראן את השגת הפצצה ומה תהיה התגובה האיראנית לתקיפה.
"האופציה היחידה"
בבואו להשיב על חלק מהנושאים ציין ידלין כי "בשורה התחתונה, נכון לקבוע כי איראן מתקדמת באסטרטגיה זהירה אך נחושה לפיתוח נשק גרעיני. איראן הצליחה בעשור האחרון להתקדם בנחישות ובעלות נמוכה לעבר ה'פצצה'. איראן חצתה את הסף הטכנולוגי והצטיידה בכל היכולות והמרכיבים המאפשרים לה 'לפרוץ' לנשק גרעיני, ברגע שתחליט על כך".ידלין מצביע על חמש אסטרטגיות פעולה אפשריות לעצירה, לנטרול או לעיכוב משמעותי של התגרענותה הצבאית של איראן ובכללן משא ומתן שמוביל להסכם, סנקציות משתקות, מערכה חשאית לפגיעה ברכיבי התוכנית, תקיפה צבאית אווירית ושינוי המשטר. מאחר שיש לשיטתו של ידלין שלל אפשרויות לאופן שבו תגיב איראן לאסטרטגיות שונות, הוא סבור כי "יש לבצע הערכת מצב מתגלגלת ולהתייחס להשפעה היחסית והמצטברת של כל צעד, הן על השלטון באיראן והן על העם האיראני".
במאמר מבקש ידלין לשים לב ל"פרדוקס מעניין". לדבריו, "מי שטוען בפומבי כי אין אופציה צבאית או שהיא אופציה מסוכנת ועלותה לא-קבילה, עלול להוביל לכך שהיא תהיה האופציה היחידה שתישאר בידינו לעצור את ההתגרענות הצבאית של איראן ודווקא מי שיכין אופציה צבאית אפשרית ואמינה, ייתכן שלא יזדקק לה".
"התגובה האיראנית תהיה מדודה"
ידלין מגדיר כאמור את הדילמה בישראל בבחירה בין שתי אופציות אסטרטגיות כבחירה "בין פצצה להפצצה". בעניין זה הוא מציין כי "ההערכה שמחיר קיומה של פצצה גרעינית איראנית גבוה ממחיר הפצצת איראן נראית נכונה בהתחשב בשילוב המסוכן של משטר רדיקלי הקורא להשמדת ישראל עם נשק גרעיני להשמדת המונים, וללא מנגנוני מיתון ודה־אסקלציה של סכסוכים".עוד כתב ידלין כי "במרכז הערכה זו קיימת הבנה כי התגובה האיראנית איננה כה מסוכנת כפי שמציגים אותה בכירי מערכת הביטחון בארצות הברית, וחלק מפורשי מערכת הביטחון הישראלית. אנו מעריכים שאיומי האיראנים לפני התקיפה הם מכשיר הרתעה יעיל, אך לאיראנים אין יכולת ואין גם אינטרס "להעלות את המזרח התיכון באש". אכן, ודאי שתהיה תגובה איראנית לאחר התקיפה, אך לנוכח שיקולי האינטרס האיראני ביחס למצב אחרי התקיפה, היא תהיה מדודה ובהיקף שניתן לספוג אותו, בהשוואה להישג של עצירת תוכנית הגרעין האיראנית".
ראש אמ"ן לשעבר סבור כי חשיבה אסטרטגית נכונה צריכה לשקלל ולהעריך מה יקרה "ביום שאחרי" ההפצצה ומה יקרה "בעשור שאחרי" ההפצצה. לדבריו, "חובה לתכנן היטב לא רק את המבצע אלא גם את המערכת כולה. באופן תיאורטי, ההישג הטוב ביותר של תקיפה צבאית הוא עיכוב של חמש שנים. חובה לוודא שהעולם כולו יהיה נכון להתגייס להמשך עצירתה של איראן 'ביום שאחרי התקיפה וודאי 'בעשור שאחרי'. זוהי מערכה שישראל לא תוכל להצליח בה אם תנהל אותה לבדה".
בנוגע לאפשרות שארה"ב תהיה זו שתוביל את התקיפה על מתקני הגרעין באיראן מציין ידלין כי "תקיפה אמריקנית, אם תהיה, צריכה להערכתנו להיות כירורגית וממוקדת באתרי הגרעין וזאת כדי לצמצם את ההסתברות להתלקחות אזורית רחבה ומתמשכת. פעולה ממוקדת כזו תבהיר לאיראן שצפויים לה עדיין הפסדים רבים, אם תבחר להרחיב את העימות".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
